מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: חיים נחמן ביאליק (1934-1873) |
לחן: לא ידוע (משנת 1540) |
ניצוח: מרדכי (מוטקה) שָׁלֶף (נ' 1933) |
שירה: סולני חבורת שהם - דודו אלהרר (נ' 1945), אבאל'ה פורמן ויורם אגמון (נ' 1940) |
שנת כתיבה: חשוון, תרס"ב, אודיסא (1901) | שנת הלחנה: 1540.
בשיר "נטוף נטפה הדמעה" ("Natof Natfa HaDim'a") ("The Tear Felled Down") העלה חיים נחמן ביאליק את לבטיו באשר ליצירתו ותיאר אותה כאילו כבר התמצתה ויבשה, ו"דמעתו" השירית כאילו לא פעלה כלל על לבו של איש. השיר חתם את ספר שיריו הראשון של ביאליק, "שירים", שראה אור בתרס"ב (1902), בהוצאת "תושיה", וורשה. (דן מירון: "פרדוקס התקשורת בשירת ביאליק - על כפל התדרים של המשורר בקליטת היצירה ובהפצתה").
יהודה שרת (1979-1901) התאים את מילות השיר ללחן משנת 1540, שמחברו לא ידוע (*). השיר בלחן זה נדפס, בכתב ידו של יהודה שרת, בחוברת שבעריכתו, "ענות ח' - פרקים לשירה במקהלה וקנונים", שראתה אור בשבט תרצ"ט (הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 6).
(*) בשנת 1930 יצא יהודה שרת לברלין, גרמניה, כשליח "החלוץ". בשנות שהותו שם השתלם במוזיקה אצל פרופסור פריץ יֶֶדה. בחזרתו לארץ ב-1933, לקיבוצו דאז, יגור, הביא איתו תווים רבים של קנונים והחל לרכז את פעילותו המוזיקלית בשטח המקהלה. את הקנונים כינה במכתביו "זרעים" לעבודה חינוכית. הוא בחר בעיקר קנונים מהמאות ה-17 וה-18, ובמקום הטקסט הדתי שלהם התאים להם מילים. קנונים אלה, כארבעים במספר, כונסו בחוברת "ענות ח'", השמינית בסדרת חוברות בהן ראה שרת אמצעי להקניית ערכים כמו שירה מתווים ולימוד הרגלי שירה של כמה קולות בעת אחת. (מיכל ילין: "סדר פסח נוסח יגור" - "מבית היוצר של יהודה שרת").
לשיר חוברו מספר לחנים מקוריים, בהם מאת אלכסנדר קְריין (1951-1883), יוסף מילט (1947-1889) וישראל ברנדמן (1993-1901).
השיר, המובא כאן בלחן משנת 1540 שהתאים יהודה שרת, מושר א-קאפלה על-ידי שלושה מסולני חבורת שהם: דודו אלהרר, אבאל'ה פורמן ויורם אגמון.
הוא נטבע בשנת 2003 בתקליטור החבורה, "הבה נשירה".
המנהל המוזיקלי של החבורה, מרדכי (מוטקה) שלף, סיפר ל"שיר עד": "זה ביצוע מיוחד א-קאפלה. בגלל המורכבות הצלילים ועם כל ההתפתלויות של הלחן והקושי בהתאמת המלים - נדרש ניצוח על הכל. כשמגבירים שומעים את השניים האחרים שרים בשקט ובפה סגור את הנעימה ומלווים את הסולן. בבית הרביעי שרים כולם ביחד באותה העוצמה. נראה לי בדיעבד שהצלחנו בהקלטה קשה ללא תמיכת נגינה לבצע את השיר ברוחו של יהודה שרת.
תודה למוטקה שלף על ההקלטה, על המידע על ההקלטה, ועל תמונת כתב ידו של יהודה שרת לשיר, מתוך "ענות ח'" (נמצאת על-גבי הסרטון).
הניקוד ופיסוק השיר על-גבי הסרטון תואם את ניקודו ופיסוקו כפי שנכתב במקור.
נטוף נטפה הדמעה - ויפול קו-אור
ויכנה
צינה הכתה לבבי: עוד אחת מעט -
ודמעתי איננה.
בחוסר כל אלך, וצר-לי מאוד -
היא דללה -
אף לב ערל אחד לא-נקבה, אף לא
מקצת שינה גזלה.
ואנה אוליך את עוניי, ואני אנה בא?
על-משכבי
אמצה דִּמעה עוד אחת, מחציתה לכם
ומחציתה ללבבי.
והאור איחר לבוא ורפה האור ( - מושר: והאור אחר, אחר לבוא, רפה האור)
מהחיותני;
שמש אחת במרום ושיר יחיד ללב
ואין שני.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
תיאור השיר:
-----------------
מילים: חיים נחמן ביאליק (1934-1873) |
לחן: לא ידוע (משנת 1540) |
ניצוח: מרדכי (מוטקה) שָׁלֶף (נ' 1933) |
שירה: סולני חבורת שהם - דודו אלהרר (נ' 1945), אבאל'ה פורמן ויורם אגמון (נ' 1940) |
שנת כתיבה: חשוון, תרס"ב, אודיסא (1901) | שנת הלחנה: 1540.
בשיר "נטוף נטפה הדמעה" ("Natof Natfa HaDim'a") ("The Tear Felled Down") העלה חיים נחמן ביאליק את לבטיו באשר ליצירתו ותיאר אותה כאילו כבר התמצתה ויבשה, ו"דמעתו" השירית כאילו לא פעלה כלל על לבו של איש. השיר חתם את ספר שיריו הראשון של ביאליק, "שירים", שראה אור בתרס"ב (1902), בהוצאת "תושיה", וורשה. (דן מירון: "פרדוקס התקשורת בשירת ביאליק - על כפל התדרים של המשורר בקליטת היצירה ובהפצתה").
יהודה שרת (1979-1901) התאים את מילות השיר ללחן משנת 1540, שמחברו לא ידוע (*). השיר בלחן זה נדפס, בכתב ידו של יהודה שרת, בחוברת שבעריכתו, "ענות ח' - פרקים לשירה במקהלה וקנונים", שראתה אור בשבט תרצ"ט (הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 6).
(*) בשנת 1930 יצא יהודה שרת לברלין, גרמניה, כשליח "החלוץ". בשנות שהותו שם השתלם במוזיקה אצל פרופסור פריץ יֶֶדה. בחזרתו לארץ ב-1933, לקיבוצו דאז, יגור, הביא איתו תווים רבים של קנונים והחל לרכז את פעילותו המוזיקלית בשטח המקהלה. את הקנונים כינה במכתביו "זרעים" לעבודה חינוכית. הוא בחר בעיקר קנונים מהמאות ה-17 וה-18, ובמקום הטקסט הדתי שלהם התאים להם מילים. קנונים אלה, כארבעים במספר, כונסו בחוברת "ענות ח'", השמינית בסדרת חוברות בהן ראה שרת אמצעי להקניית ערכים כמו שירה מתווים ולימוד הרגלי שירה של כמה קולות בעת אחת. (מיכל ילין: "סדר פסח נוסח יגור" - "מבית היוצר של יהודה שרת").
לשיר חוברו מספר לחנים מקוריים, בהם מאת אלכסנדר קְריין (1951-1883), יוסף מילט (1947-1889) וישראל ברנדמן (1993-1901).
השיר, המובא כאן בלחן משנת 1540 שהתאים יהודה שרת, מושר א-קאפלה על-ידי שלושה מסולני חבורת שהם: דודו אלהרר, אבאל'ה פורמן ויורם אגמון.
הוא נטבע בשנת 2003 בתקליטור החבורה, "הבה נשירה".
המנהל המוזיקלי של החבורה, מרדכי (מוטקה) שלף, סיפר ל"שיר עד": "זה ביצוע מיוחד א-קאפלה. בגלל המורכבות הצלילים ועם כל ההתפתלויות של הלחן והקושי בהתאמת המלים - נדרש ניצוח על הכל. כשמגבירים שומעים את השניים האחרים שרים בשקט ובפה סגור את הנעימה ומלווים את הסולן. בבית הרביעי שרים כולם ביחד באותה העוצמה. נראה לי בדיעבד שהצלחנו בהקלטה קשה ללא תמיכת נגינה לבצע את השיר ברוחו של יהודה שרת.
תודה למוטקה שלף על ההקלטה, על המידע על ההקלטה, ועל תמונת כתב ידו של יהודה שרת לשיר, מתוך "ענות ח'" (נמצאת על-גבי הסרטון).
הניקוד ופיסוק השיר על-גבי הסרטון תואם את ניקודו ופיסוקו כפי שנכתב במקור.
נטוף נטפה הדמעה - ויפול קו-אור
ויכנה
צינה הכתה לבבי: עוד אחת מעט -
ודמעתי איננה.
בחוסר כל אלך, וצר-לי מאוד -
היא דללה -
אף לב ערל אחד לא-נקבה, אף לא
מקצת שינה גזלה.
ואנה אוליך את עוניי, ואני אנה בא?
על-משכבי
אמצה דִּמעה עוד אחת, מחציתה לכם
ומחציתה ללבבי.
והאור איחר לבוא ורפה האור ( - מושר: והאור אחר, אחר לבוא, רפה האור)
מהחיותני;
שמש אחת במרום ושיר יחיד ללב
ואין שני.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
- תגיות
- שיר עד, שיר ישראלי, שיר עברי
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

