שיר עד - זמר נוגה, התשמע קולי - מילים: רחל | לחן: יוסף (יוסי) מוסטקי | שירה: מקהלת כפר שמריהו, 2004

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: רחל (רחל בלובשטיין סלע) ("רחל המשוררת") (1931-1890) |
לחן: יוסף (יוסי) מוסטקי (נ' 1939) |
עיבוד: משה רסיוק (נ' 1954) |
שירה: מקהלת כפר שמריהו, בניצוח משה רסיוק (נ' 1954) - Kfar Shmaryahu Choir |
פסנתר: פזית גל |

שנת כתיבה: 1926 | שנת הלחנה: 1958 | שנת הקלטה: 2004.

רחל חיברה את השיר "זמר נוגה" ("התשמע קולי") ("Zemer Nuge") בתל אביב, בשנת 1926, כשיר געגועים כואב לאהבתה הגדולה, מיכאל בוריסוביץ' ברנשטיין, שלוֹ ביקשה להינשא - אך רק בארץ ישראל.

רחל פגשה בברנשטיין, מהנדס במקצועו, ב-1913, בעת שלמדה חקלאות באוניברסיטת טולוז שבצרפת. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה חזרה רחל לבית הוריה ברוסיה, שם עבדה בבית יתומים. גם ברנשטיין חזר לרוסיה. כששבה מרוסיה לארץ ישראל ב-1919, סירב ברנשטיין להצטרף אליה ונשאר ברוסיה. עד יום מותה לא פגשה בו.

זמן קצר לאחר חזרתה לארץ, התגלתה אצל רחל מחלת השחפת. היא נתבקשה לעזוב את קבוצת דגניה א' שבה חיה ועבדה, וכך הורחקה מהכנרת ונופיה שאותם כל כך אהבה.

רחל התאשפזה בבית החולים בצפת ולאחר מכן התגוררה בתל אביב, בה כתבה את השיר "זמר נוגה", כשהיא חולה ובודדה.

השיר נדפס בשנת 1926 בעיתון "דבר", ובשנת 1927 נכלל באסופת השירים הראשונה של רחל, "ספיח" (הוצאת דבר, תרפ"ז).

מקורו של שם השיר "זמר נוגה" הוא בסיום של שיר שכתב ברנשטיין לרחל, מספר שנים קודם לכן: "שחף נעלם מעבר להר / נקטע בעצבות הזמר הנוגה" (על-פי נורית גרץ, "הארץ", 06.11.2015; מתוך "מעצבת האליטות - סוד קסמה של רחל המשוררת", מאת אורי מילשטיין).

בגרסה הראשונית של השיר, כתבה רחל בשורה החותמת אותו: "כאשר חיכתה סולוויג לדודהּ". רחל דימתה את עצמה בשיר לסולוויג, האישה האוהבת, המחכה בביתה לאהובה, פר-גינט, הנודד בעולם. בכינוי "סולוויג" השתמש ברנשטיין במכתביו אל רחל: "הרחק-הרחק חיה סולוויג"; "סולוויג מן הצפון, שהלכה לארץ התמרים".

רחל מסרה את הגרסה הראשונית לאחייניתה, שרה, ושאלה אותה לדעתה על השיר. זו השיבה שעדיף לסיים את השיר עם דמות מן הספרות העברית ולא מן הספרות האירופאית. בעקבות זאת שינתה רחל את השורה האחרונה ל"כחכות רחל לדודה", הן כהתייחסות לסיפור התנ"כי על אהבת יעקב לרחל, והן כרמז לשמה של המשוררת רחל עצמה (מויקיפדיה).

(חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן, סיפר, כי רחל היתה חותמת מתחת לשירים שפרסמה ב"דבר", בשם "מיכאל ברנשטיין". כששאלו את זלמן שזר, שנחשב לבר סמכא בענייני רחל, מי זה מיכאל ברנשטיין, תשובתו היתה שאין אחד כזה ושהיא רוצה להסתיר את מי שבאמת היא אוהבת. הוא התכוון כמובן לעצמו. אחרי מותו של שזר מצאו בארכיונו את כל המכתבים של מיכאל ברנשטיין).

לשיר "זמר נוגה" חוברו מספר לחנים, בהם על-ידי מרדכי זעירא (1968-1905), יוסף (יוסי) מוסטקי ושמוליק קראוס (2013-1935).

מוסטקי הלחין את השיר בשנת 1958, כשהיה חבר בקיבוץ רוחמה.
מוסטקי סיפר, כי קיבל מחברת הקיבוץ, רחל שמיר, ספרון קטן של שירי רחל המשוררת. השיר הראשון שפגש בו בספרון היה "זמר נוגה". המילים, שנכתבו על-ידי רחל במחלתהּ, נגעו לליבו. "הספרון פתח בפני סיפור הרואי על אישה שנלחמה למען האהבה". המילים התנגנו בראשו בו במקום, ובלשונו של מוסטקי, "הכאב שבהן הוא שהתנגן".
עוד סיפר מוסטקי, כי הראשונים לבצע את השיר היו צמד "הפרברים" (יוסי חורי וניסים מנחם). באותה עת, לימד המלחין שמעון כהן (נ' 1937) פעם בשבוע מוזיקה בקיבוץ ברוחמה. באותה עת פעל גם המלחין נחום (נחצ'ה) היימן (2016-1934), שהתגורר בקיבוץ בית-אלפא, לאיתור יוצרים בני הקיבוצים. על רקע זה העביר שמעון כהן להיימן את השיר "זמר נוגה" של מוסטקי. היימן, אשר בשנת 1964 עבד עם "הפרברים", מסר להם את השיר, והוא נכלל באלבום הבכורה שלהם.

השיר הפך מאז ללהיט, וזכה ליותר מ-30 ביצועים והקלטות.

בשנת 1967, שלוש שנים לאחר פרסומו הראשון על-ידי הפרברים בלחנו של מוסטקי, הולחן השיר גם על-ידי שמוליק קראוס.
מוסטקי סיפר, כי לימים, פגש את קראוס באקראי בתל אביב. לשניים היתה היכרות מוקדמת עוד מבאר שבע.
באותה פגישה התוודה קראוס, כי השיר בלחנו של מוסטקי יפה יותר מלחנו שלו.

השיר "זמר נוגה", המובא כאן בביצוע מקהלת כפר שמריהו, בוצע במופע פומבי של המקהלה, "רק על עצמי" - ערב שירי רחל, שהתקיים ב-22.6.2004 במרכז עינב בתל-אביב.

ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט "רחל המשוררת", מפי:
1. יוסף (יוסי) מוסטקי (נ' 1939) ויוסי צרפתי - בלחן יוסי מוסטקי (נ' 1939).
2. מיטל טרבלסי (נ' 1971) - בלחן שמוליק קראוס (2013-1935).

התשמע קולי, רחוקי שלי,
התשמע קולי, באשר הנך -
קול קורא בעוז, קול בוכה בדמי
ומעל לזמן מצווה ברכה?

תבל זו רבה ודרכים בה רב.
נפגשות לדק, נפרדות לעד.
מבקש אדם, אך כושלות רגליו,
לא יוכל למצוא את אשר אבד.

אחרון ימי כבר קרוב אולי,
כבר קרוב היום של דמעות פרידה.
אחכה לך עד יכבו חיי,
כחכות רחל לדודה.

הקלטה: באדיבות אוֹרי מוסטקי.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.