מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: יצחק קצנלסון (1944-1885) |
לחן: עממי ערבי |
עיבוד וניצוח: דב (דובי) זלצר (נ' 1932) |
שירה: גאולה גיל (נ' 1932) ולהקת אורנים צבר: דב (דובי) זלצר (נ' 1932), מיכאל כגן, אברהם אלבר (2012-1927) |
זמרים אורחים: אליעזר פלוטניק (אלי פלוטניק), גדעון שוורץ, וריי בוגוסלב (2010-1929) -
Oranim Zabar Israeli Troupe, Featuring Geula Gill |
שנת כתיבה: 1906 | שנת התאמת לחן: 1910 (או 1914) | שנת הוצאת תקליט: 1959.
יצחק קצנלסון חיבר את מילות השיר "יפים הלילות בכנען" ("Lovely are the nights in Caanan") ("Yafim HaLeilot BiChnaan") בלודז'/פולין, לחיזיון פרי עטו בשם "מכירת יוסף" - דרמה ב-3 מערכות.
היה זה 19 שנים לפני ביקורו הראשון בארץ (1925).
החיזיון נדפס בתר"ע, 1910, בוורשה (הביבליותיקה לילדים ונערים, הוצאת מקרא).
בפרסומים תואר כ"כתוב גם לפי רוח הגדולים אם כי מובן הוא דיו לפעוטות".
הוא הוצג ברוסיה ובפולין ע"י "הבמה העברית הראשונה" - להקת שחקנים חובבים שהקים יצחק קצנלסון בלודז'.
לשיר הותאם בבית הספר העברי בחברון לחן של שיר אהבה עממי ערבי, בשם "שׁוּפָה שֻׁפְתִהָא" - "شوفة شفتها" (נקרא גם "שֻׁפְתִהָא תח'בז" - "شفتها تخبز") ("רְאִיתִיהָ", "רְאִיתִיהָ אוֹפָה"; "רְאִיתִיהָ אוֹפָה לֶחֶם עַל הַסָּאגִ'י") (תודה לחוקר הזמר העברי, יעקב מזור, על שם השיר בערבית). השיר בלחן זה הוא הנפוץ והמוכר, ולו גרסאות כיסוי רבות.
ב-1937 נדפסו מילות השיר עם תווים ללחן שחיבר יואל חיות (1985-1910).
אשר להצמדת הלחן הערבי למילות השיר, מצאנו 2 גרסאות:
על-פי דוד אבישר, הלחן הערבי הוצמד לשיר בחנוכה 1910. אבישר, שנקרא באותה העת לנהל את בית הספר בחברון, סיפר: "היה זה ב-תרע"א (1910). הילדים בבתי הספר בחברון עיר מולדתי היו אז מופרעים. המנהל החדש [...] לא יכל להשתלט על הילדים. הנהלת בית מדרש למורים לחברת 'עזרה' שלחתני חברונה להשתלט על העניינים ולכהן כמנהל. [...] הגיע חנוכה. [...] תלמידי כתה ו' הכינו את החיזיון 'מכירת יוסף' לקצנלסון, הפותח בשיר: 'יפים הלילות בכנען'. [...] וחסרה לנו נעימה ל'יפים הלילות', נעימה כנענית, מזרחית, הולמת למילים ול'אומנים'. ניסינו בכה ובכה עד שהגענו לנעימה הרווחת כיום לשיר זה". (דוד אבישר, "מזמירות הארץ", עיתון "במערכה", 7 ינואר 1962, עמ' 9).
על-פי דן אלמגור, הלחן הערבי הוצמד לשיר בפורים 1914: "כשב-1914 החליטו ילדי בית הספר העברי בחברון להקים להם ספרייה עברית ולא היה להם כסף, מצאו רעיון: לעשות הצגה 'פורים שפיל', לעשות את המחזה 'מכירת יוסף' של יצחק קצנלסון. למכור כרטיסים. הם הדפיסו אפילו כרטיסים בכתב רש"י וכל ההכנסות קודש להקמת ספרייה. המורים, האחים דוד, רפאל ויחזקאל אבישר, הכינו את ההצגה וכשהגיעו לשיר 'יפים הלילות בכנען' חיפשו לו מנגינה. הם מצאו מנגינה ערבית מקובלת שהייתה בחברון, שרו את השיר, ואח"כ, כשדוד ורפאל אבישר באו לסג'רה, הביאו עמם את השיר, והשיר הזה היה אחד השירים המושרים ביותר ליד הגורן, ליד החורשה וליד הכינרת. (מתוך: "מה יפים הלילות בכנען" - פרק 6 בסדרה "שרתי לך ארצי").
השיר בלחן הערבי הוא "משירי הזמר העברי הידועים ביותר. [...] הושר בתנועות הנוער ברציפות עד סוף שנות החמישים, והתחדש בחבורת הזמר ובערבי שירה בציבור בשנות השמונים. השיר ואופן ביצועו הם דוגמא מובהקת להשפעה של תרבות הזמרה הערבית על הזמר העברי [...] לבתים שחיבר קצנלסון נוספו עשרות בתים מאולתרים [...]". (יעקב מזור, מתוך חוברת התקליטור "הלילות בכנען - שירי ראשונים (1946-1882)", תשנ"ט, המרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים).
יצחק קצנלסון נולד ב-1885 ברוסיה הלבנה. ב-1944 נרצח במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. יצירותיו בתקופת מלחמת העולם השניה הפכו לעדות נצח לשואה.
למעשה כישרונו כמשורר בלט כבר מילדותו, ויצירתו הענפה, שקדמה לשואה, כוללת קלאסיקות כמו: "רוח עצוב", "מה יפים הלילות בכנען", "חמש שנים על מיכאל", "גילו הגלילים", "הידד, הידד גינה קטנה", "נעולה היא דלתי".
השיר, המובא כאן בביצוע גאולה גיל ו"אורנים צבר", בלחן עממי ערבי, נטבע ב-1959 בתקליט "מסביב למדורה - אורנים צבר עם גאולה גיל" (תקליטי אלקטרה, ארה"ב).
תמונה של עטיפת התקליט מלווה את הסרטון.
ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט "יצחק קצנלסון", מפי:
רות רובין (2000-1906) - בלחן עממי ערבי;
ברכה צפירה (1990-1910) - כנ"ל;
ברתה קל (2015-1913) - כנ"ל;
הלל ואביבה - אילקה (2002-1916) ואביבה (2015-1928) רוה - כנ"ל (1953);
הלל ואביבה - אילקה ואביבה רוו - כנ"ל;
יפה ירקוני (2012-1925) - כנ"ל;
שולמית לבנת (2021-1929) (1) - כנ"ל;
שולמית לבנת (2) - בלחן עממי ערבי;
דני אומנסקי (2011-1936) - כנ"ל;
אסנת פז (נ' 1938) והגבעטרון - כנ"ל;
נסים גרמה (נ' 1950) - כנ"ל;
אברהם רענני (2001-1912) - בלחן יואל חיות (1985-1910);
גאולה גיל (נ' 1932) ולהקת אורנים צבר - בלחן יואל חיות.
מה יפים הלילות בכנען,
צוננים המה ובהירים.
והדממה פה תשיר,
ויען לה ליבי בשירים. ( - מושר: ויען, יען ליבי בשירים)
יללת תנים נוגה
תחצה דמי הליל.
אחי הלכו לרעות צאנם,
להשקות העדרים.
ורחל, רחל שלי
תטפס על ההרים.
יללת תנים נוגה...
מדי יום ביומו
אחרוש במחרשתי.
ואם רחל בגדה בי -
עוד לא התייאשתי.
יללת תנים נוגה...
השלג על הר החרמון
הולך ונמס.
בואי נא, חביבתי, ( - מושר: הו, בואה, בואה, עלם חן)
בואי נא ונתעלס. ( - מושר: בואה נא ונתעלס)
יללת תנים נוגה...
הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
תיאור השיר:
-----------------
מילים: יצחק קצנלסון (1944-1885) |
לחן: עממי ערבי |
עיבוד וניצוח: דב (דובי) זלצר (נ' 1932) |
שירה: גאולה גיל (נ' 1932) ולהקת אורנים צבר: דב (דובי) זלצר (נ' 1932), מיכאל כגן, אברהם אלבר (2012-1927) |
זמרים אורחים: אליעזר פלוטניק (אלי פלוטניק), גדעון שוורץ, וריי בוגוסלב (2010-1929) -
Oranim Zabar Israeli Troupe, Featuring Geula Gill |
שנת כתיבה: 1906 | שנת התאמת לחן: 1910 (או 1914) | שנת הוצאת תקליט: 1959.
יצחק קצנלסון חיבר את מילות השיר "יפים הלילות בכנען" ("Lovely are the nights in Caanan") ("Yafim HaLeilot BiChnaan") בלודז'/פולין, לחיזיון פרי עטו בשם "מכירת יוסף" - דרמה ב-3 מערכות.
היה זה 19 שנים לפני ביקורו הראשון בארץ (1925).
החיזיון נדפס בתר"ע, 1910, בוורשה (הביבליותיקה לילדים ונערים, הוצאת מקרא).
בפרסומים תואר כ"כתוב גם לפי רוח הגדולים אם כי מובן הוא דיו לפעוטות".
הוא הוצג ברוסיה ובפולין ע"י "הבמה העברית הראשונה" - להקת שחקנים חובבים שהקים יצחק קצנלסון בלודז'.
לשיר הותאם בבית הספר העברי בחברון לחן של שיר אהבה עממי ערבי, בשם "שׁוּפָה שֻׁפְתִהָא" - "شوفة شفتها" (נקרא גם "שֻׁפְתִהָא תח'בז" - "شفتها تخبز") ("רְאִיתִיהָ", "רְאִיתִיהָ אוֹפָה"; "רְאִיתִיהָ אוֹפָה לֶחֶם עַל הַסָּאגִ'י") (תודה לחוקר הזמר העברי, יעקב מזור, על שם השיר בערבית). השיר בלחן זה הוא הנפוץ והמוכר, ולו גרסאות כיסוי רבות.
ב-1937 נדפסו מילות השיר עם תווים ללחן שחיבר יואל חיות (1985-1910).
אשר להצמדת הלחן הערבי למילות השיר, מצאנו 2 גרסאות:
על-פי דוד אבישר, הלחן הערבי הוצמד לשיר בחנוכה 1910. אבישר, שנקרא באותה העת לנהל את בית הספר בחברון, סיפר: "היה זה ב-תרע"א (1910). הילדים בבתי הספר בחברון עיר מולדתי היו אז מופרעים. המנהל החדש [...] לא יכל להשתלט על הילדים. הנהלת בית מדרש למורים לחברת 'עזרה' שלחתני חברונה להשתלט על העניינים ולכהן כמנהל. [...] הגיע חנוכה. [...] תלמידי כתה ו' הכינו את החיזיון 'מכירת יוסף' לקצנלסון, הפותח בשיר: 'יפים הלילות בכנען'. [...] וחסרה לנו נעימה ל'יפים הלילות', נעימה כנענית, מזרחית, הולמת למילים ול'אומנים'. ניסינו בכה ובכה עד שהגענו לנעימה הרווחת כיום לשיר זה". (דוד אבישר, "מזמירות הארץ", עיתון "במערכה", 7 ינואר 1962, עמ' 9).
על-פי דן אלמגור, הלחן הערבי הוצמד לשיר בפורים 1914: "כשב-1914 החליטו ילדי בית הספר העברי בחברון להקים להם ספרייה עברית ולא היה להם כסף, מצאו רעיון: לעשות הצגה 'פורים שפיל', לעשות את המחזה 'מכירת יוסף' של יצחק קצנלסון. למכור כרטיסים. הם הדפיסו אפילו כרטיסים בכתב רש"י וכל ההכנסות קודש להקמת ספרייה. המורים, האחים דוד, רפאל ויחזקאל אבישר, הכינו את ההצגה וכשהגיעו לשיר 'יפים הלילות בכנען' חיפשו לו מנגינה. הם מצאו מנגינה ערבית מקובלת שהייתה בחברון, שרו את השיר, ואח"כ, כשדוד ורפאל אבישר באו לסג'רה, הביאו עמם את השיר, והשיר הזה היה אחד השירים המושרים ביותר ליד הגורן, ליד החורשה וליד הכינרת. (מתוך: "מה יפים הלילות בכנען" - פרק 6 בסדרה "שרתי לך ארצי").
השיר בלחן הערבי הוא "משירי הזמר העברי הידועים ביותר. [...] הושר בתנועות הנוער ברציפות עד סוף שנות החמישים, והתחדש בחבורת הזמר ובערבי שירה בציבור בשנות השמונים. השיר ואופן ביצועו הם דוגמא מובהקת להשפעה של תרבות הזמרה הערבית על הזמר העברי [...] לבתים שחיבר קצנלסון נוספו עשרות בתים מאולתרים [...]". (יעקב מזור, מתוך חוברת התקליטור "הלילות בכנען - שירי ראשונים (1946-1882)", תשנ"ט, המרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים).
יצחק קצנלסון נולד ב-1885 ברוסיה הלבנה. ב-1944 נרצח במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. יצירותיו בתקופת מלחמת העולם השניה הפכו לעדות נצח לשואה.
למעשה כישרונו כמשורר בלט כבר מילדותו, ויצירתו הענפה, שקדמה לשואה, כוללת קלאסיקות כמו: "רוח עצוב", "מה יפים הלילות בכנען", "חמש שנים על מיכאל", "גילו הגלילים", "הידד, הידד גינה קטנה", "נעולה היא דלתי".
השיר, המובא כאן בביצוע גאולה גיל ו"אורנים צבר", בלחן עממי ערבי, נטבע ב-1959 בתקליט "מסביב למדורה - אורנים צבר עם גאולה גיל" (תקליטי אלקטרה, ארה"ב).
תמונה של עטיפת התקליט מלווה את הסרטון.
ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט "יצחק קצנלסון", מפי:
רות רובין (2000-1906) - בלחן עממי ערבי;
ברכה צפירה (1990-1910) - כנ"ל;
ברתה קל (2015-1913) - כנ"ל;
הלל ואביבה - אילקה (2002-1916) ואביבה (2015-1928) רוה - כנ"ל (1953);
הלל ואביבה - אילקה ואביבה רוו - כנ"ל;
יפה ירקוני (2012-1925) - כנ"ל;
שולמית לבנת (2021-1929) (1) - כנ"ל;
שולמית לבנת (2) - בלחן עממי ערבי;
דני אומנסקי (2011-1936) - כנ"ל;
אסנת פז (נ' 1938) והגבעטרון - כנ"ל;
נסים גרמה (נ' 1950) - כנ"ל;
אברהם רענני (2001-1912) - בלחן יואל חיות (1985-1910);
גאולה גיל (נ' 1932) ולהקת אורנים צבר - בלחן יואל חיות.
מה יפים הלילות בכנען,
צוננים המה ובהירים.
והדממה פה תשיר,
ויען לה ליבי בשירים. ( - מושר: ויען, יען ליבי בשירים)
יללת תנים נוגה
תחצה דמי הליל.
אחי הלכו לרעות צאנם,
להשקות העדרים.
ורחל, רחל שלי
תטפס על ההרים.
יללת תנים נוגה...
מדי יום ביומו
אחרוש במחרשתי.
ואם רחל בגדה בי -
עוד לא התייאשתי.
יללת תנים נוגה...
השלג על הר החרמון
הולך ונמס.
בואי נא, חביבתי, ( - מושר: הו, בואה, בואה, עלם חן)
בואי נא ונתעלס. ( - מושר: בואה נא ונתעלס)
יללת תנים נוגה...
הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

