שיר עד - למולדתי,פקד ה' (הלל ברגמן-אביחנן/מרדכי זעירא) || שיר הגמל (ידידיה אדמון) | שירה: משה נתנזון

מובאים כאן ברצף שני שירים - "למולדתי" ("פקד ה'") ו"שיר הגמל" ("גמל גמלי") - מפי משה נתנזון (Moshe Nathanson) (1981-1899).
ביצוע משולב זה נטבע בתקליט "קלסיקות של שירי עם ישראליים - מושרות על-ידי משה נתנזון" (ארה"ב).
בפסנתר: אברהם אלשטיין (1963-1907). (מתנצלים על איכות ההקלטה).

למולדתי (פקד ה')
============
מילים: הלל בְּרֶגְמַן-אביחנן (1978-1897) |
לחן: מרדכי זעירא (1968-1905) |

שנת כתיבה: 1927 | שנת הלחנה: 1929.

השיר "למולדתי" ("To My Homeland") ("LeMoladeti") נקרא במקור "בשערי מולדת". כמו-כן מוכר בשם "פקד אדוני" ("Pakad Adonai").

שיר זה הוא אחד מני רבים שבהם ביטא המשורר והמתרגם, הלל ברגמן-אביחנן, את הגעגועים של בני תקופתו למולדת ול'בית לעם היהודי'.

השיר הולחן בסגנון תימני, ויועד עבור סצנה שעסקה בעלייה התימנית בהצגה שהעלה תיאטרון "החרטום" בתל אביב, בשנת 1929. השיר הושר בהצגה על-ידי השחקנית-זמרת, שרה אסנת הלוי (1975-1913), אשר גילמה תפקיד של ילד העומד על סיפון אוניית מעפילים מול חוף תל אביב ומנשק את תרניה.
תיאטרון "החרטום" נוסד בתל אביב בשנת 1929, על-ידי משה ואלין. בעקבות מאורעות 1929 נקלע התיאטרון לחובות שהביאו לסגירתו. כך, למרות הצלחתה, היתה זאת ההצגה היחידה שהעלה תיאטרון זה.

על-פי חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן, זעירא ראה בשיר זה את שירו הראשון. "השיר ייצג מפנה סגנוני בזמר העברי. זה היה הניסיון הראשון להלחין שיר ארצישראלי בסגנון תימני".

בעשור של 1930 התאים משה וילנסקי (1997-1910) את שירו של נתן אלתרמן (1970-1910), "בכרם תימן" ("אל תפחדי תמר"), ללחן השיר "למולדתי" של זעירא, והוסיף לפזמון השיר ("אל תפחדי, תמר...") לחן חדש שחיבר [השיר, בביצוע אסתר גמליאלית (2012-1919), נמצא בפלייליסט "מרדכי זעירא"].

ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט "מרדכי זעירא", מפי:
יוסף שפינדל (מנור) (1994-1911);
אסתר עופרים (נ' 1941);
רונית אופיר (נ' 1951).

למולדתי הבאת אותי ( - מושר: אלי מולדתי הבאת אותי)
בים גלים וקצף.
אשק תרנייך, אונייתי, ( - מושר: מה יפו תרנייך, אונייתי)
לא אשכחך לנצח.

פקד ה' פינת ציון הנידחת,
הו, מה נעים שבת אחים גם יחד.

זקנה מאוד אימי הורתי, ( - בית זה אינו מושר כאן)
יפתה מכל אם חורגת.
טובות חורבות מולדתי,
מכל קרייה חוגגת.
פקד ה'...

שיר הגמל
=======
מילים: ידידיה אדמון (1982-1894) + מהמקורות (במדבר כ"ד, 5; במדבר כ"ג, 24) |
לחן: ידידיה אדמון (1982-1894) |

שנת כתיבה והלחנה: 1927.

"שיר הגמל" (מוכר גם בשם "גמל גמלי") ("The Song Of The Camel Driver") ("Shir HaGamal") הוא אחד משיריו הראשונים של ידידיה אדמון. הוא חובר בשנת 1927, לאחר שאדמון חזר לארץ מארה"ב, שם ניסה מזלו כזמר.

השיר שייך לסדרת שירי הגמלים שנכתבו בין השנים 1937-1927, ופיארו והנציחו את שיירות הגמלים עמוסות הזיפזיף, שהיו מסמליה של העיר תל-אביב הנבנית.

על-פי חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן, השיר מכוון לגַּמָּל הנוהג בגמלים, ולא לגָּמָּל (בעל החיים).
משולבים בו פסוקים מהמקורות:
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל - במדבר כ"ד, 5. פסוק זה פותח את תפילת שחרית;
הֵן-עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא - במדבר כ"ג, 24.

אדמון נימנה עם חלוצי האסכולה הים-תיכונית במוזיקה הישראלית, וזהו אחד השירים הראשונים שהתפרסמו בארץ, שבהם המִקצב, הסולם והתנועה המלודית נשענים על יסודות מזרחיים ולא על מלודיות מזרח-אירופאיות.

לבקשתו של מרדכי גולינקין (1963-1875), המנצח ומייסד האופרה בארץ, עיבד אדמון את השיר לארבעה קולות, עבור מקהלת האופרה בניהולו של גולינקין. (שיר נוסף שלו שעיבד עבור מקהלת האופרה לבקשת גולינקין היה "הוי חלוץ")

בסוף 1929 נסע אדמון לפריז, שם למד אצל המלחינה, המנצחת והפרופסור למוזיקה, נדיה בולאנז'ה (1979-1887). בהמלצתה, הקליט כזמר, בחברת קולומביה, את שיריו, "גמל גמלי" ו"שדמתי", בליווי תזמורת האופרה הלאומית של פריז.

ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט "ידידיה אדמון", מפי:
שלמה וייספיש (1965-1903);
מרים בן-עזרא (2016-1923);
אסתר אדמון (נ' 1928).

גמל, גמלי,
חבר אתה לי בזיפזיף.

מה טובו אוהליך יעקב,
משכנותיך ישראל.

גמל, גמלי...

הן עם כלביא יקום ( - בית זה אינו מושר כאן)
וכארי יתנשא.
גמל, גמלי...

הקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי.

"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.

להרשמה לערוץ "שיר עד" ביוטיוב ◄ https://www.youtube.com/channel/UCwgUy2j5iufGYXRO3pXWXxw