שיר עד - שיר החבלנים - מילים: חיים חפר | לחן: משה וילנסקי | ביצוע: "ימים ושירים של מחתרת"

מילים: חיים חפר (2012-1925) |
לחן: משה וילנסקי (1997-1910) |
עיבוד: עוזי אסנר (נ' 1956) |
ביצוע: להקת התקליט "ימים ושירים של מחתרת": שולמית לבנת (נ' 1929), שמעון לביא, יצחק פלג, אליסה דור (נ' 1953), יוסי שוחט, פרדי פאר (נ' 1948) |

שנת כתיבה והלחנה: 1948.

"שיר החבלנים" ("The Sappers' Song") ("Shir HaChablanim") מתאר את פעילותם של החבלנים הפלמ"חניקים, אבותיהם של אנשי ההנדסה הקרבית.

מחבר השיר, איש הפלמ"ח, המשורר, הפזמונאי והפובליציסט, חיים חפר (פיינר), סיפר בספרו "חיים חפר מספר ומזמר: השירים הנבחרים ומה שמאחוריהם" (עורך: ערן ליטוין, הוצאת זמורה-ביתן, תשס"ה 2004, עמוד 121):
"בתחילת מלחמת העצמאות לא היו לנו תותחים, ואת חומרי הנפץ שהיו במקום פגזים נשאנו על הגב. בפזמון היתה שורה - 'אל כפרי האויב את ההרס נביא'. למרות שהפלמ"ח סבל אז אבדות נוראות, והיתה צריכה להיות תחושת נקם, פנה אלי בחור מן 'הנוער העובד' שהתגייס ל'חטיבת יפתח' ושאל למה להביא את ההרס אל כפרי האויב, מה הכפריים אשמים. שיניתי את השורה ל: 'אל קווי האויב את ההרס נביא'. יש עדיין ששרים 'אל כפרי...', וזאת ההזדמנות לתקן את השגיאה".

ועוד על השיר - סיפרו חיים גורי וחיים חפר, בספרם "משפחת הפלמ"ח":
"הפלמ"ח התוודע אל מקצוע החבלה כבר מראשיתו, כאשר חיימקה לבקוב ועבּדו (ישראל בן-יהודה) הכניסו קלבאסה מלאה חומר נפץ לתחנת רכבת בסוריה. בימי משמר-העמק לימדונו את המקצוע אנשי הקומנדו הבריטי ולימים קם התלמיד על רבו. שם זהרו שמותיהם של ראשוני הספֶּאצים: חיים זינגר (רון), שמעון בומזה ואחרים.
שם נתוודענו לז'ילניט, ל'סבון השקדים', ל'שוקולד', ל'פלאסטיק' (איזה כאב ראש!), לפתילים - השחור, האדום והרועם, לפריימרים, ל'לבנים', למוקשים ולבובי-טראפס. אחר כך ניצלנו את ידיעותינו בתחנות-המשטרה, במסילות-הברזל, בסירות-הצייד, בראדאר, באוניות הגירוש, בגשרים ובאירופה הכבושה. כשהתחילה המלחמה עמד לרשות הפלמ"ח מחנה גדול של חבלנים. הם היו הפגז החי הנושא את המטען אל המטרה" ("משפחת הפלמ"ח / ילקוט עלילות וזמר", בעריכת חיים גורי וחיים חפר, הוצאת "ידיעות אחרונות", 1977, עמוד 200).

חפר הנציח ב"שיר החבלנים", כמו ברבים משיריו האחרים, 'מטבעות לשון' שהיו ממרכיבי הסלנג הפלמ"חניקי:
'מעלש' - לקוח מערבית. פירושו 'אין דבר'.
'דטו' - קיצור המילה 'דטונאטור', ההתקן המפעיל את חומר הנפץ (הדינמיט).
'פתיל' - פתיל ההצתה של הדטונאטור.

שיתוף הפעולה בין חיים חפר לבין המלחין, המנצח והמעבד משה וילנסקי (1910-1997) - שניהם חתני פרס ישראל לזמר העברי - החל במלחמת השחרור, עת כתבו יחד שירים עבור הצי'זבטרון, להקת הזמר והבידור של הפלמ"ח. רבים משיריהם אלה הפכו ללהיטים, בכללם: "שיר החבלנים", "הקרב האחרון", "בת שבע", "הציזבט", "היו זמנים".
אוסף שיריהם מאותה עת התפרסם בשנת 1948 בספר: "פלמ"ח, משירי הלוחמים, החבלנים, צ'יזבאת, שיר הטיסים" בהוצאת "נגן".

הביצוע, המובא כאן לשיר, נטבע בתקליט "ימים ושירים של מחתרת" (גלטון, ישראל).

ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט "חיים חפר" ובפלייליסט "משה וילנסקי", מפי:
אילקה (הלל) רוה (2002-1916);
חבורת זמר רן.

כבר הליל יורד ועוטף את ההר
והתן מיילל בגנים,
במשעול התלול היורד אל הכפר
שוב צועדת כיתת חבלנים.

התרמיל על גבנו, כבד המטען,
והדרך קשה וטרשית,
"עוד שלושה קילומטר, מעליש, יא חבלן,
ואזי ידבר דינמיט".

אל כפרי האויב את ההרס נביא,
במוקש ובדטו, בפתיל.
עוד אובייקט לא אחד יינשא באוויר,
עת חבלן את החומר יפעיל.

והיה אם נחזור ונשוב לבסיס,
והרוח תרעש בגנים -
שוב, עת ערב יבוא, המטען נעמיס,
ו"לדרך כיתת חבלנים!"

הקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

התמונות: מתוך אוצר תמונות הפלמח - The Palmach Photo Gallery.

עריכה: אתי ירוחמי

"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad