שיר עד - משאת נפשי - מילים: מרדכי צבי מאנה | לחן: עממי | שירה: יהורם גאון, 2005 - Yehoram Gaon

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: מרדכי צבי מאנה (מרדכי צבי מאנע) (1886-1859) |
לחן: עממי ("נעימה סלאבית") |
עיבוד וניצוח: מישה סגל (נ' 1943) |
שירה: יהורם גאון (נ' 1939) |

שנת כתיבה: אביב תרמ"ו, 1886 | שנת הקלטה: אוקטובר 2005.

השיר "משאת נפשי" ("My Heart's Wish") ("Mas'at Nafshi") הוא שיר ערגה לארץ-ישראל. משירי העלייה הראשונה הנפוצים.

המשורר והצייר, מרדכי צבי מאנה, בעל הכינוי הספרותי המצי"ר, כתב את השיר בשנת 1886, בהיותו חולה בשחפת. משאת נפשו היתה לעלות לארץ-ישראל ולמצוא בה מרפא לחוליו, ואותה הוא הביע בשירו. משאת נפשו הפרטית מייצגת את משאת הנפש הלאומית של העם היהודי לתחייה בארץ-ישראל . חודשים ספורים לאחר כתיבת השיר, באוקטובר 1886, מת מאנה בן ה-27 ממחלתו, מבלי שזכה להגשים את חלומו.

במבוא לספר "כל כתבי מרדכי צבי מאנע", שהוציא בשנת 1897 בוורשה חברו של מאנה, אריה ליב שיינהויז (1865־1935), העיד שיינהויז כי השיר נכתב בהשפעת מאמר של דוד גורדון ב"המגיד" ("הגיוני המגיד", גיליון 7, 18.2.1886), שבו העלה תוכנית ליישב את ארץ-ישראל באלפי חולי שחפת יהודים שיבואו להתרפא בה וכך יעשירו את כלכלתה במקום שיפרנסו את אתרי המרפא בדרום אירופה. מאנה הגווע נאחז ברעיון זה כבקש הצלה אחרון, ומכאן התקווה המובעת בשיר לעלות ארצה ולחדש בה את כוחותיו. (פרופסור אבנר הולצמן, בתגובה ל"גלגולו של ניגון: הסבא-רבא האוקראיני של 'משאת נפשי'?", מתוך הבלוג "עונג שבת", של דוד אסף, 6 בספטמבר 2012).

השיר, שכונה גם "שמש אביב", כמילות הפתיחה שלו, כולל במקור 15 בתים.

הוא ראה אור לראשונה בסוף שנת 1886, לאחר מותו של מאנה, בכרך הראשון של הקובץ "כנסת ישראל", שנדפס בוורשה בעריכת שאול פנחס רבינוביץ (שפ"ר). מאנה הוא שצייר את שער הקובץ. (דוד אסף: "גלגולו של ניגון: הסבא-רבא האוקראיני של 'משאת נפשי'?", מתוך הבלוג "עונג שבת", 6 בספטמבר 2012).

עד שנת 1911 הולחנו והותאמו לשיר "משאת נפשי" לפחות חמישה לחנים, בהם:
לחן לא מפורסם, המוגדר בספר השירים של אברהם צבי אידלסון משנת תרע"ב, 1912, כ"נעימה עממית";
לחן, המוגדר במהדורה השנייה של אותו ספר משנת תרפ"ב, 1922, כ"נעימה סלאבית". זהו הלחן המפורסם והנפוץ שבו מושר השיר.
מקורם המדויק של שני לחנים אלה טרם אותר;
לחן שלישי מאת היימן קָאהן (היימן כהן) (פטירה 1918), מי שהלחין את הלחן המוכר של "ציון תמתי", נחשף והוקלט בארץ פעם אחת בלבד - במופע ביקב ראשון לציון בשנת 1982, במלאת 100 שנים למושבה.
(אליהו הכהן, בתגובה ל"גלגולו של ניגון: הסבא-רבא האוקראיני של 'משאת נפשי'?", מתוך הבלוג "עונג שבת", של דוד אסף, 6 בספטמבר 2012).

השיר ב"לחן הסלאבי" היה לשיר זמר פופולארי ביותר. הוא הושר בעברית עוד באוקראינה ובמזרח אירופה. לארץ הגיע על-ידי עולי 1891, הקרואים "עליית טיומקין". באותה שנה נוסדה המושבה חדרה והשיר היה הימנון המושבה והושר בכל הזדמנות. (אליהו הכהן: "משאת ניפשו של המשורר המצייר").
המחנך ד"ר ברוך בן-יהודה, ממנהלי הגימנסיה הרצלייה, נהג לחזור ולספר שעלה בזכות השיר לארץ. (אליהו הכהן).

במהלך השנים זכה השיר לביצועים רבים בעיבודים שונים.

הביצוע, המובא כאן לשיר מפי יהורם גאון, בתרגומו של ליבושיצקי, הוקלט באוקטובר 2005, ונטבע באלבום הכפול, "יהורם גאון - ליוית אותי ארצי - חלק א" (מדיה דיירקט).
תמונה של עטיפת התקליטור מלווה את הסרטון.

ביצוע נוסף לשיר, מפי חבורת שהם, עם הסולן אברהם (אבא'לה) פורמן, נמצא גם הוא בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "שירי תקומה ומולדת" ו"שירי עליה והעפלה".

שמש אביב נטה ימה
עד לקצות שמים;
זיו חכלילי הוצק שמה
תאווה לעיניים.

סביב תשלוט שלוות השקט
עלה בל יתעורר,
על ראש גבנון בדד דומם
יושב לו המשורר.

מה נעמת תור האביב!
הודך מי ישמיע;
תקוות אנוש כי תבואנה
יום אל יום יביע!

רוח נואש ישוב יחי,
יחשוב רוב מחשבות;
ישכח מורך, רפיון גוו,
ישאף אך נשגבות!

סביב תשלוט שלוות השקט - ( - בית זה אינו מושר כאן)
הס! קול משק כנף...
רוח צח על פנַי עבר,
יָגע גם כל ענף.

היא החסידה חשרת איבר, ( - בית זה אינו מושר כאן)
זכת גֵּו כסולת!
שם במחוגה, הלאה, מעלה
תחצה ים התכלת!...

הה! מי יתן כנפי נשר ( - בית זה אינו מושר כאן)
לי, גם לי תולֵעה!
או כאדם, לו רק חופשי
אשב או אצאה.

אז אעופה, אסע קדמה, ( - בית זה אינו מושר כאן)
- שם שר, מת הלוי -
שם על שדמות בר וָפֶרי
חיש יחשך כאבי.

אייך, אייך אדמת קודש ( - בית זה אינו מושר כאן)
רוחי לך הומיה;
אויר ארצך חיי נפש
מרפא גם לגוויה.

אויר ארצך חיי נפש ( - בית זה אינו מושר כאן)
יעיר בי הגיון,
מחזות נועם, מחזות קודש
אראה בחיזיון:

שמש מזהיר האיר ארץ, ( - בית זה אינו מושר כאן)
יבריק טל ערביים
שיר האיכר, בריא, רענן,
נשמע מאפסיים.

קול החליל משפת הנחל - ( - בית זה אינו מושר כאן)
רועה ישק העדר;
קול שיר נעים, שירת עלמה
שם בפנים החדר.

עלי שדמות בר וָפֶרי ( - בית זה אינו מושר כאן)
אעבור גם אנוכי;
אעבוד, אשיר, אשאף רוח
אולי ישוב גם כוחי!


אשכח עָצבי, תוגת נפשי
על תקוותי כלו!
ימים טובים, חיי שקט,
נגדי עוד יצהלו.

אייך, אייך אדמת קודש
רוחי לך הומיה!
לו גם את, גם אני יחדיו
נשוב עוד לתחיה!...

הקלטה ועטיפת תקליטור: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

"גלגולו של ניגון: הסבא-רבא האוקראיני של 'משאת נפשי'?", מתוך הבלוג "עונג שבת", של דוד אסף, 6 בספטמבר 2012 http://onegshabbat.blogspot.com/2012/09/blog-post_6.html

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.