מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: אמיתי נאמן (2005-1926) |
לחן: אמיתי נאמן (2005-1926) |
עיבוד: ליאו רוזנר (2008-1918) - Leo Rosner |
שירה: שולמית לבנת (2021-1929) |
שנת כתיבה והלחנה: 1960 | שנת הוצאת תקליט: 1960-1.
אמיתי נאמן חיבר (מילים ולחן) את השיר "התופסת" ("שיר התופסת") (בתקליט: "Hide and seek") ("HaTofeset") עבור שולמית לבנת.
השניים הכירו בלהקה הצבאית, "הכרמל", שהיתה הלהקה של פיקוד הצפון בימי מלחמת השחרור. נאמן היה אקורדיוניסט הלהקה.
לבנת שרה את השיר לראשונה בשנת 1960. לדבריה, זהו השיר הראשון של נאמן שהקליטה. השיר נפוץ במהרה והפך ללהיט.
נאמן הגדיר את השיר כ"שיר עם מוסר השכל"' (כפי שמצויין בבית הרביעי/האחרון של השיר).
על השיר כתב דן אלמגור: "שיר חביב ועליז זה, המזכיר את 'הכלה הבררנית' ממשלי קרילוב, נכתב על-ידי המלחין הצעיר של שירי-העם הרבים, אמיתי נאמן, ובוצע לראשונה בתכנית 'מועדון הזמר' על-ידי הזמרת החיפנית החיננית, שולמית לבנת. השיר 'תפס' מיד, גם בשל המילים השובות ובעיקר בשל המנגינה העליזה, המוכיחה שאמיתי ושולמית כוחם רב לא רק ב'שירים תנ"כיים' ו'שירי רועים', אלא גם בשירים קצביים מסוג אחר. מכל מקום, הקוראות מביניכם - התלמדנה גם מוסר השכל?" (מתוך המדור "הפסק להמהם", "מעריב לנוער").
לבנת הייתה המבצעת המקורית של מספר משיריו של אמיתי נאמן. מלבד השיר "התופסת", נאמן חיבר עבוּרהּ את השירים "סתיו בחלונות", "תל אל קאדי'' ועוד.
הביצוע, המובא כאן לשיר מפי שולמית לבנת, נטבע בשנת 1960-1 בתקליטהּ,
"A Sabra Sings - Israeli Folk Songs" (אוסטרליה, Telefil).
יוסי ומרים היו שכנים לבית
עוד מזמן ימי הילדות.
יחד שיחקו בצל עצי הזית,
כמובן גם רבו על כל שטות.
שיחקו במחבואים,
בכדור ובבולים,
אך בעיקר אהבו את התופסת.
יוסי רץ אחר הבת,
אך תמיד נשאר לבד,
כי מרים ברחה אל המרפסת.
(כי מרים ברחה אל המרפסת)
השנים חלפו, גדלו עמן השניים,
ויפתה מרים עד מאד.
יוסי מאוהב עד מעבר לאזניים,
אך מרים אינה רוצה בו עוד.
ערב ערב הוא צופה,
מייחל ומחכה לה,
שתבוא, תצא אל המרפסת.
ואולי יצוד מבט
שיאמר: רוצה, הבת,
לשחק אתו שוב בתופסת.
(לשחק אתו שוב בתופסת)
זמן נוסף חלף, ויוסי הוא כבר גבר,
את מרים עקר מליבו.
ועתה נוכח שפתע, מכל עבר,
הבנות יוצאות לתפוס אותו.
רק מרים נותרה לבד,
נעזבת מכל צד,
בודדה יושבת על מרפסת;
מחכה לשווא, לשווא
כי יבוא יוסף עכשיו
וישחק איתה שוב בתופסת.
(וישחק איתה שוב בתופסת)
לסיפור הזה מוסר השכל ידוע
וברור לכל, בודאי:
לא צריך לרוץ תמיד בכל הכוח,
לבורחת - לא תמיד כדאי.
כי הזמן הן רץ גם כן,
הוא לא יחכה לכן,
וישאירכן לבד על המרפסת.
ראש נחוץ, ידידותי,
זוג רגליים אין בו די
לצורכי משחק התופסת.
(לצורכי משחק התופסת)
הקלטה ותמונה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
תיאור השיר:
-----------------
מילים: אמיתי נאמן (2005-1926) |
לחן: אמיתי נאמן (2005-1926) |
עיבוד: ליאו רוזנר (2008-1918) - Leo Rosner |
שירה: שולמית לבנת (2021-1929) |
שנת כתיבה והלחנה: 1960 | שנת הוצאת תקליט: 1960-1.
אמיתי נאמן חיבר (מילים ולחן) את השיר "התופסת" ("שיר התופסת") (בתקליט: "Hide and seek") ("HaTofeset") עבור שולמית לבנת.
השניים הכירו בלהקה הצבאית, "הכרמל", שהיתה הלהקה של פיקוד הצפון בימי מלחמת השחרור. נאמן היה אקורדיוניסט הלהקה.
לבנת שרה את השיר לראשונה בשנת 1960. לדבריה, זהו השיר הראשון של נאמן שהקליטה. השיר נפוץ במהרה והפך ללהיט.
נאמן הגדיר את השיר כ"שיר עם מוסר השכל"' (כפי שמצויין בבית הרביעי/האחרון של השיר).
על השיר כתב דן אלמגור: "שיר חביב ועליז זה, המזכיר את 'הכלה הבררנית' ממשלי קרילוב, נכתב על-ידי המלחין הצעיר של שירי-העם הרבים, אמיתי נאמן, ובוצע לראשונה בתכנית 'מועדון הזמר' על-ידי הזמרת החיפנית החיננית, שולמית לבנת. השיר 'תפס' מיד, גם בשל המילים השובות ובעיקר בשל המנגינה העליזה, המוכיחה שאמיתי ושולמית כוחם רב לא רק ב'שירים תנ"כיים' ו'שירי רועים', אלא גם בשירים קצביים מסוג אחר. מכל מקום, הקוראות מביניכם - התלמדנה גם מוסר השכל?" (מתוך המדור "הפסק להמהם", "מעריב לנוער").
לבנת הייתה המבצעת המקורית של מספר משיריו של אמיתי נאמן. מלבד השיר "התופסת", נאמן חיבר עבוּרהּ את השירים "סתיו בחלונות", "תל אל קאדי'' ועוד.
הביצוע, המובא כאן לשיר מפי שולמית לבנת, נטבע בשנת 1960-1 בתקליטהּ,
"A Sabra Sings - Israeli Folk Songs" (אוסטרליה, Telefil).
יוסי ומרים היו שכנים לבית
עוד מזמן ימי הילדות.
יחד שיחקו בצל עצי הזית,
כמובן גם רבו על כל שטות.
שיחקו במחבואים,
בכדור ובבולים,
אך בעיקר אהבו את התופסת.
יוסי רץ אחר הבת,
אך תמיד נשאר לבד,
כי מרים ברחה אל המרפסת.
(כי מרים ברחה אל המרפסת)
השנים חלפו, גדלו עמן השניים,
ויפתה מרים עד מאד.
יוסי מאוהב עד מעבר לאזניים,
אך מרים אינה רוצה בו עוד.
ערב ערב הוא צופה,
מייחל ומחכה לה,
שתבוא, תצא אל המרפסת.
ואולי יצוד מבט
שיאמר: רוצה, הבת,
לשחק אתו שוב בתופסת.
(לשחק אתו שוב בתופסת)
זמן נוסף חלף, ויוסי הוא כבר גבר,
את מרים עקר מליבו.
ועתה נוכח שפתע, מכל עבר,
הבנות יוצאות לתפוס אותו.
רק מרים נותרה לבד,
נעזבת מכל צד,
בודדה יושבת על מרפסת;
מחכה לשווא, לשווא
כי יבוא יוסף עכשיו
וישחק איתה שוב בתופסת.
(וישחק איתה שוב בתופסת)
לסיפור הזה מוסר השכל ידוע
וברור לכל, בודאי:
לא צריך לרוץ תמיד בכל הכוח,
לבורחת - לא תמיד כדאי.
כי הזמן הן רץ גם כן,
הוא לא יחכה לכן,
וישאירכן לבד על המרפסת.
ראש נחוץ, ידידותי,
זוג רגליים אין בו די
לצורכי משחק התופסת.
(לצורכי משחק התופסת)
הקלטה ותמונה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

