מילים: שאול טשרניחובסקי (1958-1881) |
לחן: בלומנטל |
עיבוד: צליל בירן |
ביצוע: דורית פרקש |
שנת כתיבה: 1897, אודיסה.
השיר "נס ציונה" לקוח מהתקליטור "אל ראש ההר - משירי חנינא קרצ'בסקי", בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי, 2004.
shir ad - "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי.
שאו נס ציונה! שאו נס ציונה!
העיזו ועלו, המתנדבים בעם!
אל תירפה ידנו עד נשימה אחרונה,
כל עוד בעורקינו יש טיפה של דם.
נריקה החרב כזקן כנער!
מי הוא זה הירא ורך הלבב?
נשינו, טפנו כי יירדו השער,
חלוצים נצאה ונאסור הקרב!
בספרו "קולות קוראים לציון" (מרכז זלמן שזר, תשמ"א, עמוד 192-193), מספר ח' מרחביה, ששאול טשרניחובסקי היה פעיל באגודת 'נס ציונה', ולכבודה כתב את השיר 'נס ציונה', "שנהיה למעין המנון לנוער... ניתנה לו כותרת-משנה בסוגריים: 'מימי בר כוכבא'".
בשירון "צלילי חנינא" - אוסף מנגינות שחוברו, עובדו או הותאמו על ידי חנינא קרצ’בסקי (ראה אור לאחר מותו של קרצ'בסקי, בהוצאת הגימנסיה העברית "הרצליה", תל-אביב, תרפ"ז, 1927), משוייך הלחן לבלומנטל. הלחן הוא בקצב המארש. חנינא קרצ'בסקי הפיץ את השיר.
קיים לחן נוסף לשיר, בקצב הוואלס, בהלחנתו של אברהם צבי אידלסון (1938-1882).
בגירסה המובאת כאן מושרים 2 הבתים הראשונים מתוך 5 הבתים שבגירסה הכתובה. להלן בתים 3, 4, 5:
הן אחים אנחנו יום צאת לקראת נשק:
מאשדות הלבנון ועד איי הים,
למן ירכתי צפון - בואכה דמשק -
לחיים ולמוות גאון-יעקב עת קם.
שאו נס ציונה, ותיכון ממלכה,
היא מיקדש אל יעקב ומישגב לטף,
והייתה ידנו אוחזת במלאכה,
במלאכת הקודש - והשלח בכף.
שאו נס ציונה, גיבורי יהודה!
אל עז לנו, אחיי, ומישגב וצור,
אם חומה אין לנו - אנחנו המצודה,
פיגְרֵנו - הַדָּיֵק, ליבנו - השוּר.
עריכה: אתי ירוחמי
לחן: בלומנטל |
עיבוד: צליל בירן |
ביצוע: דורית פרקש |
שנת כתיבה: 1897, אודיסה.
השיר "נס ציונה" לקוח מהתקליטור "אל ראש ההר - משירי חנינא קרצ'בסקי", בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי, 2004.
shir ad - "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי.
שאו נס ציונה! שאו נס ציונה!
העיזו ועלו, המתנדבים בעם!
אל תירפה ידנו עד נשימה אחרונה,
כל עוד בעורקינו יש טיפה של דם.
נריקה החרב כזקן כנער!
מי הוא זה הירא ורך הלבב?
נשינו, טפנו כי יירדו השער,
חלוצים נצאה ונאסור הקרב!
בספרו "קולות קוראים לציון" (מרכז זלמן שזר, תשמ"א, עמוד 192-193), מספר ח' מרחביה, ששאול טשרניחובסקי היה פעיל באגודת 'נס ציונה', ולכבודה כתב את השיר 'נס ציונה', "שנהיה למעין המנון לנוער... ניתנה לו כותרת-משנה בסוגריים: 'מימי בר כוכבא'".
בשירון "צלילי חנינא" - אוסף מנגינות שחוברו, עובדו או הותאמו על ידי חנינא קרצ’בסקי (ראה אור לאחר מותו של קרצ'בסקי, בהוצאת הגימנסיה העברית "הרצליה", תל-אביב, תרפ"ז, 1927), משוייך הלחן לבלומנטל. הלחן הוא בקצב המארש. חנינא קרצ'בסקי הפיץ את השיר.
קיים לחן נוסף לשיר, בקצב הוואלס, בהלחנתו של אברהם צבי אידלסון (1938-1882).
בגירסה המובאת כאן מושרים 2 הבתים הראשונים מתוך 5 הבתים שבגירסה הכתובה. להלן בתים 3, 4, 5:
הן אחים אנחנו יום צאת לקראת נשק:
מאשדות הלבנון ועד איי הים,
למן ירכתי צפון - בואכה דמשק -
לחיים ולמוות גאון-יעקב עת קם.
שאו נס ציונה, ותיכון ממלכה,
היא מיקדש אל יעקב ומישגב לטף,
והייתה ידנו אוחזת במלאכה,
במלאכת הקודש - והשלח בכף.
שאו נס ציונה, גיבורי יהודה!
אל עז לנו, אחיי, ומישגב וצור,
אם חומה אין לנו - אנחנו המצודה,
פיגְרֵנו - הַדָּיֵק, ליבנו - השוּר.
עריכה: אתי ירוחמי
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

