שיר עד - פה בארץ חמדת אבות - מילים: ישראל דושמן | לחן: הרמן צבי ארליך | ביצוע: מקהלת צדיקוב, 1963

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: ישראל דושמן (1947-1884) |
לחן: הרמן צבי ארליך |
עיבוד וניצוח: יצחק (זיקו) גרציאני (2003-1924) |
ביצוע: מקהלת צדיקוב |
עם תזמורת הבידור של קול ישראל |

שנת הלחנה: 1908 | שנת כתיבה: 1912 | שנת הקלטה: 1963.

השיר "פה בארץ חמדת אבות" ("Here In The Land Of Our Loving Forefathers") ("Po BeEretz Hemdat Avot") הוא שיר תהילה לארץ-ישראל המתחדשת ולפריחתה של הגימנסיה "הרצליה" כמרכז החינוכי המרכזי הראשון בארץ ששפתו עברית.
שמו המקורי של השיר הוא "ניצנים".
השיר, שהיה להמנון הגימנסיה והתפשט במהירות בארץ ומחוצה לה, נכנס לרפרטואר הזמר העברי בזכותו של חנינא קרצ'בסקי (1925-1877).

על חיבורו של השיר מספר חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן, בספרו "בכל זאת יש בה משהו - שירי הזמר של תל-אביב", דביר, 1985, עמ' 16:
"בין כותלי הגימנסיה 'הרצליה' בתל-אביב הפך אחד משירי היאוש המרים ביותר של העם היהודי לשיר תקוה מן המלהיבים והמעוררים שנכתבו בארץ.
היה זה בחופש(ת) פסח תרע"ב (1912). תלמידי הגימנסיה עמדו לצאת לטיול האביב לגליל העליון. לקראת היציאה החליטו המורה לזמרה חנינא קרצ'בסקי, והמחנך ישראל דושמן (1947-1884), להכין שיר-לכת מעודד שיהיה כעין המנון לטיול.
קרצ'בסקי, שכבר נודע אז כמלחין מחונן, העדיף שלא לנסות את כוחו בכתיבת לחן חדש, שיצטרך לעמוד במבחן, ובמקום זאת ביקש לאלתר מנגינה קיימת ובדוקה שקליטתהּ תהיה מובטחת ובכך תשרת את המטרה.
באותה עת נפוץ בעולם היהודי השיר 'מצעד הגלות' ('גלות מארש') שאת מילותיו כתב המשורר היהודי מוריס רוזנפלד (1923-1862). (השיר נכתב ביידיש לאחר פרעות קישינב). עשרות מנגינות הולחנו לשיר זה בעקבות תחרות שיזם כתב-עת יהודי בוַרשה. לאחר שהתפרסמו תוצאות התחרות ונקבעו הזוכים, הסתבר, כפי שקרה פעמים רבות אחרי כן, שדוקא מנגינה שלא זכתה בתחרות - פרי עטו של מלחין בשם ריכטר **, שזהותו המדויקת טרם התבררה - כבשה לבבות והחלה להתפשט ברחבי הגולה. במנגינה זו בחר קרצ'בסקי לשיר הטיול.
(** ב-1987 תיקן אליהו הכהן ועדכן כי מלחין השיר אינו ריכטר כי אם הרמן צבי ארליך, פרופסור למוזיקה מלבוב שבפולין, בשירונים שבהם התפרסמו עיבודיו לפסנתר ולקול הוגדר "הרמן עהרליך - מורה-נגן מאושר מטעם הממשלה").
לנגד עיניו של ישראל דושמן, שהתנדב לכתוב את מלות השיר, עמדו מילותיו הקודרות של רוזנפלד: "...עם מקל הנדודים ביד, / ללא בית, ללא ארץ, / ללא גואל, ללא ידיד, / ללא מחר, ללא היום."
באותו שבוע מלאו שלוש שנים לתל-אביב. דושמן, שראה בעיניו את ניצני התחייה - את המושבות ראש-פינה ומטולה שבהן לימד, את העיר העברית הראשונה בעולם ובה הגימנסיה העברית הראשונה בעולם, שבה פורחת הלשון העברית, שפת התורה - החליט לפַנּוֹת מן המנגינה את אווירת היאוש שהישרו מילותיו של רוזנפלד ובמקומן כתב שיר תחייה אופטימי ומפיח תקווה על ארץ שבה תתגשמנה כל התקוות.
תוך זמן קצר נסחפה כל הארץ בשיר הזה. ברוך בן-יהודה, ממשתתפי הטיול בגליל (ומי שהיה סגן המנהל של גימנסיה 'הרצליה'), סיפר בזכרונותיו מימי ראשית הגימנסיה כיצד מרגע שלימד קרצ'בסקי את השיר "צלל האולם לשירתנו הנלהבת וצללה כל הארץ מיפו ועד מטולה במשך עשרת ימי הטיול". ההיסטוריון יוסף קלוזנר, שביקר בתל-אביב באותו אביב תרע"ב, הוזמן לנשף בגמנסיה, ורקד עם אחת התלמידות ריקוד של 'רונדו' לצלילי השיר הזה. ברשמי מסעו סיפר ש"השירה החדשה מיסודו של דושמן התפשטה בא"י יותר משירת 'התקווה'..".
מן הארץ נדד השיר לגולה, נדפס בשירונים והושר שם 'שם בארץ חמדת אבות'".

השיר, המובא כאן בביצוע מקהלת צדיקוב, הוקלט על-ידי שירות השידור "קול ישראל" במופע "אנו נהיה הראשונים - שירי העליות הראשונות", שנערך בערב יום העצמאות תשכ"ג, 1963, במלאת שמונים שנה לעלייה הראשונה, בבנייני האומה בירושלים.
השיר, שהוא חלק ממחרוזת שביצעה המקהלה במופע, נטבע בשנת 1963 בתקליט המופע, "אנו נהיה הראשונים - שירי העליות הראשונות 2" (הדרן). בשנת 1972 נדפס בתקליט "שירי הראשונים" (CBS), ובשנת 1982 נדפס בתקליט "עמוד האש".
תמונה של עטיפת התקליט ""אנו נהיה הראשונים" מלווה את הסרטון.

ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "שירי תקומה ומולדת" ו"חנינא קרצ'בסקי", מפי:
1. מקהלת צה"ל ותזמורת צה"ל.
2. חבורת "רננים".

פה בארץ חמדת אבות
תתגשמנה כל התקוות.
פה נחיה ופה ניצור,
חיי זוהר חיי דרור. ( - מושר: חיי חופש, חיי דרור)
פה תהא השכינה שורה
פה תיפרח גם שפת התורה.

נירו ניר, ניר, ניר.
שירו שיר, שיר, שיר.
גילו גיל, גיל, גיל.
כבר הנצו ניצנים.

נירו ניר, ניר, ניר.
שירו שיר, שיר, שיר.
גילו גיל, גיל, גיל.
עוד יבואו זרעונים. ( - מושר: עוד יבואו הבונים)

הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.