מילים: שלמה סקולסקי (1982-1912) |
לחן ועיבוד: צבי בן-יוסף (1948-1914) |
שירה: שמשון בר-נוי (1988-1922) |
שנת כתיבה: 1939 | שנת הלחנה: 1944.
מתוך התקליטור "שמשון בר-נוי - האיש שבקיר", בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי, 2009.
shir ad - "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי.
בין סלעיה בגליל,
חבויה בחיק ההר,
משתקפת בכינרת
עין ראש פינה - תל ניסתר.
מה יפית ראש פינתי,
כתר ראש שלי,
ארשתיך בדם וסבל
לי, לי, לי.
ובלילה עם חצות
קול דממה דקה יירעד:
"אין כובשים את ראש הסלע
אם אין קבר במורד!"
ובדמי לאור כוכב
הרה גדוד מעפיל
וכל שעל - אנקת נבל:
צליל, צליל, צליל.
מלחין השיר "ראש פינה", צבי בן-יוסף, עבד טרם קום המדינה ב"קול ירושלים". כשפרצה מלחמת השחרור הוא התנדב לחי"ש (חיל השדה) בירושלים והיה מפקד מחלקה בגדוד מכמש. כשאנשי "קול ירושלים" ביקשו שיישאר ברדיו ולא יתגייס, שכן כך יוכל לערוך מוזיקה למען החיילים הלוחמים וזאת תהא תרומתו, השיב, כי "זה אינו מספיק. בפלוגה אני עושה עבודה חשובה הרבה יותר".
במרץ 1948 יצאה הפלוגה לגוש עציון, בפיקודו של אברשה תמיר. בן-יוסף היה למפקד החזית של המנזר הרוסי שם, ונהרג יומיים לפני הכרזת המדינה. שם אף כתב את שירו האחרון "שיר על המנזר". בנפלו בקרב, בזרועותיו של יצחק וייס, מלמל מילים משירו: "ואם בקרב פול תיפולה / רע, אתה את אשתי / לנקמתי תיטולה".
בין צבי בן-יוסף לשמשון בר-נוי נרקם קשר ייחודי, אשר נמשך עד לנפילתו של בן-יוסף. על הקשר סיפר בר-נוי: "צבי היה אדם מאד מאד יקר לי. אדם חריף שכל, שידע הרבה שפות, למד מוזיקה, ידע לעבד באופן יוצא מן הכלל. הוא היה מאד ציני. יכול להיות שהייתה לו ההרגשה הזאת שהוא ייהרג. אני ניסיתי להוציא אותו מזה. ניסיתי להשפיע עליו, שאולי אני אוכל לעשות משהו שהוא לא יצטרך להיות שמה (גוש עציון), שיהיה בירושלים. הוא בשום אופן לא הסכים, יומיים אחרי מותו נתקבל אצלי מכתב, כתוב בדיו אדומה, שהוא מסכים שאני אוציא אותו".
להלן הבית השלישי והבית הרביעי בגירסה הכתובה, שאינם מושרים כאן:
שְׁבִיל סוֹלַל עֲלֵי מוֹרָד,
שְׁבִיל חָדָשׁ בֵּין אַבְנֵי כֵּף.
אַלּוֹנִים פּוֹרְשִׂים צַמֶּרֶת,
דֹּם שָׁרִים לְבֶן-יוֹסֵף.
בֵּין הַבֶּקַע וְהַשִּׂיא
קֶבֶר-עַד חֻצַּב,
אַלּוֹנִים נָדִים בְּאֵבֶל:
"שְׁכַב, שְׁכַב, שְׁכַב, שְׁכַב".
מלווה את הסרטון: תמונה של שמשון בר-נוי, שצולמה במהלך העשור של 1950.
עריכה: אתי ירוחמי
לחן ועיבוד: צבי בן-יוסף (1948-1914) |
שירה: שמשון בר-נוי (1988-1922) |
שנת כתיבה: 1939 | שנת הלחנה: 1944.
מתוך התקליטור "שמשון בר-נוי - האיש שבקיר", בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי, 2009.
shir ad - "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי.
בין סלעיה בגליל,
חבויה בחיק ההר,
משתקפת בכינרת
עין ראש פינה - תל ניסתר.
מה יפית ראש פינתי,
כתר ראש שלי,
ארשתיך בדם וסבל
לי, לי, לי.
ובלילה עם חצות
קול דממה דקה יירעד:
"אין כובשים את ראש הסלע
אם אין קבר במורד!"
ובדמי לאור כוכב
הרה גדוד מעפיל
וכל שעל - אנקת נבל:
צליל, צליל, צליל.
מלחין השיר "ראש פינה", צבי בן-יוסף, עבד טרם קום המדינה ב"קול ירושלים". כשפרצה מלחמת השחרור הוא התנדב לחי"ש (חיל השדה) בירושלים והיה מפקד מחלקה בגדוד מכמש. כשאנשי "קול ירושלים" ביקשו שיישאר ברדיו ולא יתגייס, שכן כך יוכל לערוך מוזיקה למען החיילים הלוחמים וזאת תהא תרומתו, השיב, כי "זה אינו מספיק. בפלוגה אני עושה עבודה חשובה הרבה יותר".
במרץ 1948 יצאה הפלוגה לגוש עציון, בפיקודו של אברשה תמיר. בן-יוסף היה למפקד החזית של המנזר הרוסי שם, ונהרג יומיים לפני הכרזת המדינה. שם אף כתב את שירו האחרון "שיר על המנזר". בנפלו בקרב, בזרועותיו של יצחק וייס, מלמל מילים משירו: "ואם בקרב פול תיפולה / רע, אתה את אשתי / לנקמתי תיטולה".
בין צבי בן-יוסף לשמשון בר-נוי נרקם קשר ייחודי, אשר נמשך עד לנפילתו של בן-יוסף. על הקשר סיפר בר-נוי: "צבי היה אדם מאד מאד יקר לי. אדם חריף שכל, שידע הרבה שפות, למד מוזיקה, ידע לעבד באופן יוצא מן הכלל. הוא היה מאד ציני. יכול להיות שהייתה לו ההרגשה הזאת שהוא ייהרג. אני ניסיתי להוציא אותו מזה. ניסיתי להשפיע עליו, שאולי אני אוכל לעשות משהו שהוא לא יצטרך להיות שמה (גוש עציון), שיהיה בירושלים. הוא בשום אופן לא הסכים, יומיים אחרי מותו נתקבל אצלי מכתב, כתוב בדיו אדומה, שהוא מסכים שאני אוציא אותו".
להלן הבית השלישי והבית הרביעי בגירסה הכתובה, שאינם מושרים כאן:
שְׁבִיל סוֹלַל עֲלֵי מוֹרָד,
שְׁבִיל חָדָשׁ בֵּין אַבְנֵי כֵּף.
אַלּוֹנִים פּוֹרְשִׂים צַמֶּרֶת,
דֹּם שָׁרִים לְבֶן-יוֹסֵף.
בֵּין הַבֶּקַע וְהַשִּׂיא
קֶבֶר-עַד חֻצַּב,
אַלּוֹנִים נָדִים בְּאֵבֶל:
"שְׁכַב, שְׁכַב, שְׁכַב, שְׁכַב".
מלווה את הסרטון: תמונה של שמשון בר-נוי, שצולמה במהלך העשור של 1950.
עריכה: אתי ירוחמי
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

