מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: לא ידוע |
לחן עממי חסידי |
עיבוד: הנס קריג (1961-1899) - Hans Krieg |
שירה: המקהלה היהודית של אמסטרדם, בניהולו של הנס קריג (1961-1899) |
נגינה: (1968-1902) Pierre Palla |
"שושנת יעקב" ("Shoshanat Ya'akov") ("The Rose Of Jacob") הוא הפיוט המפורסם ביותר של פורים.
זהו חלקו האחרון של הפיוט הקדום, "אשר הניא", אשר מספר את סיפור מגילת אסתר ומושר מייד לאחר קריאת המגילה.
הפיוט חובר בצורת אקרוסטיכון אלפא-ביתי. נוהגים לשיר רק את סופו, המתחיל באותיות ש' ות' ("שושנת יעקב..." / "תשועתם...") ואת המשכו החורג מהאקרוסטיכון.
שם הפייטן אינו ידוע.
הבית הראשון ("שושנת יעקב צהלה ושמחה, בראותם יחד תכלת מרדכי") שבו נסמך על מגילת אסתר, פרק ח', פסוק 15).
לפיוט לחנים רבים.
בשנת 1929 הלחין ידידיה אדמון (1982-1894) את שני הבתים האחרונים באקרוסטיכון ("שושנת יעקב..." / "תשועתם..."), למחזה "מגִלת אסתר", מאת קדיש יהודה סילמן (1937-1880). המחזה הוצג בתיאטרון "האוהל" בנשף פורים של אותה שנה. השיר בלחן זה נפוץ ומושר עד היום כשיר ילדים לפורים.
הפיוט, המובא כאן בלחן עממי חסידי, מפי המקהלה היהודית של אמסטרדם, נטבע בשנת 1961/2 בתקליט "ישראל / שירים מישראל - המקהלה היהודית של מאמסטרדם" (London International, ארה"ב).
התקליט הוקדש למנהל המקהלה, הנס קריג, אשר נפטר במהלך הכנתו.
תמונה של עטיפת התקליט מלווה את הסרטון.
ביצועים נוספים לפיוט/שיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט "פורים", מפי:
• דודו אלהרר (נ' 1945) ו"ליצני החצר" - בלחנו של ידידה אדמון (1982-1894).
• רות אבישי (נ' 1945) ומקהלה - בלחן עממי חסידי, מעובד על-ידי נחום נרדי (1977-1901).
הפיוט מושר בחלקו ביידיש. נשמח לקבל את המילים.
שושנת יעקב צהלה ושמחה,
בראותם יחד תכלת מרדכי.
תשועתם היתה לנצח, ( - בית זה אינו מושר כאן)
תקוותם בכל דור ודור.
הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
תיאור השיר:
-----------------
מילים: לא ידוע |
לחן עממי חסידי |
עיבוד: הנס קריג (1961-1899) - Hans Krieg |
שירה: המקהלה היהודית של אמסטרדם, בניהולו של הנס קריג (1961-1899) |
נגינה: (1968-1902) Pierre Palla |
"שושנת יעקב" ("Shoshanat Ya'akov") ("The Rose Of Jacob") הוא הפיוט המפורסם ביותר של פורים.
זהו חלקו האחרון של הפיוט הקדום, "אשר הניא", אשר מספר את סיפור מגילת אסתר ומושר מייד לאחר קריאת המגילה.
הפיוט חובר בצורת אקרוסטיכון אלפא-ביתי. נוהגים לשיר רק את סופו, המתחיל באותיות ש' ות' ("שושנת יעקב..." / "תשועתם...") ואת המשכו החורג מהאקרוסטיכון.
שם הפייטן אינו ידוע.
הבית הראשון ("שושנת יעקב צהלה ושמחה, בראותם יחד תכלת מרדכי") שבו נסמך על מגילת אסתר, פרק ח', פסוק 15).
לפיוט לחנים רבים.
בשנת 1929 הלחין ידידיה אדמון (1982-1894) את שני הבתים האחרונים באקרוסטיכון ("שושנת יעקב..." / "תשועתם..."), למחזה "מגִלת אסתר", מאת קדיש יהודה סילמן (1937-1880). המחזה הוצג בתיאטרון "האוהל" בנשף פורים של אותה שנה. השיר בלחן זה נפוץ ומושר עד היום כשיר ילדים לפורים.
הפיוט, המובא כאן בלחן עממי חסידי, מפי המקהלה היהודית של אמסטרדם, נטבע בשנת 1961/2 בתקליט "ישראל / שירים מישראל - המקהלה היהודית של מאמסטרדם" (London International, ארה"ב).
התקליט הוקדש למנהל המקהלה, הנס קריג, אשר נפטר במהלך הכנתו.
תמונה של עטיפת התקליט מלווה את הסרטון.
ביצועים נוספים לפיוט/שיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט "פורים", מפי:
• דודו אלהרר (נ' 1945) ו"ליצני החצר" - בלחנו של ידידה אדמון (1982-1894).
• רות אבישי (נ' 1945) ומקהלה - בלחן עממי חסידי, מעובד על-ידי נחום נרדי (1977-1901).
הפיוט מושר בחלקו ביידיש. נשמח לקבל את המילים.
שושנת יעקב צהלה ושמחה,
בראותם יחד תכלת מרדכי.
תשועתם היתה לנצח, ( - בית זה אינו מושר כאן)
תקוותם בכל דור ודור.
הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

