שיר עד - בכרם תימן & גדליה רבע איש || נתן אלתרמן | מרדכי זעירא | משה וילנסקי || ביצוע: אסתר גמליאלית

מובאים כאן ברצף שני שירים בביצועה של אסתר גמליאלית, מתוך מופע פומבי שקיימה, בליווי פסנתר: "בכרם תימן" ("אל תפחדי תמר"), ו"גדליה רבע איש" ("למרחקים").
שניהם נטבעו בתקליטור לא מסחרי שהוציאה גמליאלית בהפקה עצמית בשנת 2001, "אסתר גמליאלית - משירי נעוריה משנות השלושים עד קום המדינה".

בכרם תימן (אל תפחדי תמר)
====================
מילים: נתן אלתרמן (1970-1910) |
לחן: מרדכי זעירא (1968-1905) ומשה וילנסקי (1997-1910) |
ביצוע: אסתר גמליאלית (יוסיפון) (2012-1919) (Esther Gamlielit) |

שנת כתיבה: 1937-8 | שנת הלחנה על-ידי זעירא: 1929 | שנת הלחנה על-ידי משה וילנסקי: 1937-8.

שיר האהבה, "בכרם תימן" ("אל תפחדי תמר") ("BeKherem Teyman"), נקרא במקור "טנגו תימני". "כרם תימן" היא שכונת כרם התימנים בתל אביב.

משה וילנסקי, אשר קיבל מאלתרמן את מילות השיר להלחנה, התאים אליו את לחן השיר "למולדתי" ("פקד ה'"), שאותו חיבר מרדכי זעירא בשנת 1929, והוסיף לפזמון השיר ("אל תפחדי, תמר, אמא יודעת כבר...") לחן חדש פרי עטו.

השיר הושר לראשונה כדואט על במת התיאטרון הסאטירי, "המטאטא", על-ידי אסתר גמליאלית ויעקב טימן (1975-1903). השניים הקליטו את השיר ב-1951.

בהמשך זכה השיר לביצועים רבים בעיבודים שונים.

בכרם תימן ירח שט / רוח צחה נושבת. / ואנוכי בשמלת שבת / על מפתני יושבת.
יבוא חתני, / צעיר ויפה עיניים, / אשיר לו אני / והוא ימחא כפיים.
ליבי הומה בי פנימה... / הס, אל תעיר את אמא... / אל תפחדי, תמר, / אמא יודעת כבר.
בדירתנו תשבי, תמר, / נאום חתנך סעדיו - / ותלבשי רק משי יקר / ותנגני על רדיו.
תאכלי פיסטוקים / ומזמורים תשמיעי, / ושניים מתוקים / את בחיקך תניעי.
תני את ידך, אגע בה... / אל נא תעיר את אבא... (מושר: הס, אל תעיר את אבא) / אל תפחדי, תמר, / אבא יודע כבר.
( - בית זה אינו מושר כאן) בכרם תימן ירח שט, / רוח צחה נושבת. / צמד עינייך בבת אחת / בי מדליקות שלהבת.
( - בית זה אינו מושר כאן) מכה בי הלב, / אחוז בי ואל תנוע, / ראשי עלי סובב / ולא אדע מדוע.
( - בית זה אינו מושר כאן) ונשמתי רועדת, / וליבתי פוחדת... / אל תפחדי, תמר, / זה יעבור מחר!

גדליה רבע איש (למרחקים)
===================
מילים: נתן אלתרמן (1970-1910) |
לחן: משה וילנסקי (1997-1910) |
ביצוע: אסתר גמליאלית (2012-1919) |

שנת כתיבה והלחנה: 1936.

השיר "גדליה רבע איש" ("BeKerem Teyman"), נקרא במקור "למרחקים".

יתכן כי כתיבת השיר קשורה למרד הערבי הגדול שפרץ בשנת 1936, שבעקבותיו נחסם נמל יפו לגישת יהודים.

אסתר גמליאלית סיפרה כי קנתה מאלתרמן את הזכות לשיר את השיר תמורת לירה וחצי.

אני הוא גדליה רבע איש, / אבל אני שמח. / אם אין לי בית, יש לי כביש / ועל הכביש ירח.
פה לאחד ישנה מאה / ולשני מאתיים. / ולי פאה ועוד פאה, / ויחד פאותיים.
ודי סחבתי כבר שקים / ורצתי הנה שמה - / אני רוצה למרחקים, / אני רוצה הימה.
כי העולם גדול-גדול, / צריך לראות בו את הכל, / את הערים והשלטים / ואת עשרת השבטים.
את שור הבר של המשיח, / את לויתן נחש בריח. / אציץ בו פעם ושנייה - / ושוטי שוטי אונייה.
( - בית זה אינו מושר כאן) אקח איתי עגבניה, / סידור קטן ופיתה, / ומסיפון האונייה / למרחקים אביטה.
( - בית זה אינו מושר כאן) ניגש הקברניט לשאול: / לאן לנסוע, גדליה? / אמריקה היא פה משמאל, / ומימין אוסטרליה.
( - בית זה אינו מושר כאן) ואנוכי עונה: אדון, / כל המקומות יפים הם. / כל העולם של אל עליון / וכל בניו אחים הם.
( - בית זה אינו מושר כאן) כי העולם גדול-גדול, / אפשר לראות בו את הכל, / איך מסודר בו כל דבר, / איפה יש חם,איפה יש קר.
( - בית זה אינו מושר כאן) ומה לא טוב ומה יפה בו? / ואת הספונג'ה מי עושה בו? / אציץ בו פעם ושנייה - / ושוטי-שוטי אונייה.
בבוא היום אני אומר: / הקברניט, היכונה, / האוקיינוס פה נגמר, / נשוב נא הירקונה.
ובנמל קהל צוהל / ורעם כלי-הרוח, (מושר: ירעם כלי-הרוח) / ואבא שר: תודה לאל, / גדליה, שב לנוח.
והוא בוכה והוא צוחק, / שואל: איפה היית? / הייתי, אבא, אוף, הרחק, / שא עין והביטה:
הייתי בעולם גדול, / ראיתי בעולם הכל, / ובחיי וחיאת-חיי / אני אומר לך: כדאי.
יפה הוא העולם, יא אבא, / מקום בו לכולם, יא אבא, / הצצתי פעם ושנייה - / וזהו שיר האוניה.

מלווה את הסרטון תמונה של אסתר גמליאלית ויעקב טימן (מתוך אליהו הכהן: "בכל זאת יש בה משהו - שירי הזמר של תל-אביב", דביר, 1985).

הקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי.

"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad