מילים: זלמן שניאור (1959-1887) |
לחן: עממי ערבי-בדווי |
ביצוע: הלל ואביבה (אילקה ואביבה) - אילקה (הלל) רוה (2002-1916) ואביבה רוה (2015-1928) |
בחליל: אילקה (הלל) רוה (2002-1916) |
שנת כתיבה: 1902 | שנת הוצאת תקליט: מחצית ראשונה של עשור 1950.
זלמן שניאור כתב את השיר "יד ענוגה" ("A Tender Hand") ("Yad Anuga") בשנת 1902, בהיותו בן חמש-עשרה.
השיר נדפס לראשונה בלונדון בפברואר 1906 בשם "רומנס", ללא שם המחבר, בחוברת ב' של כתב העת "המעורר", בעריכת יוסף חיים ברנר.
בסוף אותה שנה נדפס השיר גם בקובץ של זלמן שניאור, "עם שקיעת החמה", בהוצאת "תושיה", ורשה, פולין.
על-פי מחקרו של חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן, הלחן הוא ערבי-בדווי עממי.
את הלחן הערבי התאים לשיר איש "השומר", מאירק'ה חזנוביץ' (שנהרג במרחביה בשנת 1913), והוא נרשם על-ידי משה כרמי.
הראשונים ששרו את השיר היו אנשי "השומר" בגליל. לפי עדויויתיהם, השיר הושר בלחן זה עוד בשנת 1909 או 1910 והיה אחד משירי האהבה הראשונים של ימי העלייה השנייה. (נכתב על-ידי נחומי הרציון, מוזיקולוג, חוקר זמר עברי).
המילים "הוי אמא", המושרות כחלק אינטגרלי מהשיר, אכן הושרו בו מלכתחילה, אולם הן לא נכתבו על-ידי שניאור זלמן במקור, אלא נוספו לצורך התאמה ללחן הערבי, שבו במקור שרו "יא מאמא".
כותב השיר, זלמן שניאור נולד בשקלוב, פולין, בשנת 1886. בנעוריו הכיר את חיים-נחמן ביאליק ושאב ממנו תמיכה רבה. הוא כתב שירים, פואמות וסיפורים באידיש ובעברית, בארצות-הברית ובכמה מארצות אירופה. בסוף 1949 עלה לארץ. באדר תשי"ט, 1959, נפטר בניו-יורק. כעבור שנה הועלו עצמותיו ארצה ונטמנו בבית-העלמין הישן בתל-אביב.
הביצוע לשיר, המובא כאן מפי הלל ואביבה, נטבע בתקליט "הלל ואביבה - בשירי כנען" (ארה"ב, מחצית ראשונה של עשור 1950), וכן בתקליט "הלל ואביבה - שירי הרועה הישראלי" (ארה"ב, 1958).
תמונה של אילקה (הלל) ואביבה מעטיפת התקליט "הלל ואביבה - בשירי כנען" מלווה את הסרטון.
ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של עמותת "שיר עד", בפלייליסט "שירי אהבה", מפי:
יוסף שפינדל (מנור) (1994-1911) (הקלטה משנת 1935);
אילקה (הלל) רוה (2002-1916);
נחמה הנדל (1998-1936).
הו, יד ענוגה הייתה לה.
איש לא העז געת בה.
הוי, אמא, איש לא העז געת בה.
הו, זוג שפתיה שני חן -
רק לנשיקות נוצרו הן.
הוי, אמא, רק לנשיקות נוצרו הן.
הא, אז את ליבה מסרה לו,
את כל ליבה מסרה לו.
הוי, אמא, את כל ליבה מסרה לו.
הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי.
"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad
לחן: עממי ערבי-בדווי |
ביצוע: הלל ואביבה (אילקה ואביבה) - אילקה (הלל) רוה (2002-1916) ואביבה רוה (2015-1928) |
בחליל: אילקה (הלל) רוה (2002-1916) |
שנת כתיבה: 1902 | שנת הוצאת תקליט: מחצית ראשונה של עשור 1950.
זלמן שניאור כתב את השיר "יד ענוגה" ("A Tender Hand") ("Yad Anuga") בשנת 1902, בהיותו בן חמש-עשרה.
השיר נדפס לראשונה בלונדון בפברואר 1906 בשם "רומנס", ללא שם המחבר, בחוברת ב' של כתב העת "המעורר", בעריכת יוסף חיים ברנר.
בסוף אותה שנה נדפס השיר גם בקובץ של זלמן שניאור, "עם שקיעת החמה", בהוצאת "תושיה", ורשה, פולין.
על-פי מחקרו של חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן, הלחן הוא ערבי-בדווי עממי.
את הלחן הערבי התאים לשיר איש "השומר", מאירק'ה חזנוביץ' (שנהרג במרחביה בשנת 1913), והוא נרשם על-ידי משה כרמי.
הראשונים ששרו את השיר היו אנשי "השומר" בגליל. לפי עדויויתיהם, השיר הושר בלחן זה עוד בשנת 1909 או 1910 והיה אחד משירי האהבה הראשונים של ימי העלייה השנייה. (נכתב על-ידי נחומי הרציון, מוזיקולוג, חוקר זמר עברי).
המילים "הוי אמא", המושרות כחלק אינטגרלי מהשיר, אכן הושרו בו מלכתחילה, אולם הן לא נכתבו על-ידי שניאור זלמן במקור, אלא נוספו לצורך התאמה ללחן הערבי, שבו במקור שרו "יא מאמא".
כותב השיר, זלמן שניאור נולד בשקלוב, פולין, בשנת 1886. בנעוריו הכיר את חיים-נחמן ביאליק ושאב ממנו תמיכה רבה. הוא כתב שירים, פואמות וסיפורים באידיש ובעברית, בארצות-הברית ובכמה מארצות אירופה. בסוף 1949 עלה לארץ. באדר תשי"ט, 1959, נפטר בניו-יורק. כעבור שנה הועלו עצמותיו ארצה ונטמנו בבית-העלמין הישן בתל-אביב.
הביצוע לשיר, המובא כאן מפי הלל ואביבה, נטבע בתקליט "הלל ואביבה - בשירי כנען" (ארה"ב, מחצית ראשונה של עשור 1950), וכן בתקליט "הלל ואביבה - שירי הרועה הישראלי" (ארה"ב, 1958).
תמונה של אילקה (הלל) ואביבה מעטיפת התקליט "הלל ואביבה - בשירי כנען" מלווה את הסרטון.
ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של עמותת "שיר עד", בפלייליסט "שירי אהבה", מפי:
יוסף שפינדל (מנור) (1994-1911) (הקלטה משנת 1935);
אילקה (הלל) רוה (2002-1916);
נחמה הנדל (1998-1936).
הו, יד ענוגה הייתה לה.
איש לא העז געת בה.
הוי, אמא, איש לא העז געת בה.
הו, זוג שפתיה שני חן -
רק לנשיקות נוצרו הן.
הוי, אמא, רק לנשיקות נוצרו הן.
הא, אז את ליבה מסרה לו,
את כל ליבה מסרה לו.
הוי, אמא, את כל ליבה מסרה לו.
הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי.
"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

