מילים: יעקב אורלנד (2002-1914) |
לחן: משה וילנסקי (1997-1910) |
ביצוע: אסתר גמליאלית (יוסיפון) (2012-1919) |
שנת כתיבה: מחצית שנייה של עשור 1930 + 1939 | שנת הלחנה: 1939 | שנת הוצאת תקליטור: 2001.
על גלגולו של השיר "הטנדר נוסע" ("HaTender Nosea") סיפר יעקב אורלנד לחוקר הזמר העברי, אליהו הכהן:
"מלכתחילה לא נכתב השיר להצגה של תיאטרון 'המטאטא' (ראה בהמשך). היו אלה ימי הנוטרות. צעירים רבים התנדבו לשמש כנוטרים ('גאפירים') במשטרת היישובים העבריים להגנה מפני התקפות של כנופיות ערביות. לצידם פעלו נוטרי 'המשמר הנע' (מ"ן), שסיירו ברחבי הארץ כדי להגן מפני תקיפות בדרכים ולמנוע הצבת מסמרים ומכשולים והצתת שדות ומטעים. אני נמניתי עם נוטרי המשמר הנע. היינו שועטים בכבישי הארץ בטנדרים פתוחים שבהם ישבנו זה מול זה על ספסלים מאחורי קבינה סגורה. את כובעי ה'קולפאק' העות'מאניים שחבשו נוטרי משטרת היישובים החלפנו אז ב'כובע אוסטרלי'... נסענו בגליל, בעמק ובשפלה, והרבינו לשיר, בין היתר שירים ראשונים שכתבתי וכבר נפוצו אז בארץ, כגון 'סובבוני', 'אנחנו שרים לך', 'רב הלילה' ועוד. מפעם לפעם רמזו לי שראוי שאכתוב שיר תהילה לטנדר, שישמש כ'הימנון המשמר הנע'. באחת ההזדמנויות השמיעו לי מנגינה קצבית זרה שלא היכרתי, והפצירו בי לחבר לה מילים ברוח ההווי שלנו. נעניתי להם ושירבטתי שורות אחדות בשבח הנסיעה בטנדר. כך נולד 'שיר הטנדר', שאלה היו כל מילותיו:
הַטֶּנְדֶּר נוֹסֵעַ, הַטֶּנְדֶּר פֹּה רָץ / מִגְּדוֹת יָם הַמֶּלַח עַד עֵין הַמִּפְרָץ, / הַלַּיְלָה לַיְלָה אָפֵל, / הַטֶּנְדֶּר, מַה לַּיְלָה מִלֵּיל?
הַטֶּנְדֶּר, פְּתַח פִּיךָ בְּשִׁיר, / לִבֵּנוּ רָחָב וְצָעִיר. / אִם אֵשׁ מִלְּפָנֵינוּ, אִם אֵשׁ מֵאָחוֹר, / הַטֶּנְדֶּר, אַל תַּעֲצֹר!
כהרף עין הגיע שמע 'שיר הטנדר' לתיאטרון 'המטאטא', שחיפש באותה עת שיר חדש לקראת ההצגה הנ"א שלו, 'כי תצא למלחמה'. הם גילו עניין בשיר שכתבתי, אך היו להם שתי הסתייגויות: ראשית, השיר היה קצר מדי. להצגה נדרש שיר ארוך יותר. שנית, הם ביקשו שאהפוך את השיר לרומאנסה. מצידם הטנדר יכול להישאר נושא השיר, אך חייבת להתרחש עליו או סביבו עלילת אהבים.
מכיוון שדחקו בי לעצב מחדש את השיר, נחפזתי וכתבתי שלושה בתי שיר, על בחורים הנוסעים בטנדר בדרכי הארץ ותוך כדי מסעם מגדות ים המלח עד עין המפרץ מתאהבים ברחל היפה, זו הנערה המסתורית והנעלמה הנזכרת מיני אז בשירי הארץ, וליבם יוצא אליה. בין בית לבית שיבצתי כפזמון חוזר את 'שיר הטנדר' בגלגולו הקודם. 'המטאטא' חטף את השיר ומסר אותו להלחנה למלחין משה וילנסקי. כך יצא לעולם שיר הזמר 'הטנדר נוסע'." (עד כאן עדותו של אורלנד).
הוסיף אליהו הכהן:
השיר "הטנדר נוסע" הושר לראשונה על ידי אסתר גמליאלית, בהצגה "כי תצא למלחמה", שעלתה בתיאטרון "המטאטא" בסתיו 1939, חודשיים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה. את השיר שרה גמליאלית, בליווי הפסנתרנית בלה פינקלשטיין, כשיר מעבר שנועד לאפשר החלפת תפאורה בין מערכונים. זו גם הסיבה שהוא היה ארוך יחסית. לא היה כל קשר תימטי או תוכני בינו לבין המערכונים.
השיר התפשט מיד בכל הארץ, וזכה לאין ספור השמעות בשידורי "קול ירושלים", שירות השידור המנדטורי, מפיה של גמליאלית, שגם היתה הראשונה להקליט אותו. גם לאחר שפרשה מחיי במה לחיים בכפר, נשאר שיר זה מזוהה עם שמה יותר מכל שיר אחר ששרה.
המלחין וילנסקי סיפר בגילוי לב, כי רק אחרי "הטנדר נוסע" הרגיש שסוף סוף התאקלם בארץ. (אליהו הכהן: חדשות בן עזר, גיליון מס' 974, 1 בספטמבר 2014).
לאחר גמליאלית, ביצעו את השיר זמרות נוספות, ביניהן שושנה דמארי (2006-1923), יונה עטרי (נ' 1933) ועפרה חזה (2000-1957).
הביצוע, המובא כאן לשיר, מושר מפי אסתר גמלאלית בעיבוד חדש.
הוא נטבע בתקליטור לא מסחרי שהוציאה גמליאלית בהפקה עצמית בשנת 2001, "אסתר גמליאלית - משירי נעוריה משנות השלושים עד קום המדינה".
תמונה של עטיפת התקליטור מלווה את הסרטון.
הדרך כה רחוק, רחוק ומשתרע
מנחל עין-חרוד, הרחק עד הירח.
הנה הלילה כבר ירד על הקיבוץ,
רק אור הכוכבים מאיר, רומז בחוץ.
שחור-הלילה כבר ירד על הכנרת.
קחוני נא אתכם, אחי, אני אומרת,
קחוני נא אתכם, אתם הבחורים,
שאוני נא אתכם מעבר להרים.
והם אומרים אלי: עלי, כי את יפה כה,
כי בשבילך ניסע לסדום וגם לעכו.
כי בשבילך ניסע כולם כולם כולם,
גם אל מקום שעוד איננו בעולם.
הטנדר נוסע, הטנדר פה רץ
מגדות ים המלח עד עין המפרץ,
הלילה לילה אפל,
הטנדר מה לילה מליל?
הטנדר פתח פיך בשיר, טרי לי לי לי לי לי,
ליבנו רחב וצעיר, טרי לי לי לי לי לי,
אם אש מלפנינו, אם אש מאחור,
הטנדר, אל תעצור!
אחד הבטיח חתונה מאין כמוה,
אחד הבטיח לי ארמון על הגלבוע,
אחד אמר לי: אהבתיך מאוד, רחל,
ליבי אליך כמו טנדר מתגלגל.
אחד שחרחר אמר אלי: לי יש רק פיתה,
אבל אוהב אותך מעזה עד חניתה
ורק בחור אחד שתק מבין כולם
ואת פניו עוד לא ראיתי מעולם.
והוא עמד לו שם נושא חיצים וקשת
והן אותו בלבד הייתי מבקשת,
והוא שתק אלי כצל בין ההרים
והוא היה יפה מכל הבחורים.
הטנדר נוסע הטנדר פה רץ...
אזי לחשתי לו: הבט אלי, הביטה, ( - בית זה אינו מושר כאן)
אני אוהב אותך מעזה עד חניתא.
בוא ונשב בתוך הטנדר החדש
ונבלה עליו את כל ירחי הדבש.
אך הוא שתק אלי, שתק ולא ענה לי
ולא ידע כי את ליבי החם קנה לו,
והוא נהג, את כל הטנדר הוא נהג,
ורק אותי נהג בשקט ושתק.
פתאום עצר בכביש עפולה ונצרת,
את כל הבחורים הוריד לשמור בדרך,
ורק אותי חטף בטנדר והפליג
ועד עולם אותנו טנדר לא ישיג...
הטנדר נוסע הטנדר פה רץ...
הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי.
"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad
לחן: משה וילנסקי (1997-1910) |
ביצוע: אסתר גמליאלית (יוסיפון) (2012-1919) |
שנת כתיבה: מחצית שנייה של עשור 1930 + 1939 | שנת הלחנה: 1939 | שנת הוצאת תקליטור: 2001.
על גלגולו של השיר "הטנדר נוסע" ("HaTender Nosea") סיפר יעקב אורלנד לחוקר הזמר העברי, אליהו הכהן:
"מלכתחילה לא נכתב השיר להצגה של תיאטרון 'המטאטא' (ראה בהמשך). היו אלה ימי הנוטרות. צעירים רבים התנדבו לשמש כנוטרים ('גאפירים') במשטרת היישובים העבריים להגנה מפני התקפות של כנופיות ערביות. לצידם פעלו נוטרי 'המשמר הנע' (מ"ן), שסיירו ברחבי הארץ כדי להגן מפני תקיפות בדרכים ולמנוע הצבת מסמרים ומכשולים והצתת שדות ומטעים. אני נמניתי עם נוטרי המשמר הנע. היינו שועטים בכבישי הארץ בטנדרים פתוחים שבהם ישבנו זה מול זה על ספסלים מאחורי קבינה סגורה. את כובעי ה'קולפאק' העות'מאניים שחבשו נוטרי משטרת היישובים החלפנו אז ב'כובע אוסטרלי'... נסענו בגליל, בעמק ובשפלה, והרבינו לשיר, בין היתר שירים ראשונים שכתבתי וכבר נפוצו אז בארץ, כגון 'סובבוני', 'אנחנו שרים לך', 'רב הלילה' ועוד. מפעם לפעם רמזו לי שראוי שאכתוב שיר תהילה לטנדר, שישמש כ'הימנון המשמר הנע'. באחת ההזדמנויות השמיעו לי מנגינה קצבית זרה שלא היכרתי, והפצירו בי לחבר לה מילים ברוח ההווי שלנו. נעניתי להם ושירבטתי שורות אחדות בשבח הנסיעה בטנדר. כך נולד 'שיר הטנדר', שאלה היו כל מילותיו:
הַטֶּנְדֶּר נוֹסֵעַ, הַטֶּנְדֶּר פֹּה רָץ / מִגְּדוֹת יָם הַמֶּלַח עַד עֵין הַמִּפְרָץ, / הַלַּיְלָה לַיְלָה אָפֵל, / הַטֶּנְדֶּר, מַה לַּיְלָה מִלֵּיל?
הַטֶּנְדֶּר, פְּתַח פִּיךָ בְּשִׁיר, / לִבֵּנוּ רָחָב וְצָעִיר. / אִם אֵשׁ מִלְּפָנֵינוּ, אִם אֵשׁ מֵאָחוֹר, / הַטֶּנְדֶּר, אַל תַּעֲצֹר!
כהרף עין הגיע שמע 'שיר הטנדר' לתיאטרון 'המטאטא', שחיפש באותה עת שיר חדש לקראת ההצגה הנ"א שלו, 'כי תצא למלחמה'. הם גילו עניין בשיר שכתבתי, אך היו להם שתי הסתייגויות: ראשית, השיר היה קצר מדי. להצגה נדרש שיר ארוך יותר. שנית, הם ביקשו שאהפוך את השיר לרומאנסה. מצידם הטנדר יכול להישאר נושא השיר, אך חייבת להתרחש עליו או סביבו עלילת אהבים.
מכיוון שדחקו בי לעצב מחדש את השיר, נחפזתי וכתבתי שלושה בתי שיר, על בחורים הנוסעים בטנדר בדרכי הארץ ותוך כדי מסעם מגדות ים המלח עד עין המפרץ מתאהבים ברחל היפה, זו הנערה המסתורית והנעלמה הנזכרת מיני אז בשירי הארץ, וליבם יוצא אליה. בין בית לבית שיבצתי כפזמון חוזר את 'שיר הטנדר' בגלגולו הקודם. 'המטאטא' חטף את השיר ומסר אותו להלחנה למלחין משה וילנסקי. כך יצא לעולם שיר הזמר 'הטנדר נוסע'." (עד כאן עדותו של אורלנד).
הוסיף אליהו הכהן:
השיר "הטנדר נוסע" הושר לראשונה על ידי אסתר גמליאלית, בהצגה "כי תצא למלחמה", שעלתה בתיאטרון "המטאטא" בסתיו 1939, חודשיים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה. את השיר שרה גמליאלית, בליווי הפסנתרנית בלה פינקלשטיין, כשיר מעבר שנועד לאפשר החלפת תפאורה בין מערכונים. זו גם הסיבה שהוא היה ארוך יחסית. לא היה כל קשר תימטי או תוכני בינו לבין המערכונים.
השיר התפשט מיד בכל הארץ, וזכה לאין ספור השמעות בשידורי "קול ירושלים", שירות השידור המנדטורי, מפיה של גמליאלית, שגם היתה הראשונה להקליט אותו. גם לאחר שפרשה מחיי במה לחיים בכפר, נשאר שיר זה מזוהה עם שמה יותר מכל שיר אחר ששרה.
המלחין וילנסקי סיפר בגילוי לב, כי רק אחרי "הטנדר נוסע" הרגיש שסוף סוף התאקלם בארץ. (אליהו הכהן: חדשות בן עזר, גיליון מס' 974, 1 בספטמבר 2014).
לאחר גמליאלית, ביצעו את השיר זמרות נוספות, ביניהן שושנה דמארי (2006-1923), יונה עטרי (נ' 1933) ועפרה חזה (2000-1957).
הביצוע, המובא כאן לשיר, מושר מפי אסתר גמלאלית בעיבוד חדש.
הוא נטבע בתקליטור לא מסחרי שהוציאה גמליאלית בהפקה עצמית בשנת 2001, "אסתר גמליאלית - משירי נעוריה משנות השלושים עד קום המדינה".
תמונה של עטיפת התקליטור מלווה את הסרטון.
הדרך כה רחוק, רחוק ומשתרע
מנחל עין-חרוד, הרחק עד הירח.
הנה הלילה כבר ירד על הקיבוץ,
רק אור הכוכבים מאיר, רומז בחוץ.
שחור-הלילה כבר ירד על הכנרת.
קחוני נא אתכם, אחי, אני אומרת,
קחוני נא אתכם, אתם הבחורים,
שאוני נא אתכם מעבר להרים.
והם אומרים אלי: עלי, כי את יפה כה,
כי בשבילך ניסע לסדום וגם לעכו.
כי בשבילך ניסע כולם כולם כולם,
גם אל מקום שעוד איננו בעולם.
הטנדר נוסע, הטנדר פה רץ
מגדות ים המלח עד עין המפרץ,
הלילה לילה אפל,
הטנדר מה לילה מליל?
הטנדר פתח פיך בשיר, טרי לי לי לי לי לי,
ליבנו רחב וצעיר, טרי לי לי לי לי לי,
אם אש מלפנינו, אם אש מאחור,
הטנדר, אל תעצור!
אחד הבטיח חתונה מאין כמוה,
אחד הבטיח לי ארמון על הגלבוע,
אחד אמר לי: אהבתיך מאוד, רחל,
ליבי אליך כמו טנדר מתגלגל.
אחד שחרחר אמר אלי: לי יש רק פיתה,
אבל אוהב אותך מעזה עד חניתה
ורק בחור אחד שתק מבין כולם
ואת פניו עוד לא ראיתי מעולם.
והוא עמד לו שם נושא חיצים וקשת
והן אותו בלבד הייתי מבקשת,
והוא שתק אלי כצל בין ההרים
והוא היה יפה מכל הבחורים.
הטנדר נוסע הטנדר פה רץ...
אזי לחשתי לו: הבט אלי, הביטה, ( - בית זה אינו מושר כאן)
אני אוהב אותך מעזה עד חניתא.
בוא ונשב בתוך הטנדר החדש
ונבלה עליו את כל ירחי הדבש.
אך הוא שתק אלי, שתק ולא ענה לי
ולא ידע כי את ליבי החם קנה לו,
והוא נהג, את כל הטנדר הוא נהג,
ורק אותי נהג בשקט ושתק.
פתאום עצר בכביש עפולה ונצרת,
את כל הבחורים הוריד לשמור בדרך,
ורק אותי חטף בטנדר והפליג
ועד עולם אותנו טנדר לא ישיג...
הטנדר נוסע הטנדר פה רץ...
הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי.
"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

