מילים: בנימין אביגל |
לחן: עמנואל זמיר (1962-1925) |
עיבוד: להקת "דמול" |
ביצוע: להקת "דמול" |
שנת פרסום: 1966.
מתוך התקליטור "מגדים לרעי... עמנואל זמיר" בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי.
שיר עד - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.
הוא היה פסל אבני ברקת,
היא היתה יפה מבנות הכפר,
הם ידעו כי אהבה בהם דולקת
וברחו מעבר לנהר.
עד היום אותם זוכרים
שוכני ביקתה שבהרים.
וזקנים לטף עם ערב
עליהם עוד מספרים...
הוא חצב דמותה בגוש ברקת (מושר: הוּא יָצַר דְּמוּתָהּ כְּגוּשׁ בָּרֶקֶת)
ויצק באבן לבבה.
שתי ידיה לפנים, כולה זועקת,
דמות אלה קורנת אהבה...
עד היום אותם זוכרים...
בנדודים מצא מותו העלם.
כאביון ניקבר הוא בחשאי.
ומצער גם הבת קפאה באלם -
רק הפסל עד היום עוד חי.
עד היום אותם זוכרים...
השיר "אלת הברקת" הינו חריג ויוצא דופן בשירי ה'הוֹ-הו' של עמנואל זמיר. זאת בשל היוזמה לכתיבתו.
מנהל "הד ארצי" ביקש מבנימין אביגל, המכונה בַּנְג'וֹ, לכתוב לזמרת מרים אביגל (2016-1938) שיר בנימה אוניברסלית. משהו שונה מ'שירי הסוכנות' שכתב ("מפוחית הפה", "בדרך לתבור", "הפטנט הוא מתימן"...). בנג'ו קרא אז אגדה סינית על אמן המפסל באבן, ובעקבותיה כתב את השיר.
השיר נמסר להלחנה לעמנואל זמיר בתיווכו של מישה אפלבאום (1993-1920).
מבצעת השיר, להקת "דמול" (The Demols), הוקמה על-ידי שושנה לוי-דמול, ילידת תימן. על זמריה נימנו: הסולנית הדסה חדד, מרים צעירי, שלום צוברי, מרדכי דני, אהרן כהן, אלימלך רונן, יגאל קזרא, גד קרפ.
הגירסה המושרת כאן חסרה את הבית השני של השיר:
בְּאִזְמֵל חָרַט כַּדִּים מֵחֹמֶר
וְלִבּוֹ הָיָה עָצוּב קוֹדֵר,
יוֹם אֶחָד נִפֵּץ כַּדָּיו בְּלִי קוֹל וָאֹמֶר,
לַבָּרֶקֶת שָׁב כֻּלּוֹ זוֹהֵר.
בבית השני המושר, במקום "הוּא חָצַב דְּמוּתָהּ בְּגוּשׁ בָּרֶקֶת" שבגירסה הכתובה, מושר "הוּא יָצַר דְּמוּתָהּ כְּגוּשׁ בָּרֶקֶת". במלל המלווה את הסרטון מצויין המשפט כפי שמופיע בגירסה הכתובה.
התמונות שבסרטון לקוחות מתוך ויקישיתוף, באדיבות Parent Géry ו-Traleo.
עריכה: אתי ירוחמי
לחן: עמנואל זמיר (1962-1925) |
עיבוד: להקת "דמול" |
ביצוע: להקת "דמול" |
שנת פרסום: 1966.
מתוך התקליטור "מגדים לרעי... עמנואל זמיר" בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי.
שיר עד - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.
הוא היה פסל אבני ברקת,
היא היתה יפה מבנות הכפר,
הם ידעו כי אהבה בהם דולקת
וברחו מעבר לנהר.
עד היום אותם זוכרים
שוכני ביקתה שבהרים.
וזקנים לטף עם ערב
עליהם עוד מספרים...
הוא חצב דמותה בגוש ברקת (מושר: הוּא יָצַר דְּמוּתָהּ כְּגוּשׁ בָּרֶקֶת)
ויצק באבן לבבה.
שתי ידיה לפנים, כולה זועקת,
דמות אלה קורנת אהבה...
עד היום אותם זוכרים...
בנדודים מצא מותו העלם.
כאביון ניקבר הוא בחשאי.
ומצער גם הבת קפאה באלם -
רק הפסל עד היום עוד חי.
עד היום אותם זוכרים...
השיר "אלת הברקת" הינו חריג ויוצא דופן בשירי ה'הוֹ-הו' של עמנואל זמיר. זאת בשל היוזמה לכתיבתו.
מנהל "הד ארצי" ביקש מבנימין אביגל, המכונה בַּנְג'וֹ, לכתוב לזמרת מרים אביגל (2016-1938) שיר בנימה אוניברסלית. משהו שונה מ'שירי הסוכנות' שכתב ("מפוחית הפה", "בדרך לתבור", "הפטנט הוא מתימן"...). בנג'ו קרא אז אגדה סינית על אמן המפסל באבן, ובעקבותיה כתב את השיר.
השיר נמסר להלחנה לעמנואל זמיר בתיווכו של מישה אפלבאום (1993-1920).
מבצעת השיר, להקת "דמול" (The Demols), הוקמה על-ידי שושנה לוי-דמול, ילידת תימן. על זמריה נימנו: הסולנית הדסה חדד, מרים צעירי, שלום צוברי, מרדכי דני, אהרן כהן, אלימלך רונן, יגאל קזרא, גד קרפ.
הגירסה המושרת כאן חסרה את הבית השני של השיר:
בְּאִזְמֵל חָרַט כַּדִּים מֵחֹמֶר
וְלִבּוֹ הָיָה עָצוּב קוֹדֵר,
יוֹם אֶחָד נִפֵּץ כַּדָּיו בְּלִי קוֹל וָאֹמֶר,
לַבָּרֶקֶת שָׁב כֻּלּוֹ זוֹהֵר.
בבית השני המושר, במקום "הוּא חָצַב דְּמוּתָהּ בְּגוּשׁ בָּרֶקֶת" שבגירסה הכתובה, מושר "הוּא יָצַר דְּמוּתָהּ כְּגוּשׁ בָּרֶקֶת". במלל המלווה את הסרטון מצויין המשפט כפי שמופיע בגירסה הכתובה.
התמונות שבסרטון לקוחות מתוך ויקישיתוף, באדיבות Parent Géry ו-Traleo.
עריכה: אתי ירוחמי
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

