שיר עד - יש לי גן - מילים: ח.נ.ביאליק | לחן: עבד אלרחים אלמסלוב/נחום נרדי | ביצוע: אורה זיטנר, 1995

מילים: חיים נחמן ביאליק (1934-1873) |
לחן: מחמד עבד אלרחים אלמסלוב (1928-1793), מעובד ומותאם על-ידי נחום נרדי (1977-1901) |
ביצוע: אורה זיטנר (2020-1946) |

שנת כתיבה: לפני אדר תרס"ח, לפני מרס 1908 | שנת הלחנה: ~ 1850 | שנת התאמת לחן למילים: 1930 | שנת הוצאת תקליטור: 1995.

"יש לי גן" ("I Have A Garden") ("Yesh Li Gan") הוא שיר אהבה מאת המשורר חיים נחמן ביאליק.

מילות השיר נתפרסמו לראשונה באדר תרס"ח, מרס 1908, ב"השילוח", כרך י"ח, חוברת ב'. הן נכתבו סמוך לפרסום.
זהו השיר השני במחרוזת שירי-העם שפירסם ביאליק בכתב עת זה.
השיר כונס לראשונה בתרע"ז, 1917, בחוברת "משירי עם" (הוצאת "מוריה", אודיסה).
שני הבתים הראשונים של השיר נדפסו - בשינויים ניכרים - כשיר ילדים במקראה "שבילים", שבעריכת יעקב פיכמן (אודיסה, תרע"ח). השינויים, שנועדו להבליע את הטון האירוטי של השיר, נעשו, כנראה, בהיתר המשורר.
(מתוך: "חיים נחמן ביאליק - שירים - תרנ"ט-תרצ"ד: מהדורה מדעית", מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל-אביב / דביר, תש"ן, 1990, עמ' 262-260).

לשיר מספר לחנים, בהם מאת שמואל הרולד (נ' 1947).
אך הנפוץ מביניהם הוא לחן של שיר ערבי מסביבות שנת 1850, שחיבר המוזיקאי המצרי, מחמד עבד אלרחים אלמסלוב (محمد عبد الرحيم المسلوب) (1793-1928). השיר נקרא "יא ראיח פין ויא מסליני" (בערבית: يا رايح فين ويا مسليني) ("לאן אתה הולך"), וכן מוכר בשם "יא חליוה יא מסליני" ("يا حليوة يا مسلينى").

בספרה "קולות רבים" סיפרה ברכה צפירה (1990-1910), כי השיר "יא ראיח פין" הגיע לירושלים מסוריה לירושלים, והיא שהצמידה את לחנו למילותיו של ביאליק.

צפירה התוודעה לשיר הערבי כבר בראשית העשור של 1920, ברחוב יפו בירושלים. באותה עת היא למדה בבית-ספרהּ את שירי חיים נחמן ביאליק, וכבר אז בחרה להתאים את מילות שירו "יש לי גן" ללחן הערבי.
כעבור כעשור, בשנת 1930, כאשר פגשה לראשונה בברלין את נחום נרדי, השמיעה צפירה בפניו את השיר. לבקשתה, נרדי עיבד אותו, תוך הכנסת שינויים ומעברים קישוטיים, וכשעלו יחד לראשונה באותה השנה על הבמה בברלין, היה "יש לי גן" השיר הראשון שאיתו הופיעו כצמד.

לחן השיר הערבי אומץ גם לפיוט "יפת עין ליבבתני", המושר בעיקר לכבוד הולדת בת.

השיר "יש לי גן" בלחן זה זכה לביצועים רבים בעיבודים שונים.

הביצוע, המובא כאן לשיר מפי אורה זיטנר, נטבע בשנת 1995 בתקליטור "אורה זיטנר - שיר ארץ".

ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט "חיים נחמן ביאליק", מפי:
1. נחמה הנדל (1998-1936) - בלחן מחמד עבד אלרחים אלמסלוב.
2. מיכל טל (נ' 1945) - בלחן מחמד עבד אלרחים אלמסלוב.
3. מקהלת "רינת" - בלחן מחמד עבד אלרחים אלמסלוב.
4. רונית אופיר (נ' 1951) - בלחן מחמד עבד אלרחים אלמסלוב.
5. אביבה שוורץ (נ' 1944) - בלחן שמואל הרולד (נ' 1947).

יש לי גן ובאר יש-לי,
ועלי בארי תלוי דלי;
מדי שבת בא מחמדי,
מים זכים ישת מכדי.

כל-העולם ישן - הס!
נם תפוח ואגס;
אימי נמה, נרדם אבי,
ערים רק אני ולבבי.

והדלי כלבבי ער,
נוטף פז אל פי-הבאר,
נוטף פז ונוטף בדולח:
דודי הולך, דודי הולך.

הס, בגן נזדעזע נוף -
דודי בא אם-פרכס עוף?
דודי, דודי! - חוש מחמדי,
אין בחצר איש מלבדי.

על השוקת נשב אט, ( - בית זה אינו מושר)
ראש אל-כתף, יד אל-יד;
אחוד חידות לך: מדוע
אץ הכד אל-המבוע?

ומדוע, הגד-לי, ( - בית זה אינו מושר)
יבך בדממה, יבך הדלי -
טיף, טיף, נים - וכה בלי הרף
מן-הערב עד הערב.

ומאין בא הכאב ( - בית זה אינו מושר)
כתולעת אל הלב? –
הוי, האמת שמעה אמי,
כי לבבך סר מעמי?

ענה דודי ואמר לי: ( - בית זה אינו מושר)
שונאי שקר ענו בי!
ובעוד שנה, כעת חיה,
אל החופה נלך, פתיה!

יום של-קיץ יבהיק אז, ( - בית זה אינו מושר)
על ראשנו ייצק פז,
ויברכונו מן הגדרות
כפות עצים טעוני פרות.

אח ורע, דוד ושאר, ( - בית זה אינו מושר)
קהל גדול, איש ונר,
וכלי זמר כל-המינים
יוליכוני עם שושבינים.

והחופה תעמוד כאן: ( - בית זה אינו מושר)
בין הבאר ובין הגן;
את תושיטי לי שם דורן:
אצבע קטנה עם ציפורן.

ואני לך: "הרי את ( - בית זה אינו מושר)
מקודשת לי לעד" –
שונאי יהיו שם וראו,
ומקנאה יתפקעו.

הקלטה ועטיפת תקליטור: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

להרשמה לערוץ "שיר עד" ביוטיוב ◄ https://www.youtube.com/channel/UCwgUy2j5iufGYXRO3pXWXxw

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad