מילים: נתן אלתרמן (1970-1910) |
לחן: ורדינה שלונסקי (1990-1905) |
ביצוע: יוסף גולנד (1973-1906) |
שנת פרסום: 1935.
על משפחת שלונסקי ועל השיר "טנגו תל אביב" מספר אליהו הכהן בספרו "בכל זאת יש בה משהו – שירי הזמר של תל-אביב", דביר, 1985, עמ' 106-7:
"ריקודי טנגו במשפחת שלונסקי? – אמנם כן.
בשושלת היוחסין של משפחת שלונסקי השתלבה חיבת הספר באהבת הצליל.
אבי המשפחה, טוביה, הוא שהביא אלינו את מנגינת 'שחקי שחקי', בין שהיתה פרי עטו ובין שקלט אותה היכן-שהוא והתאימהּ לשיר.
בנו, אברהם שלונסקי, כתב עשרות שירי עם ופזמונים, ובעצמו היה פזמן של מזמורים חסידיים.
אחות אחת של אברהם, יהודית, היתה זמרת נודעת. אחות שנייה, פניה, כתבה מנגינות לשירי ילדים ('רד אלינו אוירון').
אחות שלישית היתה הפסנתרנית והמלחינה ורדינה שלונסקי. עיקר יצירתה כלל יצירות סימפוניות שיועדו לאולמות הקונצרטים, אך בראשית דרכה הלחינה עשרות שירים עבריים, ביניהם 'טנגו תל-אביב'. כמו-כן כתבה מוזיקה לבימה הקלה ('המטאטא') ולהצגות תיאטרון ('הבימה', 'אהל').
בשנת 1934 עלתה ורדינה לארץ מפריז וישבה בתל-אביב. עוד לפני כן, בשנת 1929, ביקרה בעין חרוד והלחינה את שיר החלוצים הנודע 'קרועים אנו'. אחר-כך הוסיפה וכתבה שירי מולדת, עד שגילתה שהארץ מוצפת הוֹרוֹת, צ'רקסיות וקרקוביאקים, והחליטה שחסר בארץ הסגנון הסלוני ואותו יש לטפח...
ישבה וכתבה טנגו עברי, והשמיעה אותו לידיד המשפחה, נתן אלתרמן.
שיטה מיוחדת היתה לו, לאלתרמן, לרישום קצב של מנגינה ללא היזקקות לתוים. תוך יממה שירבט את המילים ו'טנגו תל אביב' ראה אור וצליל.
השיר הושר, נוגן ורוקד לראשונה בנשפי פורים של שנת 1935, שנערכו במשך שלושה ימים ושלושה לילות באולמי מוגרבי.
התזמורת שניגנה את הטנגו הורכבה ממשכילים מחוסרי עבודה, שמצאו פרנסה זמנית בנגינה. ליד הפסנתר ישב אביאסף ברנשטיין, שהיה לאחד מחשובי המלחינים הישראליים של אולם הקונצרטים.
באולפני חברת 'דקה' (Decca) בלונדון הקליט יוסף גולנד את השיר, והתקליט הירבה להסתובב על הגרמופונים של חובב הריקוד הסלוני-עברי."
בהמשך בוצע השיר על-ידי צמד "הדודאים", אשר הקליטו אותו בשנת 1975, יהורם גאון ויזהר כהן.
הסי, אל תגידי אל תגידי דבר.
היה זה רק לרגע, היה ועבר.
הלילה באתי רק לומר לך
שהכל מותר לך.
שלא כואב לי הלב,
לי רק חבל ומוזר.
אני מפה בשקט אלך
ולא אומר למות בגללך.
אני אחשוב רק זאת אומרת -
המרמה נגמרת.
למה מדוע ואיך?
אם רק רוצה את
עוד הלילה,
עוד הלילה הזה,
נזכור ביחד איך אהבנו זו את זה.
נזכור ביחד איך השמש שב,
ואיך הליל תולה את כוכביו.
אם רק רוצה את
עוד הלילה,
עוד הלילה הזה,
נזכור ביחד איך אהבנו זו את זה,
מבלי לדעת כי מחר שלום נאמר לעד
אך לילה זה, רק לילה זה, לילה זה.
עריכה: אתי ירוחמי.
"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad
לחן: ורדינה שלונסקי (1990-1905) |
ביצוע: יוסף גולנד (1973-1906) |
שנת פרסום: 1935.
על משפחת שלונסקי ועל השיר "טנגו תל אביב" מספר אליהו הכהן בספרו "בכל זאת יש בה משהו – שירי הזמר של תל-אביב", דביר, 1985, עמ' 106-7:
"ריקודי טנגו במשפחת שלונסקי? – אמנם כן.
בשושלת היוחסין של משפחת שלונסקי השתלבה חיבת הספר באהבת הצליל.
אבי המשפחה, טוביה, הוא שהביא אלינו את מנגינת 'שחקי שחקי', בין שהיתה פרי עטו ובין שקלט אותה היכן-שהוא והתאימהּ לשיר.
בנו, אברהם שלונסקי, כתב עשרות שירי עם ופזמונים, ובעצמו היה פזמן של מזמורים חסידיים.
אחות אחת של אברהם, יהודית, היתה זמרת נודעת. אחות שנייה, פניה, כתבה מנגינות לשירי ילדים ('רד אלינו אוירון').
אחות שלישית היתה הפסנתרנית והמלחינה ורדינה שלונסקי. עיקר יצירתה כלל יצירות סימפוניות שיועדו לאולמות הקונצרטים, אך בראשית דרכה הלחינה עשרות שירים עבריים, ביניהם 'טנגו תל-אביב'. כמו-כן כתבה מוזיקה לבימה הקלה ('המטאטא') ולהצגות תיאטרון ('הבימה', 'אהל').
בשנת 1934 עלתה ורדינה לארץ מפריז וישבה בתל-אביב. עוד לפני כן, בשנת 1929, ביקרה בעין חרוד והלחינה את שיר החלוצים הנודע 'קרועים אנו'. אחר-כך הוסיפה וכתבה שירי מולדת, עד שגילתה שהארץ מוצפת הוֹרוֹת, צ'רקסיות וקרקוביאקים, והחליטה שחסר בארץ הסגנון הסלוני ואותו יש לטפח...
ישבה וכתבה טנגו עברי, והשמיעה אותו לידיד המשפחה, נתן אלתרמן.
שיטה מיוחדת היתה לו, לאלתרמן, לרישום קצב של מנגינה ללא היזקקות לתוים. תוך יממה שירבט את המילים ו'טנגו תל אביב' ראה אור וצליל.
השיר הושר, נוגן ורוקד לראשונה בנשפי פורים של שנת 1935, שנערכו במשך שלושה ימים ושלושה לילות באולמי מוגרבי.
התזמורת שניגנה את הטנגו הורכבה ממשכילים מחוסרי עבודה, שמצאו פרנסה זמנית בנגינה. ליד הפסנתר ישב אביאסף ברנשטיין, שהיה לאחד מחשובי המלחינים הישראליים של אולם הקונצרטים.
באולפני חברת 'דקה' (Decca) בלונדון הקליט יוסף גולנד את השיר, והתקליט הירבה להסתובב על הגרמופונים של חובב הריקוד הסלוני-עברי."
בהמשך בוצע השיר על-ידי צמד "הדודאים", אשר הקליטו אותו בשנת 1975, יהורם גאון ויזהר כהן.
הסי, אל תגידי אל תגידי דבר.
היה זה רק לרגע, היה ועבר.
הלילה באתי רק לומר לך
שהכל מותר לך.
שלא כואב לי הלב,
לי רק חבל ומוזר.
אני מפה בשקט אלך
ולא אומר למות בגללך.
אני אחשוב רק זאת אומרת -
המרמה נגמרת.
למה מדוע ואיך?
אם רק רוצה את
עוד הלילה,
עוד הלילה הזה,
נזכור ביחד איך אהבנו זו את זה.
נזכור ביחד איך השמש שב,
ואיך הליל תולה את כוכביו.
אם רק רוצה את
עוד הלילה,
עוד הלילה הזה,
נזכור ביחד איך אהבנו זו את זה,
מבלי לדעת כי מחר שלום נאמר לעד
אך לילה זה, רק לילה זה, לילה זה.
עריכה: אתי ירוחמי.
"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

