מילים: נח רוזנבלום |
לחן: נח זָלוּדְקוֹבְסְקִי (1936-1859) |
עיבוד: יצחק גרציאני (2003-1924) |
ביצוע: מקהלת צה"ל ותזמורת צה"ל |
שנת כתיבה: תרנ"ח, 1898
מתוך התקליטור "שאו ציונה נס ודגל - משירי טרום המדינה", בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי, 2011
שיר עד - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad
שאו ציונה נס ודגל
דגל מחנה יהודה
מי ברכב מי ברגל
נעש נא לאגודה.
יחד נלכה נא נשובה
ארצה אבותינו
אל ארצנו האהובה
ערש ילדותנו.
שובו, שובו ממרחקים,
ארצה ארץ אבות!
נוסו נוסו ממעמקים
בעזרת שוכן ערבות.
אז עם נהיה כמו היינו,
מנו יתד פינה,
אז אך שחוק יימלא פינו,
ולשוננו רינה!
השיר "שאו ציונה נס ודגל", משירי ציון המוקדמים, נכתב בעקבות הקונגרסים הציוניים והיה אחד השירים שליוו את התנועה הציונית בראשיתה. השיר כולל שישה בתים הקוראים ליהודי הגולה להתאגד ולעלות לארץ ישראל.
כותב המילים, נח רוזנבלום, עבד במערכות עיתונים וכתב פזמונים.
מלחין השיר, נח זלודקובסקי, כיהן כחזן בבית כנסת בעיר קאליש שבפולין ונחשב לאחד מחשובי החזנים והמלחינים שצמחו ביהדות פולין.
בשנת תרס"ג, 1902-3, פרסם אברהם משה לונץ (1918-1854), חוקר ארץ ישראל ומו"ל, את השירון העברי הראשון, "כינור ציון". היו בו חמישים שירים ציוניים ולאומיים, ביניהם השיר 'שאו ציונה נס ודגל', תחת השם "נס ציונה".
בתקופת מלחמת העולם הראשונה הוזמן לונץ לחקירה ע"י השלטונות הטורקיים בעוון הסתה לאומית למרד. לפני החוקרים היה מונח הנוסח המתורגם לטורקית של השירים "שאו ציונה" ו"התקווה". על לונץ הוטל קנס כספי, דפוסו נסגר, וספריו הוחרמו (מתוך אתר העמותה למורשת הזמר העברי).
בשיר ביטויים מהתנ"ך, כמו: "שאו נס ציונה" (ירמיהו ד, 6), "יימלא שחוק פינו" (תהלים קכ"ו, 2), "חרב היונה" (ירמיהו מ"ו, 16; ירמיהו נ, 16).
הנוסח המושר כאן חסר את שני הבתים האחרונים של השיר הכתוב:
רוּח יוֹאָב תַּלְבִּישֵׁנוּ,
רוּחַ גְּבוּרַת צְדָקָה,
בְּעַד עַמֵּנוּ, בְּעַד אַרְצֵנוּ
חִזְקוּ וְנִתְחַזָּקָה!
אַל נָא יָבוֹא מֹרֶךְ בָּנוּ
מִפְּנֵי חֶרֶב יוֹנָה –
נִקַּח לָנוּ מַה שֶּׁלָּנוּ,
נִשָּׂא נֵס צִיּוֹנָה!
התמונה שבסרטון: מתוך הבלוג "טיול בעיר" של משה רימר httpblog.tapuz.co.ilcitytour
עריכה: אתי ירוחמי
לחן: נח זָלוּדְקוֹבְסְקִי (1936-1859) |
עיבוד: יצחק גרציאני (2003-1924) |
ביצוע: מקהלת צה"ל ותזמורת צה"ל |
שנת כתיבה: תרנ"ח, 1898
מתוך התקליטור "שאו ציונה נס ודגל - משירי טרום המדינה", בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי, 2011
שיר עד - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad
שאו ציונה נס ודגל
דגל מחנה יהודה
מי ברכב מי ברגל
נעש נא לאגודה.
יחד נלכה נא נשובה
ארצה אבותינו
אל ארצנו האהובה
ערש ילדותנו.
שובו, שובו ממרחקים,
ארצה ארץ אבות!
נוסו נוסו ממעמקים
בעזרת שוכן ערבות.
אז עם נהיה כמו היינו,
מנו יתד פינה,
אז אך שחוק יימלא פינו,
ולשוננו רינה!
השיר "שאו ציונה נס ודגל", משירי ציון המוקדמים, נכתב בעקבות הקונגרסים הציוניים והיה אחד השירים שליוו את התנועה הציונית בראשיתה. השיר כולל שישה בתים הקוראים ליהודי הגולה להתאגד ולעלות לארץ ישראל.
כותב המילים, נח רוזנבלום, עבד במערכות עיתונים וכתב פזמונים.
מלחין השיר, נח זלודקובסקי, כיהן כחזן בבית כנסת בעיר קאליש שבפולין ונחשב לאחד מחשובי החזנים והמלחינים שצמחו ביהדות פולין.
בשנת תרס"ג, 1902-3, פרסם אברהם משה לונץ (1918-1854), חוקר ארץ ישראל ומו"ל, את השירון העברי הראשון, "כינור ציון". היו בו חמישים שירים ציוניים ולאומיים, ביניהם השיר 'שאו ציונה נס ודגל', תחת השם "נס ציונה".
בתקופת מלחמת העולם הראשונה הוזמן לונץ לחקירה ע"י השלטונות הטורקיים בעוון הסתה לאומית למרד. לפני החוקרים היה מונח הנוסח המתורגם לטורקית של השירים "שאו ציונה" ו"התקווה". על לונץ הוטל קנס כספי, דפוסו נסגר, וספריו הוחרמו (מתוך אתר העמותה למורשת הזמר העברי).
בשיר ביטויים מהתנ"ך, כמו: "שאו נס ציונה" (ירמיהו ד, 6), "יימלא שחוק פינו" (תהלים קכ"ו, 2), "חרב היונה" (ירמיהו מ"ו, 16; ירמיהו נ, 16).
הנוסח המושר כאן חסר את שני הבתים האחרונים של השיר הכתוב:
רוּח יוֹאָב תַּלְבִּישֵׁנוּ,
רוּחַ גְּבוּרַת צְדָקָה,
בְּעַד עַמֵּנוּ, בְּעַד אַרְצֵנוּ
חִזְקוּ וְנִתְחַזָּקָה!
אַל נָא יָבוֹא מֹרֶךְ בָּנוּ
מִפְּנֵי חֶרֶב יוֹנָה –
נִקַּח לָנוּ מַה שֶּׁלָּנוּ,
נִשָּׂא נֵס צִיּוֹנָה!
התמונה שבסרטון: מתוך הבלוג "טיול בעיר" של משה רימר httpblog.tapuz.co.ilcitytour
עריכה: אתי ירוחמי
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

