מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים באווארית: רָסוּל גַמְזָטוֹב (2003-1923) |
מילים ברוסית: נָאוּם (נחום) גְּרֶבְּנֶב (1988-1921) |
מילים: אבי ארנון |
לחן: חיים ברקני (2001-1923) |
עיבוד: עוזי אֶסנֶר (נ' 1956) |
שירה: יבגני שפובלוב (2022-1968) - Yevgeni Shapovalov |
שנת כתיבת מילים במקור: 1968 | שנת כתיבת מילים בעברית והלחנה: יולי 1993 | שנת הקלטה: 28.10.2002.
השיר "רעי" ("My Friend") ("Re'i") - שיר זיכרון - נקרא גם "כמו עגורים".
מילותיו הן תרגום/נוסח עברי מאת אבי ארנון לשיר "עגורים" ("Журавли") , שכתב בשנת 1968 המשורר הדגסטני, רָסוּל גַמְזָטוֹב, בשפה האווארית, ותורגם לרוסית על ידי המשורר והמתרגם היהודי, נָאוּם (נחום) גְּרֶבְּנֶב.
מבצע השיר, זמר הטנור, יבגני שפובלוב, עלה עם אשתו הראשונה לישראל מאודסה שבאוקראינה בשנת 1991, והתגורר במושב מעלה גמלא שברמת הגולן. הוא החל את דרכו המוזיקלית בארץ במועדון הזמר של שרה'לה שרון (נ' 1948) בעמק הירדן. ביולי 1993, כשחיפש שירים לאלבומו הראשון, פנה ד"ר יגאל קיפניס ממעלה גמלא (אשר שפובלוב היה בן טיפוחיו) אל חברו למושב, אבי ארנון, שיכתוב מילים, ולאחר מכן מסר את המילים לחיים ברקני, מקיבוץ שער הגולן, להלחנה.
השיר נטבע בשנת 1996 באלבום "יבגני שפובלוב - נתערפל באהבה - רומנסות רוסיות".
בשנת 2009, עזב שפובלוב את הארץ ועבר לגור בניו-יורק, ארה"ב.
(תודה לגדעון ברקני, בנו של חיים ברקני, על המידע).
על השיר הרוסי, "עגורים", סיפר יוסף חרמוני (מתוך "גלגולו של ניגון: העגורים שבים", בלוג עונג שבת-עונ"ש מאת פרופ' דוד אסף, 5.4.2013):
השיר הרוסי הוא "אחד משירי מלחמת העולם השנייה הידועים ביותר, שמדברים אל לבם של מאתיים מיליון אזרחי ברית המועצות לשעבר, וזאת חרף היותו חדש יחסית. הוא נכתב ב-1968! 'עגורים' הוא לרוסים, פחות או יותר, מה ש'באב אל-ואד' או 'שיר הרעוּת' לישראלים. [...]
מחבר המילים, רַסוּל גַמְזָטוֹב, הוא ממוצא מוסלמי (מרפובליקת דגסטאן שבקווקז). את השיר כתב לאחר שביקר במונומנט הזיכרון להרוגי פצצת האטום בהירושימה. הוא התרשם והתרגש עד מאוד מפסל הזיכרון לילדה סָדָאקוֹ סָסָאקִי. סדאקו נפטרה ב-1955, בת 12, כקורבן מאוחר של קרינת הפצצה. בבית החולים, שם אושפזה תקופה ארוכה טרם שנפטרה, לימד אותה ידיד של הוריה ליצור עגורי נייר בקיפולי אוריגמי. אמונה רווחת ביפן גורסת כי מי שעולה בידיו ליצור אלף עגורי אוריגמי, מנצח את מחלתו. סדאקו הספיקה לקפל רק שש מאות וחמישים עגורים. כשנפטרה, הניחו ידידיה שלוש מאות וחמישים עגורים נוספים על קברה. הסיפור, ופסלה של סדאקו, כבשו את ליבו של גמזטוב, והוא כתב את השיר 'עגורים' בשפתו: אווארית, שהיא שפת אחד העממים של דגסטאן.
השיר תורגם לרוסית בשנת 1968 בידי ידידו, המשורר-המתרגם נאום (נחום) גרבנייב (1988-1921), יהודי כמובן (שמו המקורי היה רמב"ך), ופורסם בעיתון 'נוֹבִי מִיר' וצד את עינו של מרק ברנס.
ברנס היה שחקן קולנוע בזמן מלחמת העולם השנייה, וככזה שר את 'לילה אפל' (טיוֹמנָאיָה נוֹץ'), בסרט המלחמה 'שני לוחמים' (1943). שיר זה כבש את לבם של מיליוני הרוסים וברנס היה לשחקן וזמר הבולט ביותר בתקופת המלחמה ואחריה. קול הבריטון האינטימי שלו ליווה את שנותיה האחרונות של המלחמה. [...]
ברנס ערך בשיר כמה 'תיקונים', ואז ביקש מהמלחין הפופולרי יאן פרנקל שילחין אותו. פרנקל, ששמו מעיד על יהדותו, נענה והשיר זכה להצלחה בלתי רגילה.
ברנס הקליט את 'עגורים' ב-1969 כאשר כבר היה חולה בסרטן ריאות. שבוע לאחר מכן הוא נפטר. לידידיו אמר כי שיר זה הוא מעין צוואה שלו, ודימה לראות את נפשו העולה לשמיים, על פי שורותיו האחרונות של הבית השני - כמצטרפת ללהק העגורים הבא לאוספו.
'עגורים' היה מאז לשיר המלחמה האולטימטיבי (מעין 'מגש הכסף' שלנו) והוא מושמע בפי זמרים רבים. בימי הזיכרון למלחמת העולם נראה הקהל, תמיד, מוחה דמעות כשמושמע השיר, ועד היום נוהגים להשמיע גם את ההקלטה המפורסמת של ברנס. קולו המחוספס, נטול הגינונים, הישיר, הבלתי מקצועי, דובר אל ליבו של כל שומע. כך הפך שיר מאוחר זה - קו-פרודוקציה של דגסטאני אחד ושלושה יהודים - לאחד מסמלי הזיכרון של 'המלחמה הפטריוטית הגדולה'."
השיר, המובא כאן מפי יבגני שפובלוב, הוא הקלטה חיה מהמופע "מותו של הקיץ - ערב משירי המלחין חיים ברקני", שנערך ב-כ"ב חשון תשס"ג, 28.10.2002, ב"צוותא" תל-אביב, במלאת שנה לפטירתו.
ביצוע נוסף לשיר, מפי עינת ארונשטיין (נ' 1989), נמצא גם הוא בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "חיים ברקני" ו"שירי זיכרון".
תודה לגדעון ברקני, בנו של מלחין השיר, חיים ברקני, על ההקלטה, על מילות השיר ועל התווים.
עיתים נדמה רֵעִי יפה עיניים
אשר לא שב משדה המלחמה
דואה כמו עגור קל בשמים
ולא אספה אותו האדמה.
עכשיו הוא עף
יפה כנף
מול רוח
נוסק והד קולו נותר יהום
אולי לכן
לבי זועק
קרוע
ללא מילה מביט אל המרום.
ראש חץ שוטף חותך את השמים
שועט אל אופק קר ואדמומי
בקצה הטור עגור חסר, אתמה אם
בין צפורים עפות שם מקומי.
בבוא היום ( - מושר: בבוא היום להק)
העגורים ( - מושר: עגורים)
ינחוני
אל עבר הרקיע הכחול
אקרא בשפת
הציפורים
הנני
רֵעַי אשר טמונים אי-שם בחול
רֵעַי אשר טמונים אי-שם בחול...
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
תיאור השיר:
-----------------
מילים באווארית: רָסוּל גַמְזָטוֹב (2003-1923) |
מילים ברוסית: נָאוּם (נחום) גְּרֶבְּנֶב (1988-1921) |
מילים: אבי ארנון |
לחן: חיים ברקני (2001-1923) |
עיבוד: עוזי אֶסנֶר (נ' 1956) |
שירה: יבגני שפובלוב (2022-1968) - Yevgeni Shapovalov |
שנת כתיבת מילים במקור: 1968 | שנת כתיבת מילים בעברית והלחנה: יולי 1993 | שנת הקלטה: 28.10.2002.
השיר "רעי" ("My Friend") ("Re'i") - שיר זיכרון - נקרא גם "כמו עגורים".
מילותיו הן תרגום/נוסח עברי מאת אבי ארנון לשיר "עגורים" ("Журавли") , שכתב בשנת 1968 המשורר הדגסטני, רָסוּל גַמְזָטוֹב, בשפה האווארית, ותורגם לרוסית על ידי המשורר והמתרגם היהודי, נָאוּם (נחום) גְּרֶבְּנֶב.
מבצע השיר, זמר הטנור, יבגני שפובלוב, עלה עם אשתו הראשונה לישראל מאודסה שבאוקראינה בשנת 1991, והתגורר במושב מעלה גמלא שברמת הגולן. הוא החל את דרכו המוזיקלית בארץ במועדון הזמר של שרה'לה שרון (נ' 1948) בעמק הירדן. ביולי 1993, כשחיפש שירים לאלבומו הראשון, פנה ד"ר יגאל קיפניס ממעלה גמלא (אשר שפובלוב היה בן טיפוחיו) אל חברו למושב, אבי ארנון, שיכתוב מילים, ולאחר מכן מסר את המילים לחיים ברקני, מקיבוץ שער הגולן, להלחנה.
השיר נטבע בשנת 1996 באלבום "יבגני שפובלוב - נתערפל באהבה - רומנסות רוסיות".
בשנת 2009, עזב שפובלוב את הארץ ועבר לגור בניו-יורק, ארה"ב.
(תודה לגדעון ברקני, בנו של חיים ברקני, על המידע).
על השיר הרוסי, "עגורים", סיפר יוסף חרמוני (מתוך "גלגולו של ניגון: העגורים שבים", בלוג עונג שבת-עונ"ש מאת פרופ' דוד אסף, 5.4.2013):
השיר הרוסי הוא "אחד משירי מלחמת העולם השנייה הידועים ביותר, שמדברים אל לבם של מאתיים מיליון אזרחי ברית המועצות לשעבר, וזאת חרף היותו חדש יחסית. הוא נכתב ב-1968! 'עגורים' הוא לרוסים, פחות או יותר, מה ש'באב אל-ואד' או 'שיר הרעוּת' לישראלים. [...]
מחבר המילים, רַסוּל גַמְזָטוֹב, הוא ממוצא מוסלמי (מרפובליקת דגסטאן שבקווקז). את השיר כתב לאחר שביקר במונומנט הזיכרון להרוגי פצצת האטום בהירושימה. הוא התרשם והתרגש עד מאוד מפסל הזיכרון לילדה סָדָאקוֹ סָסָאקִי. סדאקו נפטרה ב-1955, בת 12, כקורבן מאוחר של קרינת הפצצה. בבית החולים, שם אושפזה תקופה ארוכה טרם שנפטרה, לימד אותה ידיד של הוריה ליצור עגורי נייר בקיפולי אוריגמי. אמונה רווחת ביפן גורסת כי מי שעולה בידיו ליצור אלף עגורי אוריגמי, מנצח את מחלתו. סדאקו הספיקה לקפל רק שש מאות וחמישים עגורים. כשנפטרה, הניחו ידידיה שלוש מאות וחמישים עגורים נוספים על קברה. הסיפור, ופסלה של סדאקו, כבשו את ליבו של גמזטוב, והוא כתב את השיר 'עגורים' בשפתו: אווארית, שהיא שפת אחד העממים של דגסטאן.
השיר תורגם לרוסית בשנת 1968 בידי ידידו, המשורר-המתרגם נאום (נחום) גרבנייב (1988-1921), יהודי כמובן (שמו המקורי היה רמב"ך), ופורסם בעיתון 'נוֹבִי מִיר' וצד את עינו של מרק ברנס.
ברנס היה שחקן קולנוע בזמן מלחמת העולם השנייה, וככזה שר את 'לילה אפל' (טיוֹמנָאיָה נוֹץ'), בסרט המלחמה 'שני לוחמים' (1943). שיר זה כבש את לבם של מיליוני הרוסים וברנס היה לשחקן וזמר הבולט ביותר בתקופת המלחמה ואחריה. קול הבריטון האינטימי שלו ליווה את שנותיה האחרונות של המלחמה. [...]
ברנס ערך בשיר כמה 'תיקונים', ואז ביקש מהמלחין הפופולרי יאן פרנקל שילחין אותו. פרנקל, ששמו מעיד על יהדותו, נענה והשיר זכה להצלחה בלתי רגילה.
ברנס הקליט את 'עגורים' ב-1969 כאשר כבר היה חולה בסרטן ריאות. שבוע לאחר מכן הוא נפטר. לידידיו אמר כי שיר זה הוא מעין צוואה שלו, ודימה לראות את נפשו העולה לשמיים, על פי שורותיו האחרונות של הבית השני - כמצטרפת ללהק העגורים הבא לאוספו.
'עגורים' היה מאז לשיר המלחמה האולטימטיבי (מעין 'מגש הכסף' שלנו) והוא מושמע בפי זמרים רבים. בימי הזיכרון למלחמת העולם נראה הקהל, תמיד, מוחה דמעות כשמושמע השיר, ועד היום נוהגים להשמיע גם את ההקלטה המפורסמת של ברנס. קולו המחוספס, נטול הגינונים, הישיר, הבלתי מקצועי, דובר אל ליבו של כל שומע. כך הפך שיר מאוחר זה - קו-פרודוקציה של דגסטאני אחד ושלושה יהודים - לאחד מסמלי הזיכרון של 'המלחמה הפטריוטית הגדולה'."
השיר, המובא כאן מפי יבגני שפובלוב, הוא הקלטה חיה מהמופע "מותו של הקיץ - ערב משירי המלחין חיים ברקני", שנערך ב-כ"ב חשון תשס"ג, 28.10.2002, ב"צוותא" תל-אביב, במלאת שנה לפטירתו.
ביצוע נוסף לשיר, מפי עינת ארונשטיין (נ' 1989), נמצא גם הוא בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "חיים ברקני" ו"שירי זיכרון".
תודה לגדעון ברקני, בנו של מלחין השיר, חיים ברקני, על ההקלטה, על מילות השיר ועל התווים.
עיתים נדמה רֵעִי יפה עיניים
אשר לא שב משדה המלחמה
דואה כמו עגור קל בשמים
ולא אספה אותו האדמה.
עכשיו הוא עף
יפה כנף
מול רוח
נוסק והד קולו נותר יהום
אולי לכן
לבי זועק
קרוע
ללא מילה מביט אל המרום.
ראש חץ שוטף חותך את השמים
שועט אל אופק קר ואדמומי
בקצה הטור עגור חסר, אתמה אם
בין צפורים עפות שם מקומי.
בבוא היום ( - מושר: בבוא היום להק)
העגורים ( - מושר: עגורים)
ינחוני
אל עבר הרקיע הכחול
אקרא בשפת
הציפורים
הנני
רֵעַי אשר טמונים אי-שם בחול
רֵעַי אשר טמונים אי-שם בחול...
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

