מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: ד"ר יצחק פֶלְד (1862-1922) |
תרגום: אהרון ליבושיצקי (לוּבּוֹשיצקי) (1942-1874) |
לחן: עממי |
עיבוד וניצוח: מישה סגל (נ' 1943) |
שירה: יהורם גאון (נ' 1939) - Yehoram Gaon |
שנת פרסום מילים בגרמנית: 1885 | שנת הקלטה: אוקטובר 2005.
השיר "שם במקום ארזים" ("Where The Cedar Grows") ("Sham BiMkom Arazim") הוא תרגום לעברית של השיר "Dort, wo die Zeder", שכתב בגרמנית ד"ר יצחק פלד ברוח הרעיונות של תנועת חיבת ציון, שאליה השתייך.
זהו שיר געגועים לארץ המכבים, ארץ הארזים והירדן, כפי שתיארו אותה חובבי ציון. השיר זכה לפרסום רב. הוא שימש מעין המנון להסתדרויות הסטודנטים הציוניים ולהסתדרויות הנוער הציוני. בשנת 1897 הושר מעל במת הקונגרס הציוני הראשון. השיר "נקרא גם "אל מזרח האור". (מתוך: ח' מרחביה, "קולות קוראים לציון", ירושלים, תשמ"א).
השיר נדפס לראשונה בגרמנית ב-16.8.1885, תחת הכותרת "Sehnsucht" ("געגוע", "ערגה"), בגיליון 19 של כתב העת החלוצי, Selbst-Emancipation ("השתחררות עצמית") שבעריכת נתן בירנבוים.
השיר במקור הוא בן 5 בתים (הבית החמישי הוא חזרה על הבית הראשון, להוציא שינויים קלים).
במהרה תורגם השיר ליידיש, תחת הכותרת “דאָרט וווּ די צעדער”, וכן זכה למספר תרגומים לעברית, תחת כותרות שונות.
ככל הנראה תרגומו של אהרן אליהו פומפיאנסקי (1893-1835), תחת הכותרת "מקום שם ארזים", הוא המוקדם ביותר.
מבין התרגומים, המושר הנפוץ הוא של אהרון ליבושיצקי, תחת הכותרת "שם במקום ארזים". בארץ הוא הושר לעתים "פה במקום ארזים". הוא הוצע בתרגום זה כמועמד להימנון הלאומי.
השיר, המובא כאן מפי יהורם גאון, בתרגומו של ליבושיצקי, הוקלט באוקטובר 2005, ונטבע באלבום הכפול, "יהורם גאון - ליוית אותי ארצי - חלק א" (מדיה דיירקט).
תמונה של עטיפת התקליטור מלווה את הסרטון.
ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט "שירי תקומה ומולדת", מפי:
1. יצחק שמעוני (2013-1926) ומקהלת צדיקוב - בתרגום אהרן אליהו פומפיאנסקי (1893-1835).
2. חבורת רננים - בתרגום אהרון ליבושיצקי (לוּבּוֹשיצקי) (1942-1874).
שם במקום ארזים מנשקים עבי-רום,
שם במקום בירדן שוטפים גלי-תהום, ( - מושר: שם במקום הירדן שוטפים גלי-תהום)
במקום עפר-אבותי דומם מונח שם,
ארץ שהמכבים השקוה נחלי-דם.
צבי ארצות של תכלת ים-החוף
ארץ קדם לי זה יפה-הנוף.
ואם בידי אכזרים גורשתי משם,
ומאז אנודה מעם לעם
אך בציון נשאר לעולמי-עד הלב
למזרח שמש תכלה בת-עיניי בכאב.
בתפילתי אפנה מזרח זה החוף
כי אל ישיבני אל יפה-הנוף.
אולם אם בגזֵרת גורלי זה המר ( - בית זה אינו מושר כאן)
עינַי תסגרנה פה על אדמת זר
גֵּווי אז הורידו אל אופל הבור
והטו נא את פנַי אל מזרח האור
ראשי יונח לעבר תכלת ים החוף
אל ציון מולדתי, אל יפה הנוף.
שם אחכה דומם עד בוא עת-קץ לי ( - בית זה אינו מושר כאן)
שעוון-אבותַי יכופר כליל בי
עד שהתרעלה תמלא את הכוס
ומשיח יבוא וירים את הנס
ובזרוע נטויה ישיב אז לחוף
את העם הנודד, את יפה הנוף.
שם במקום ארזים מנשקים עבי-רום, ( - בית זה אינו מושר כאן)
שם במקום בירדן שוטפים גלי-תהום,
במקום עפר-אבותי דומם מונח שם,
ארץ שהמכבים השקוה נחלי-דם.
צבי ארצות של תכלת ים-החוף
ארץ קדם לי זה יפה-הנוף.
הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
תיאור השיר:
-----------------
מילים: ד"ר יצחק פֶלְד (1862-1922) |
תרגום: אהרון ליבושיצקי (לוּבּוֹשיצקי) (1942-1874) |
לחן: עממי |
עיבוד וניצוח: מישה סגל (נ' 1943) |
שירה: יהורם גאון (נ' 1939) - Yehoram Gaon |
שנת פרסום מילים בגרמנית: 1885 | שנת הקלטה: אוקטובר 2005.
השיר "שם במקום ארזים" ("Where The Cedar Grows") ("Sham BiMkom Arazim") הוא תרגום לעברית של השיר "Dort, wo die Zeder", שכתב בגרמנית ד"ר יצחק פלד ברוח הרעיונות של תנועת חיבת ציון, שאליה השתייך.
זהו שיר געגועים לארץ המכבים, ארץ הארזים והירדן, כפי שתיארו אותה חובבי ציון. השיר זכה לפרסום רב. הוא שימש מעין המנון להסתדרויות הסטודנטים הציוניים ולהסתדרויות הנוער הציוני. בשנת 1897 הושר מעל במת הקונגרס הציוני הראשון. השיר "נקרא גם "אל מזרח האור". (מתוך: ח' מרחביה, "קולות קוראים לציון", ירושלים, תשמ"א).
השיר נדפס לראשונה בגרמנית ב-16.8.1885, תחת הכותרת "Sehnsucht" ("געגוע", "ערגה"), בגיליון 19 של כתב העת החלוצי, Selbst-Emancipation ("השתחררות עצמית") שבעריכת נתן בירנבוים.
השיר במקור הוא בן 5 בתים (הבית החמישי הוא חזרה על הבית הראשון, להוציא שינויים קלים).
במהרה תורגם השיר ליידיש, תחת הכותרת “דאָרט וווּ די צעדער”, וכן זכה למספר תרגומים לעברית, תחת כותרות שונות.
ככל הנראה תרגומו של אהרן אליהו פומפיאנסקי (1893-1835), תחת הכותרת "מקום שם ארזים", הוא המוקדם ביותר.
מבין התרגומים, המושר הנפוץ הוא של אהרון ליבושיצקי, תחת הכותרת "שם במקום ארזים". בארץ הוא הושר לעתים "פה במקום ארזים". הוא הוצע בתרגום זה כמועמד להימנון הלאומי.
השיר, המובא כאן מפי יהורם גאון, בתרגומו של ליבושיצקי, הוקלט באוקטובר 2005, ונטבע באלבום הכפול, "יהורם גאון - ליוית אותי ארצי - חלק א" (מדיה דיירקט).
תמונה של עטיפת התקליטור מלווה את הסרטון.
ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט "שירי תקומה ומולדת", מפי:
1. יצחק שמעוני (2013-1926) ומקהלת צדיקוב - בתרגום אהרן אליהו פומפיאנסקי (1893-1835).
2. חבורת רננים - בתרגום אהרון ליבושיצקי (לוּבּוֹשיצקי) (1942-1874).
שם במקום ארזים מנשקים עבי-רום,
שם במקום בירדן שוטפים גלי-תהום, ( - מושר: שם במקום הירדן שוטפים גלי-תהום)
במקום עפר-אבותי דומם מונח שם,
ארץ שהמכבים השקוה נחלי-דם.
צבי ארצות של תכלת ים-החוף
ארץ קדם לי זה יפה-הנוף.
ואם בידי אכזרים גורשתי משם,
ומאז אנודה מעם לעם
אך בציון נשאר לעולמי-עד הלב
למזרח שמש תכלה בת-עיניי בכאב.
בתפילתי אפנה מזרח זה החוף
כי אל ישיבני אל יפה-הנוף.
אולם אם בגזֵרת גורלי זה המר ( - בית זה אינו מושר כאן)
עינַי תסגרנה פה על אדמת זר
גֵּווי אז הורידו אל אופל הבור
והטו נא את פנַי אל מזרח האור
ראשי יונח לעבר תכלת ים החוף
אל ציון מולדתי, אל יפה הנוף.
שם אחכה דומם עד בוא עת-קץ לי ( - בית זה אינו מושר כאן)
שעוון-אבותַי יכופר כליל בי
עד שהתרעלה תמלא את הכוס
ומשיח יבוא וירים את הנס
ובזרוע נטויה ישיב אז לחוף
את העם הנודד, את יפה הנוף.
שם במקום ארזים מנשקים עבי-רום, ( - בית זה אינו מושר כאן)
שם במקום בירדן שוטפים גלי-תהום,
במקום עפר-אבותי דומם מונח שם,
ארץ שהמכבים השקוה נחלי-דם.
צבי ארצות של תכלת ים-החוף
ארץ קדם לי זה יפה-הנוף.
הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

