שיר עד - שיר המריבה - מילים: נתן אלתרמן | לחן: סשה ארגוב | שירה: אורה זיטנר ואחינועם ניני, 1994

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: נתן אלתרמן (1970-1910) |
לחן: אלכסנדר (סשה) ארגוב (1995-1914) |
עיבוד: שמעון כהן (נ' 1937) |
שירה: אורה זיטנר (2020-1946) ואחינועם ניני (נ' 1969) - Ora Sittner & Achinoam Nini |
ליווי כלי: התזמורת הפילהרמונית הישראלית |

שנת כתיבה והלחנה: 1964 | שנת הקלטה: 1994.

"שיר המריבה" ("Shir HaMeriva") ("The Quarrel") הוא שיר מתוך המחזמר המצליח (הקומדיה המוזיקלית, כהגדרתו של נתן אלתרמן), "שלמה המלך ושלמי הסנדלר", שהעלה התיאטרון הקאמרי, בבימויו של שמואל בונים.

ארבע הצגות הרצה של המחזמר התקיימו במסגרת "פסטיבל ישראל 1964" (ההצגה הראשונה: ב-8.8.1964). הבכורה התקיימה ב-12.9.1964 באולם הקאמרי בתל-אביב; ההצגה האחרונה - ב-1.1.1966.

המחזמר הוא עיבוד לעברית מאת נתן אלתרמן למחזה "החכם והכסיל: המלך שלמה והסנדלר", שכתב בשנת 1942 בגרמנית, ללא פזמונים, הסופר והמחזאי, סמי גרונמן. (*)
הוא מספר את קורותיהם בירושלים של שלמה המלך, החכם מכל אדם, ושלמי, הסנדלר השיכור והפוחז, שהיו דומים זה לזה באופן מפליא, ובמצוות המלך החליפו ביניהם את בגדיהם: שלמי קיבל את מחלצות המלכות והכתר, והמלך - את בגדי הסנדלר.
פזמוניו נכתבו על-ידי אלתרמן (מילים) ואלכסנדר (סשה) ארגוב (מוזיקה).
בין שחקניו: אילי גורליצקי (גילם ארבעה תפקידים - המלך בארמון, הסנדלר בשוק, המלך בשוק והסנדלר בארמון); יונה עטרי (גילמה את נעמה, אשת שלמי הסנדלר); רחל אטאס (גילמה את נופרית, בת פרעה); ועדנה פלידל (גילמה את בת-שבע, אם שלמה).
את השיר במחזמר שרו רחל אטאס ויונה עטרי.

(*) המחזמר, שהעלה "הקאמרי" בין השנים 1966-1964, הוא גרסה מחודשת, מודרנית יותר, למחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר", שעלה לראשונה ב-7.1.1943 בתיאטרון "האהל", בבימויו של משה הלוי. מחזמר מוקדם זה הוגדר כ"אבי המחזמר העברי". גם אותו עיבד אלתרמן מגרמנית, על פי המחזה "החכם והכסיל" של גרונמן (שזה אך עלה לארץ מגרמניה). את המוזיקה לפזמונים במחזמר זה הלחין עמנואל עמירן.

להפקת "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" שהעלה הקאמרי בשנת 1964, חיבר אלתרמן פזמונים נוספים, ובהם "שיר המריבה".
במאי המחזמר, שמואל בונים, סיפר, כי אלתרמן כתב את "שיר המריבה" הקופצני והעוקצני, היות שבמחזה המקורי (של 1943) לא היה מפגש בין נופרית, הפילגש המצרייה, לבין נעמה, אשת הסנדלר, 'והרי זה 'חור' בעלילה'". (מתוך אתר האינטרנט של נתן אלתרמן).
במעריב (28.4.1967) נכתב, כי "שבועות אחדים לפני הבכורה ב-1964 רצו ל"סלק" את השיר מן ההצגה. היום הוא קוצר את התשואות הנלהבות ביותר".

השיר, המובא כאן בפי אורה זיטנר ואחינועם ניני, הוא הקלטה חיה ממופע הוקרה שקיימה בשנת 1994 התזמורת הפילהרמונית הישראלית בהיכל התרבות בתל-אביב, לכבודו של אלכסנדר (סשה) ארגוב, במלאת לו 80 שנים. את המופע הנחה אהוד מנור.

הוא שב ושודר (אין שנה) בתכנית הרדיו "עוד חוזר הניגון" - מאוצר ההקלטות של רשות השידור - עם שמעון כהן, בעריכתו ובהגשתו של אברהם זיגמן - ומובא כאן מתוכו.

"אכן ניכרת אשת הזימות, ( - בית זה אינו מושר כאן)
רק נופת לשונה עיניים לה תמות
דבש בארמון טעמה ותשמח בתומר
שלמה זה אשובה אל בתי החומר
יפה הישארי עוד אשביעך כף נחת
עוד אפריחך גם אפריחך מכאן, ספחת!"

- ספחת מי? ספחת מי?
נסי, מפלצת ממולחת,
לומר זאת עוד פעם,
- ספחת!
- מה, איך?
- ספחת, תמתי!

- זו לא עברית?
- אש וגופרית!
איך זה הספקת גברתי, נופרית,
כל כך מהר עברית ללמוד?
- איך? באולפן פשוט מאוד...

- אולפן שלמה?
- כן, כל האלף
לומדות פה בשיעורי ערב.
- אומרים זאת, להעיר כדאי לך,
שיש פה רק שיעורי לילה...

- ואת, אני רואה, מהרת
להרשם, אבל איחרת...
- שאי רגליים חיש הצידה!
- הא, צרור שומים!
- הא, פירמידה!

- איזה הילוך,
- איזו קומה,
- וכמה פוך,
ממש אימה!
- הא, שמן זך בסולת,
- הא, דבש בנופת צוף,
- ואיזה ראש כרבולת,
- ואיזה גוף שפוף,
- פרצוף מלוח,
- אף כפוף,
תנו לשאוף רוח,
אוף!!!

- שמעי נא, גברת, כל פסוק
שלך מעיד אם זה נאה לך,
שגם בתוך ארמון המלך
לשון חורצים כמו בשוק!

- כך בדיוק ולכבודך
בציפורניי האדומות
את זאת ארשום על פרצופך
כתוב בכתב החרטומות.

- גם לי חי כל שרים וסגל,
עוד יש ציפורן יד ורגל.
- אהה... לאט לך, בלי רגליים!
- לא, דווקא עם, עם כל השתיים!

- אני אפרוץ כנהר שיחור,
- אך לא ירדן ייסוב אחור.
- בצל קצוץ!
- קליפה מובהקת!
- חושחש חמוץ!
- דבלה נדבקת!

- איזה הילוך...

- נפל שמשון בידי דלילה,
אבל לא לך יהיה המלך
כי אין מפלצת שתדמה לך
ואת כולך כדחלילה.

- אם מדברים על דחלילים
שיש להם צורת מקל
מוטב לך, אם תקשיבי לי,
פשוט בראי להסתכל...

- עוד יש הבדל גדול בינתיים
ביני ובין תנין מצריים.
- ראיתי תנינים בנילוס
והם יפים ממך אפילוס...

- איני רוצה לקרוא שמות,
אך יש חיה כזאת - בהמות!
- ישפוט המלך כאן בין שתינו,
- לילית!
- פרת משה רבנו!

- איזה הילוך...

התמונה של אורה זיטנר: מעטיפת התקליטור "א ניגון וואס לויפט מיר נאך".

התמונה של אחינועם ניני: מגב עטיפת התקליטור "אחינועם ניני" (NMC 20255-2).

הקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.