שיר עד - העיירה בוערת - מילים ולחן: מרדכי גבירטיג | תרגום: אברהם לוינסון | ביצוע: מקהלת הקיבוץ הארצי

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים ביידיש: מרדכי גבירטיג (1942-1877) |
תרגום: אברהם לוינסון (1955-1891) |
לחן: מרדכי גבירטיג (1942-1877) |
עיבוד: אורי גבעון (1974-1912) |
ביצוע: המקהלה והתזמורת של הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, בניצוח אורי גבעון (1974-1912) |

שנת כתיבה והלחנה: 1938 | שנת תרגום: לכל המאוחר 1945 | שנת הוצאת תקליט: 1963.

המשורר והמלחין היהודי פולני, מרדכי גבירטיג (שם העט של מרדכי-מרכוס בּרטיג), כתב את השיר "העיירה בוערת" ("HaAyara Boeret") ("The Shtetl Burns") בשנת 1938 בקרקוב, בתגובה לסדרה של פוגרומים שנערכו בשנים 1937-1935 ביהודי פולין, ובעיקר הפוגרום ביהודי העיירה פשיטיק (Przytyk), אשר ארע במרץ 1936.
השיר נכתב ביידיש תחת הכותרת "ס'ברענט", וידוע גם בכותרת "אונדזער שטעטל ברענט" (עיירתנו בוערת").

לחנו מבוסס על הצליל שנשמע מסירנת רכב כיבוי האש בעת שנסע ברחובות קרקוב (מתוך: Jewish Literature In Kraków 1918–1948, Geoffrey Weisgard).

השיר נכתב, כאמור, לפני מלחמת העולם השנייה, על רקע התגברות האנטישמיות בפולין, ויש הרואים בו נבואה לאסון השואה המתקרב. הוא הושר בגיטאות, ובקריאתו ליהודים לקום ולהתגונן, הפך ל"המנון הקרב" בקרב בני הנוער והמחתרות היהודיות.

גבירטיג, אשר נולד בקרקוב ועסק למחייתו בנגרות, נרצח על ידי הנאצים בגטו קרקוב ב-5 ביוני 1942, ארבע שנים לאחר כתיבת השיר.

בתום המלחמה, בשנת 1946, יצא לאור בקרקוב ספרון בשם "ס'ברענט", ובו 15 שירים שאותם כתב בגטו.

בשנת 1948 נדפסו מילות השיר ביידיש וכן תווי השיר, בספרו של המשורר והפרטיזן, שמריהו (שמֶרקֶ'ה) קָצֶ'רגינְסְקי (1954-1908), "לידער פון די געטו און לאגערן" ("שירים מהגטאות ומהמחנות") (ניו יורק).

השיר תורגם לשפות שונות, בין היתר, לפולנית, לרוסית, לאנגלית ולעברית.

בעברית זכה השיר למספר תרגומים, מביניהם השיר, המושר בתרגומו של אברהם לוינסון הוא הנפוץ ביותר. השיר בתרגום זה נדפס בחנוכה 1945 בשירון "שירי עבודה ומולדת", אשר יצא לאור לרגל חג חצי היובל של ההסתדרות (ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, הוצאת המרכז לתרבות. עורך: ישעיהו שפירא).

השיר נמנה על השירים המושרים ביותר ביום השואה והגבורה.

השיר, המובא כאן בביצוע המקהלה והתזמורת של הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, הוא הקלטה חיה מתוך ערב "יובל השומר הצעיר", שנערך בשלהי 1963, ב"היכל התרבות" בתל-אביב, ביוזמתו של המנצח, אורי גבעון, משער העמקים. הוא הוקלט על-ידי "קול-ישראל", ונטבע בשנת 1963 על גבי התקליט "אנו עולים ושרים - יובל השומר הצעיר בשיר ובזמר - 2" (הדרן).

שריפה, אחים, שריפה!
עיירתנו בוערה כלה,
בה רוחות שחרות יסערו,
להבות חרבן יבערו,
עקבותיה לא נשארו,
היא עולה באש.

ואתם חובקים ידים
בלי הושיט עזרה,
בלי כבות את אש הלהב,
אש העירה.

שריפה, אחים, שריפה! ( - בית זה מושר כאן ביידיש)
קרובה, חס וחלילה, השעה,
כי הלהבות יתמידו,
את כולנו פה ישמידו,
רק שרידי קירות יעידו
מה שפה היה.

ואתם חובקים ידים ( - פזמון זה מושר כאן ביידיש)
בלי הושיט עזרה,
בלי כבות את אש הלהב,
אש העיירה.

שריפה, אחים, שריפה! ( - בית זה אינו מושר כאן)
רק בידכם בלבד היא העזרה.
חיש הושיטו יד אוהבת
והצילו מהמוות,
בדמכם כבו שלהבת,
חיש כבו בדם.

מרחוק אל תעמודו, ( - פזמון זה אינו מושר כאן)
כי האש עולה.
אל נא תחבקו ידיים,
השריפה גדולה!

הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.