שיר עד - האסופי - מילים: נתן אלתרמן | לחן: יוסף שריג | בביצוע שלישיית המעפיל - HaMa'apil Trio

מילים: נתן אלתרמן (1970-1910) |
לחן: יוסף שריג (1973-1944) |
עיבוד וגיטרה: יגאל חרד (נ' 1942) (ולא צביקה כספי, כפי שנרשם בטעות על-גבי הסרטון) |
ביצוע: שלישיית המעפיל - עירית סנדנר (נ' 1944), אהוד שחם ודן שרון (נ' 1944) - חברי ההרכב השני של השלישייה |
סולנית: עירית סנדנר |

שנת פרסום מילים: 1946 | שנת פרסום תקליט: 1975.

"את הבלדה 'האסופי' (HaAsufi) פירסם נתן אלתרמן בלוח הארץ לשנת תש"ז (ספטמבר 1946), ולימים הכליל את השיר בקובץ 'עיר היונה' ('עיר היונה', הוצאת מחברות לספרות, תל־אביב, 1957, עמ' 225–224), שיצא לקראת חגיגות העשור של המדינה. שיר זה נישא בפיו של אסופי שאִמו נטשה אותו והניחתהו לרגלי הגדר בעודו מסתכל עליה 'מִלְּמַטָּה, כְּמוֹ מִן הַבְּאֵר'. האסופי ממשיך לפקוד את חלומותיה של האם הנוטשת עד ליום שבּוֹ הוא משלם לה כגמולה ומניח אותה לרגלי הגדר כשהיא מסתכלת עליו מלמטה למעלה 'כְּמוֹ מִן הַבְּאֵר'. רק אז נִשלם הקרב, ובא הקץ על אותה פסיכומַכיה (מערכה נפשית) סיוטית וארוכת-טווח שהתחוללה בקִרבָּהּ של האֵם למן יום הנטישה ועד יום מותה.
אלתרמן לא הכניס את השיר הזה לסִדרת השירים 'ילודי אישה' שבמחזור 'עיר היונה', המתאר ילדים יהודיים מניצולי השואה, אלא הכלילוֹ במחזור 'כחוט השני' שבקובץ זה. במחזור 'כחוט השני' נאספו בלדות בעלות ניחוח מערבי, כדוגמת "ניגון עתיק" ו"העלמה", שאותן כתב אלתרמן בהשראת שירתו המָקַבּרית והקלה כאחת של המשורר הביניימי, פרנסוּאַ ויוֹן..." (זיוה שמיר: "במעגל הגורל - על שירו הנבואי של אלתרמן 'האסופי'", מתוך אתר האינטרנט של נתן אלתרמן).

מלחין השיר, יוסף שריג, נולד בשנת 1944 בקיבוץ בית השיטה (אביו, נחום שריג, היה ממפקדי הפלמ"ח הבולטים ומפקד חטיבת הנגב במלחמת העצמאות). יוסף נהרג במלחמת יום הכיפורים, בקרבות על רמת הגולן. שירו הידוע ביותר הוא "אור וירושלים" ("ראיתי עיר עוטפת אור"), שאותו כתב ללהקת הגבעטרון.

הגירסה המושרת כאן של שלישיית המעפיל, עם הסולנית עירית סנדנר, לשיר "האסופי", קצרה מהגירסה המקורית הכתובה. היא נטבעה בתקליטהּ הראשון של השלישייה, "שלישיית המעפיל: אהבת ערב" (1975). תקליט זה הופק במלאת עשר שנים לייסודה של השלישייה. קדם לו תקליטון בן 4 שירים, שהוציאה השלישייה בשנת 1970.

הניחתני אמי לרגלי הגדר, ( - בית זה אינו מושר כאן)
קמוט פנים ושוקט, על גב.
ואביט בה מלמטה, כמו מן הבאר -
עד נוסה כהנס מן הקרב.
ואביט בה מלמטה, כמו מן הבאר,
וירח עלינו הורם כמו נר.

אך בטרם השחר האיר, אותו ליל, ( - בית זה אינו מושר כאן)
קמתי אט כי הגיעה עת
ואשוב בית אמי ככדור מתגלגל
החוזר אל רגלי הבועט.
ואשוב בית אמי ככדור מתגלגל
ואחבוק צווארה בידיים של צל.

מעלי צווארה, לעיני כל יכול,
היא קרעתני כמו עלוקה,
אך שב לילה ושבתי אליה כתמול,
ותהיה לנו זאת לחוקה:
בשוב לילה ושבתי אליה כתמול
והיא לילה כורעת לגמול ולעול.

ודלתות חלומה לי פתוחות לרווחה
ואין איש בחלום מלבדי.
כי נותרה אהבת נפשותינו דרוכה
כמו קשת, מיום היוולדי.
כי נותרה אהבת נפשותינו דרוכה
ולעד לא נותנת ולא לקוחה.

ועל כן עד אחרית לא הסיר אותי אל ( - בית זה אינו מושר כאן)
מעל לב הורתי הצועק
ואני - שנותקתי מבלי היגמל -
לא נגמלתי ולא אנתק.
ואני שנותקתי מבלי היגמל -
נכנס אל ביתה והשער נועל.

היא זקנה בכלאי ותידל ותקטן ( - בית זה אינו מושר כאן)
ופניה קומטו כפניי.
אז ידיי הקטנות הלבישוה לבן
כמו אם את הילד החי.
אז ידיי הקטנות הלבישוה לבן
ואשא אותה בלי להגיד לה לאן.

ואניח אותה לרגלי הגדר ( - בית זה אינו מושר כאן)
צופייה ושוקטת, על גב.
ותביט בי שוחקת, כמו מן הבאר,
ונדע כי סיימנו הקרב.
ותביט בי שוחקת כמו מן הבא,
וירח עלינו הורם כמו נר.

ההקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
מלווה את הסרטון תמונה של עירית סנדנר, מעטיפת התקליט "שלישיית המעפיל", RCA, 1970, באדיבות רפאל בינדר.

עריכה: אתי ירוחמי.

"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad