מילים: עודד אבישר (1976-1918) |
לחן: מרדכי זעירא (1968-1905) |
ביצוע: רונית אופיר (נ' 1951) |
שנת כתיבה והלחנה: 1948.
עודד אבישר כתב את השיר "יודקה" ("Yudke") לזכרו של גיסו, יהודה דובשני (נולד ב-1928), שנפל בגוש עציון ביום ה' באייר תש"ח, 14.5.1948, מספר שעות לפני הכרזת המדינה.
הביצוע, המובא כאן לשיר מפי רונית אופיר, נטבע בתקליטור בתקליטור "רונית אופיר - לא ניתן את ליבנו לשכוח - שירים ליום הזכרון".
תמונה של עטיפת התקליטור מלווה את הסרטון.
בסוף הסרטון: תמונה של יהודה דובשני ז"ל במשואות יצחק (1948), מתוך אוצר תמונות הפלמח - The Palmach Photo Gallery.
נזכור איך ימים ארוכים כשרשרת
רבצה הפוגה במשלט המאובק,
ורוח של סתיו בשמים הסיע ( - מושר: ורוח של סתיו לשמים הסיע)
קרעי עננים ובלב מחנק.
לפתע הבקיע ניגון מפוחית
בזמר, בזמר, בזמר יחיד.
בקע אז הזמר, עלה ופשט,
מתיל אל תיל שרים ועונים.
ידע המשלט וידע כל אחד:
זה יודקה דופק ניגונים.
נזכור את הלילה ההוא שבנגב:
על ג'יפים דהרנו אל לב השממה.
הדופק הלם, האצבע על ההדק,
הליל יהי קרב - לחשה הדממה.
לפתע הבקיע ניגון מפוחית
בזמר, בזמר, בזמר יחיד.
בקע אז הזמר, פשט במרחב,
מג'יפ אלי ג'יפ הם שרים ועונים.
ידע אז הנגב: הלילה בקרב-
זה יודקה דופק ניגונים.
ועת שנדם הירי והסער
מצאנו את יודקה מוטל על התל.
ביד מפוחית, יתומה ואילמת,
דוממת כליל גבוה של אל.
לפתע עם רוח המתה מפוחית
בזמר, בזמר, בזמר יחיד.
היה הניגון חרישי ועצוב
כלחש שלכת עובר בגנים.
ידעו החבריה: למי שאהוב
הרוח יהום ניגונים.
עריכה: אתי ירוחמי.
"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad
לחן: מרדכי זעירא (1968-1905) |
ביצוע: רונית אופיר (נ' 1951) |
שנת כתיבה והלחנה: 1948.
עודד אבישר כתב את השיר "יודקה" ("Yudke") לזכרו של גיסו, יהודה דובשני (נולד ב-1928), שנפל בגוש עציון ביום ה' באייר תש"ח, 14.5.1948, מספר שעות לפני הכרזת המדינה.
הביצוע, המובא כאן לשיר מפי רונית אופיר, נטבע בתקליטור בתקליטור "רונית אופיר - לא ניתן את ליבנו לשכוח - שירים ליום הזכרון".
תמונה של עטיפת התקליטור מלווה את הסרטון.
בסוף הסרטון: תמונה של יהודה דובשני ז"ל במשואות יצחק (1948), מתוך אוצר תמונות הפלמח - The Palmach Photo Gallery.
נזכור איך ימים ארוכים כשרשרת
רבצה הפוגה במשלט המאובק,
ורוח של סתיו בשמים הסיע ( - מושר: ורוח של סתיו לשמים הסיע)
קרעי עננים ובלב מחנק.
לפתע הבקיע ניגון מפוחית
בזמר, בזמר, בזמר יחיד.
בקע אז הזמר, עלה ופשט,
מתיל אל תיל שרים ועונים.
ידע המשלט וידע כל אחד:
זה יודקה דופק ניגונים.
נזכור את הלילה ההוא שבנגב:
על ג'יפים דהרנו אל לב השממה.
הדופק הלם, האצבע על ההדק,
הליל יהי קרב - לחשה הדממה.
לפתע הבקיע ניגון מפוחית
בזמר, בזמר, בזמר יחיד.
בקע אז הזמר, פשט במרחב,
מג'יפ אלי ג'יפ הם שרים ועונים.
ידע אז הנגב: הלילה בקרב-
זה יודקה דופק ניגונים.
ועת שנדם הירי והסער
מצאנו את יודקה מוטל על התל.
ביד מפוחית, יתומה ואילמת,
דוממת כליל גבוה של אל.
לפתע עם רוח המתה מפוחית
בזמר, בזמר, בזמר יחיד.
היה הניגון חרישי ועצוב
כלחש שלכת עובר בגנים.
ידעו החבריה: למי שאהוב
הרוח יהום ניגונים.
עריכה: אתי ירוחמי.
"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

