מילים: זלמן שניאור (1959-1887) |
לחן: עממי ערבי-בדווי |
עיבוד ופסנתר: מאיר רוזנשטיין |
ביצוע: יוסף שפינדל (מנור) (1994-1911) (Joseph Spindel) |
שנת כתיבה: 1902 | שנת שנת הקלטה: 1935.
זלמן שניאור כתב את השיר "יד ענוגה" ("A Tender Hand") ("Yad Anuga") בשנת 1902, בהיותו בן חמש-עשרה.
השיר נדפס לראשונה בלונדון בפברואר 1906 בשם "רומנס", ללא שם המחבר, בחוברת ב' של כתב העת "המעורר", בעריכת יוסף חיים ברנר.
בסוף אותה שנה נדפס השיר גם בקובץ של זלמן שניאור, "עם שקיעת החמה", בהוצאת "תושיה", ורשה, פולין.
על-פי מחקרו של חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן, הלחן הוא ערבי-בדווי עממי.
את הלחן הערבי התאים לשיר איש "השומר", מאירק'ה חזנוביץ' (שנהרג במרחביה בשנת 1913), והוא נרשם על-ידי משה כרמי.
הראשונים ששרו את השיר היו אנשי "השומר" בגליל. לפי עדויויתיהם, השיר הושר בלחן זה עוד בשנת 1909 או 1910 והיה אחד משירי האהבה הראשונים של ימי העלייה השנייה. (נכתב על-ידי נחומי הרציון, מוזיקולוג, חוקר זמר עברי).
המילים "הוי אמא", המושרות כחלק אינטגרלי מהשיר, אכן הושרו בו מלכתחילה, אולם הן לא נכתבו על-ידי שניאור זלמן במקור, אלא נוספו לצורך התאמה ללחן הערבי, שבו במקור שרו "יא מאמא".
כותב השיר, זלמן שניאור נולד בשקלוב, פולין, בשנת 1886. בנעוריו הכיר את חיים-נחמן ביאליק ושאב ממנו תמיכה רבה. הוא כתב שירים, פואמות וסיפורים באידיש ובעברית, בארצות-הברית ובכמה מארצות אירופה. בסוף 1949 עלה לארץ. באדר תשי"ט, 1959, נפטר בניו-יורק. כעבור שנה הועלו עצמותיו ארצה ונטמנו בבית-העלמין הישן בתל-אביב.
הביצוע לשיר, המובא כאן מפי יוסף שפינדל (מנור), הוקלט בשנת 1935. הוא נטבע על גבי תקליט 10 אינץ'.
שפינדל, זמר בריטון חובב, הקליט את השיר בתקופה שבה למד משפטים בלונדון, לבקשת תנועת הנוער הציונית, "הבונים", באנגליה, כחלק מסדרה של שירים עבריים, שנועדו לעודד עלייתם של בני נוער יהודיים לארץ. הקלטת השיר, כמו גם הקלטות השירים האחרים, נעשתה בחברת התקליטים הבריטית His Master's Voice") HMV").
בשנת 2008 נדפס השיר שוב על גבי התקליטור "יוסף מנור שפינדל - למה עזבתיני", בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי.
תמונה של יוסף פינדל מעטיפת התקליטור מלווה את הסרטון.
ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של עמותת "שיר עד", בפלייליסט "שירי אהבה", מפי:
אילקה (הלל) רוה (2002-1916);
הלל ואביבה (אילקה ואביבה) - אילקה (הלל) רוה (2002-1916) ואביבה רוה (2015-1928);
נחמה הנדל (1998-1936).
הוי, יד ענוגה הייתה לה.
איש לא העז געת בה.
הוי, אמא, איש לא העז געת בה.
הו, זוג שפתיה שני חן -
רק לנשיקות נוצרו הן.
הוי, אמא, רק לנשיקות נוצרו הן.
הוי, עין שחורה הייתה לה -
אור וצל התנגשו בה.
על מצחה רעד עוד
טל הילדות מלא הוד.
הוי, אמא, טל הילדות מלא הוד.
הוי, אך בליל ההוא, הזך,
עת ששטפה צל הסבך,
אז את ליבה מסרה לו.
את כל ליבה מסרה לו.
הוי, אמא, את כל ליבה מסרה לו.
הקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי.
"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad
לחן: עממי ערבי-בדווי |
עיבוד ופסנתר: מאיר רוזנשטיין |
ביצוע: יוסף שפינדל (מנור) (1994-1911) (Joseph Spindel) |
שנת כתיבה: 1902 | שנת שנת הקלטה: 1935.
זלמן שניאור כתב את השיר "יד ענוגה" ("A Tender Hand") ("Yad Anuga") בשנת 1902, בהיותו בן חמש-עשרה.
השיר נדפס לראשונה בלונדון בפברואר 1906 בשם "רומנס", ללא שם המחבר, בחוברת ב' של כתב העת "המעורר", בעריכת יוסף חיים ברנר.
בסוף אותה שנה נדפס השיר גם בקובץ של זלמן שניאור, "עם שקיעת החמה", בהוצאת "תושיה", ורשה, פולין.
על-פי מחקרו של חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן, הלחן הוא ערבי-בדווי עממי.
את הלחן הערבי התאים לשיר איש "השומר", מאירק'ה חזנוביץ' (שנהרג במרחביה בשנת 1913), והוא נרשם על-ידי משה כרמי.
הראשונים ששרו את השיר היו אנשי "השומר" בגליל. לפי עדויויתיהם, השיר הושר בלחן זה עוד בשנת 1909 או 1910 והיה אחד משירי האהבה הראשונים של ימי העלייה השנייה. (נכתב על-ידי נחומי הרציון, מוזיקולוג, חוקר זמר עברי).
המילים "הוי אמא", המושרות כחלק אינטגרלי מהשיר, אכן הושרו בו מלכתחילה, אולם הן לא נכתבו על-ידי שניאור זלמן במקור, אלא נוספו לצורך התאמה ללחן הערבי, שבו במקור שרו "יא מאמא".
כותב השיר, זלמן שניאור נולד בשקלוב, פולין, בשנת 1886. בנעוריו הכיר את חיים-נחמן ביאליק ושאב ממנו תמיכה רבה. הוא כתב שירים, פואמות וסיפורים באידיש ובעברית, בארצות-הברית ובכמה מארצות אירופה. בסוף 1949 עלה לארץ. באדר תשי"ט, 1959, נפטר בניו-יורק. כעבור שנה הועלו עצמותיו ארצה ונטמנו בבית-העלמין הישן בתל-אביב.
הביצוע לשיר, המובא כאן מפי יוסף שפינדל (מנור), הוקלט בשנת 1935. הוא נטבע על גבי תקליט 10 אינץ'.
שפינדל, זמר בריטון חובב, הקליט את השיר בתקופה שבה למד משפטים בלונדון, לבקשת תנועת הנוער הציונית, "הבונים", באנגליה, כחלק מסדרה של שירים עבריים, שנועדו לעודד עלייתם של בני נוער יהודיים לארץ. הקלטת השיר, כמו גם הקלטות השירים האחרים, נעשתה בחברת התקליטים הבריטית His Master's Voice") HMV").
בשנת 2008 נדפס השיר שוב על גבי התקליטור "יוסף מנור שפינדל - למה עזבתיני", בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי.
תמונה של יוסף פינדל מעטיפת התקליטור מלווה את הסרטון.
ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של עמותת "שיר עד", בפלייליסט "שירי אהבה", מפי:
אילקה (הלל) רוה (2002-1916);
הלל ואביבה (אילקה ואביבה) - אילקה (הלל) רוה (2002-1916) ואביבה רוה (2015-1928);
נחמה הנדל (1998-1936).
הוי, יד ענוגה הייתה לה.
איש לא העז געת בה.
הוי, אמא, איש לא העז געת בה.
הו, זוג שפתיה שני חן -
רק לנשיקות נוצרו הן.
הוי, אמא, רק לנשיקות נוצרו הן.
הוי, עין שחורה הייתה לה -
אור וצל התנגשו בה.
על מצחה רעד עוד
טל הילדות מלא הוד.
הוי, אמא, טל הילדות מלא הוד.
הוי, אך בליל ההוא, הזך,
עת ששטפה צל הסבך,
אז את ליבה מסרה לו.
את כל ליבה מסרה לו.
הוי, אמא, את כל ליבה מסרה לו.
הקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי.
"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

