מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁
http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: יורם טהרלב (2022-1938) |
לחן: אלונה טוּראֵל (2019-1944) |
עיבוד: רמי הראל |
שירה: רונית אופיר (נ' 1951) ורמי הראל - Ronit Ophir & Rami Harel |
שנת כתיבה: 1967 | שנת הוצאת תקליטור: 2001.
יורם טהרלב כתב את השיר "בשביל אל הבריכות" ("The Path To The Ponds") ("BaShvil El HaBrechot") אחרי מלחמת ששת הימים.
השיר מתאר פרידה של זוג אוהבים, שלא נפגשים יותר לנצח. הנוף שבתוכו מתרחשת פגישתם האחרונה הוא נוף עמק זבולון המזרחי, משבצת קרקע שחולקה בין כמה קיבוצים ומושבים. כל השטח ההוא נקרא "חַרְתִיָה" (כמו בשיר "אדמה אדמתי"). חלקו היה שייך לקיבוץ של טהרלב, יגור, שנטע בו מטעי פרי; חלקו היה שייך לישוב כפר חסידים שנעבד כחלקות ירקות ותבואות; וחלקו היה שייך לקיבוץ שער העמקים, שכיסה אותו בבריכות דגים. זוגות שרצו להתבודד היו מגיעים לשם, באופניים או בעגלה, ומחפשים מסתור בין המטעים ובריכות הדגים. המשוררת דליה רביקוביץ אמרה לטהרלב שבעיניה זהו שיר האהבה היפה ביותר שנכתב בארץ. (מתוך אתר האינטרנט של יורם טהרלב).
אלונה טוראל קיבלה מטהרלב את מילות השיר להלחנה, כשהיתה סטודנטית למוזיקה בניו-יורק, ושם הלחינה אותו. היא הגדירה שיר זה (יחד עם השיר "אדבר איתך" למילים של רחל שפירא), כקו התפר בין החינוך המוזיקלי הקלאסי שהביאה איתה מהארץ לניו-יורק לבין המטען המוזיקלי שהביאה איתה כשחזרה מניו-יורק לארץ . שני שירים אלה היו האהובים עליה ביותר מבין השירים שכתבה בתקופה ההיא.
השיר התפרסם בביצועהּ של חוה אלברשטיין (נ' 1946), אותו הקליטה לראשונה בשנת 1968.
בשל תוכנו הפך השיר לאחד משירי הזיכרון הקלאסיים.
הביצוע, המובא כאן לשיר מפי רונית אופיר, נטבע בשנת 2001 בתקליטור 2 של אלבומהּ הכפול, "אהבת הארץ". האלבום הוקדש לזכרו של אורי גורדון.
ביצוע נוסף לשיר, מפי חוה אלברשטיין, נמצא גם הוא בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "יורם טהרלב" ו"שירים ליום הזיכרון".
רוחות חמות נשבו בינות עצי האורן
ורחש ממטרות עלה מן השדות
בתוך שער ראשה הלבינה הציפורן
וכף ידה קטנה הלבינה בידו.
בשביל אל הבריכות פסעו שלובי ידים
וכוכבים נשרו למים עם הטל
ותן בודד צחק הרחק בתוך הליל ( - מושר: ותן בודד צחק הרחק לתוך הליל)
והיא אמרה: אתה כל-כך יפה, חייל.
והיא אמרה לו: הן מחר תצא לדרך,
את תרמילך ארזתי שאותו תיקח,
לא שמתי בו מכתב, לא פרח למזכרת,
הן אם תזכור - תזכור, ואם תשכח - תשכח.
ועת חזרו בשביל מן הבריכות עם שחר ( - מושר: והם חזרו בשביל מן הבריכות עם שחר)
דמעות הטל נתלו גדולות על קני הסוף ( - מושר: דמעות הטל נתלו גבוהות על קני הסוף)
והוא את כף ידה אחז ביד בוטחת
והיא הביטה בו מתוך מסך שקוף.
והוא אמר לה: ילדתי, אני אחזור עוד
גם אם רחוק אלך, ליבי נשאר איתך
והיא החזירה לו בלאט את הציפורן,
הן אם יזכור - יזכור, ואם ישכח - ישכח.
והוא הלך לקרב עת החמה הנצה
ולא חזר משם ימים רבים כל כך.
והיא יודעת שהוא לא יחזור לנצח
והיא עוד מתפללת שהוא רק שכח.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: יורם טהרלב (2022-1938) |
לחן: אלונה טוּראֵל (2019-1944) |
עיבוד: רמי הראל |
שירה: רונית אופיר (נ' 1951) ורמי הראל - Ronit Ophir & Rami Harel |
שנת כתיבה: 1967 | שנת הוצאת תקליטור: 2001.
יורם טהרלב כתב את השיר "בשביל אל הבריכות" ("The Path To The Ponds") ("BaShvil El HaBrechot") אחרי מלחמת ששת הימים.
השיר מתאר פרידה של זוג אוהבים, שלא נפגשים יותר לנצח. הנוף שבתוכו מתרחשת פגישתם האחרונה הוא נוף עמק זבולון המזרחי, משבצת קרקע שחולקה בין כמה קיבוצים ומושבים. כל השטח ההוא נקרא "חַרְתִיָה" (כמו בשיר "אדמה אדמתי"). חלקו היה שייך לקיבוץ של טהרלב, יגור, שנטע בו מטעי פרי; חלקו היה שייך לישוב כפר חסידים שנעבד כחלקות ירקות ותבואות; וחלקו היה שייך לקיבוץ שער העמקים, שכיסה אותו בבריכות דגים. זוגות שרצו להתבודד היו מגיעים לשם, באופניים או בעגלה, ומחפשים מסתור בין המטעים ובריכות הדגים. המשוררת דליה רביקוביץ אמרה לטהרלב שבעיניה זהו שיר האהבה היפה ביותר שנכתב בארץ. (מתוך אתר האינטרנט של יורם טהרלב).
אלונה טוראל קיבלה מטהרלב את מילות השיר להלחנה, כשהיתה סטודנטית למוזיקה בניו-יורק, ושם הלחינה אותו. היא הגדירה שיר זה (יחד עם השיר "אדבר איתך" למילים של רחל שפירא), כקו התפר בין החינוך המוזיקלי הקלאסי שהביאה איתה מהארץ לניו-יורק לבין המטען המוזיקלי שהביאה איתה כשחזרה מניו-יורק לארץ . שני שירים אלה היו האהובים עליה ביותר מבין השירים שכתבה בתקופה ההיא.
השיר התפרסם בביצועהּ של חוה אלברשטיין (נ' 1946), אותו הקליטה לראשונה בשנת 1968.
בשל תוכנו הפך השיר לאחד משירי הזיכרון הקלאסיים.
הביצוע, המובא כאן לשיר מפי רונית אופיר, נטבע בשנת 2001 בתקליטור 2 של אלבומהּ הכפול, "אהבת הארץ". האלבום הוקדש לזכרו של אורי גורדון.
ביצוע נוסף לשיר, מפי חוה אלברשטיין, נמצא גם הוא בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "יורם טהרלב" ו"שירים ליום הזיכרון".
רוחות חמות נשבו בינות עצי האורן
ורחש ממטרות עלה מן השדות
בתוך שער ראשה הלבינה הציפורן
וכף ידה קטנה הלבינה בידו.
בשביל אל הבריכות פסעו שלובי ידים
וכוכבים נשרו למים עם הטל
ותן בודד צחק הרחק בתוך הליל ( - מושר: ותן בודד צחק הרחק לתוך הליל)
והיא אמרה: אתה כל-כך יפה, חייל.
והיא אמרה לו: הן מחר תצא לדרך,
את תרמילך ארזתי שאותו תיקח,
לא שמתי בו מכתב, לא פרח למזכרת,
הן אם תזכור - תזכור, ואם תשכח - תשכח.
ועת חזרו בשביל מן הבריכות עם שחר ( - מושר: והם חזרו בשביל מן הבריכות עם שחר)
דמעות הטל נתלו גדולות על קני הסוף ( - מושר: דמעות הטל נתלו גבוהות על קני הסוף)
והוא את כף ידה אחז ביד בוטחת
והיא הביטה בו מתוך מסך שקוף.
והוא אמר לה: ילדתי, אני אחזור עוד
גם אם רחוק אלך, ליבי נשאר איתך
והיא החזירה לו בלאט את הציפורן,
הן אם יזכור - יזכור, ואם ישכח - ישכח.
והוא הלך לקרב עת החמה הנצה
ולא חזר משם ימים רבים כל כך.
והיא יודעת שהוא לא יחזור לנצח
והיא עוד מתפללת שהוא רק שכח.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

