שיר עד - צריך לצלצל פעמיים - מילים: נתן אלתרמן | לחן: משה וילנסקי | שירה: שושנה דמארי, 1982

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: נתן אלתרמן (1970-1910) |
לחן: משה וילנסקי (1997-1910) |
עיבוד ופסנתר: שמעון כהן (נ' 1937) |
שירה: שושנה דמארי (2006-1923) - Shoshana Damari |

שנת כתיבה והלחנה: 1939 | שנת הקלטה: 1982.

השיר "צריך לצלצל פעמיים" ("You Should Ring Twice'") ("Tsarich LeTsaltsel Paamayim"), חובר לתכנית "כוסות רוח", התכנית הראשונה שהעלה התיאטרון הסאטירי, "כל הרוחות". הצגת הבכורה התקיימה בינואר 1939 בתל-אביב. מבצעת השיר בתכנית היתה ברונקה זלצמן (1993-1913), בליווי פסנתר של משה וילנסקי.

השיר מדבר על אהבה נכזבת של בחורה בתל-אביב בסוף העשור של 1930.
באותה תקופה, בעקבות גלי העלייה לארץ, סבלה תל-אביב ממצוקה בדיור. כדי להתגבר על בעיה זאת, גרו בדירה אחת מספר דיירים ואף מספר משפחות. על-פי מספר הצלצולים (אחד, שניים...), ידעו את איזו משפחה באו לבקר.
רחוב הגליל, המוזכר בשיר, הוא רחוב מאפו של היום.

בשיר מוזכר "רחוב הגליל מספר 2". נציין, כי אלתרמן ואשתו רחל מרכוס, גרו לאחר נישואיהם ברחוב הגליל (מה שהיום רחוב מאפו, פינת רחוב בן-יהודה) , מספר 9, בתל-אביב

את פרסומו קיבל השיר מספר שנים מאוחר יותר, בביצועהּ של שושנה דמארי (נטבע בשנת 1961 בתקליט "בית שלי", בליווי תזמורת הבידור של "קול ישראל", בניצוחו של משה וילנסקי), ולמרות, שכאמור, אינה הראשונה לבצעו, מזוהה השיר עמה.

מובא כאן ביצוע לשיר מפי דמארי, ממופע הוקרה פומבי למשה וילנסקי, שהתקיים ב-26 במאי 1982, במועדון "צוותא" בתל-אביב, בהפקת מחלקת התרבות של גלי צה"ל.
הוא נטבע בתקליטור המופע, "זר כלניות למשה וילנסקי חלק ב'" (NMC. 1997).

תופרת אני ותופרת,
הים לא יחדל מלנהום.
אני את פניך זוכרת,
כאילו היה זה היום.

אח, כמה צחקנו אי-פעם,
ראשי המתולתל כה הזהיב.
היה לימים איזה טעם
של עץ תפוחים באביב.

אמרתי: "תבוא בין ערביים
אותי לטייל להזמין.
כתובתי - הגליל מספר שתיים,
קומה ראשונה מימין...".

צריך לצלצל פעמיים,
צריך לחכות רגע קט,
ואז נפתחות הדלתיים
ואז נפגשים במבט.

צריך לצלצל פעמיים
לבוא ולומר: "ערב טוב,
נכנסתי אלייך בינתיים
כיוון שעברתי ברחוב".

וכך, עד שבא אותו ערב,
שטפו מדרכות רועשות,
דבריך עינוני כחרב,
דבריך היכוני כשוט.

שתקתי, דבר לא ידעתי,
חנקוני דמעות בגרון,
נפרדנו... לפתע שמעתי
בפתח צלצול פעמון.

לרגע איחרתי לפתוח,
איחרתי מכאב ומאור.
מדוע מיהרת לברוח?
מדוע מיהרת? אמור!

צריך לצלצל פעמיים...

תופרת אני ותופרת...

אם ערב יהיה ותבואה
שנית פה ברחוב לעבור,
תזכור, כי בבית מרגוע,
תזכור, כי דולק בו האור.

תבוא, אם תרצה, כמו פעם,
דבר לא צריך לחדש.
אין צורך בבכי וצער
סליחה לא צריך לבקש.

צריך לצלצל פעמיים...

הקלטה ותמונה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.