מילים: חיים חפר (2012-1925) |
לחן: יוחנן זראי (2016-1929) |
עיבוד: וורנר קרופסקי Werner Krupski |
ביצוע: רן אלירן (נ' 1934) |
שנת כתיבה והלחנה: העשור של 1950 | שנת הוצאת תקליט: 1970.
השיר "הסלע האדום" ("The Red Rock") ("HaSela HaAdom") מתאר את מסעם הטראגי של צעירים ישראלים אל "הסלע האדום", היא העיר פטרה, החצובה בהרי אדום שבדרום ירדן. המפגש עם יופיו של המקום, השוכן מעבר לגבול, היה אתגר וחלום עבור צעירים רבים במהלך העשור של 1950, בעיקר בין השנים 1957-1953.
המסע לפטרה היה כרוך בסכנת חיים, ורבים מההולכים שילמו על כך בחייהם. ככל הידוע, רק שלושה - מאיר הר-ציון ורחל סבוראי שהיו ככל הנראה הראשונים שהלכו לפטרה בשנת 1953, וכן דימיטרי ברמן, שהלך בשנת 1956 - צלחו את המסע בשלום.
למרות שהשיר מתאר זאת ומדבר על הקורבנות שהמסע גבה, הוא תרם להגדלת המיתוס סביב ההליכה לפטרה, שלהב והניע אחרים לנסות את מזלם.
לאחר ששני מסעות לפטרה בשנת 1957 גבו מותם של שישה צעירים, אסר ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, ביולי 1958, את השמעת השיר ב"קול ישראל". כותב השיר, חיים חפר, תמך בהחלטה. בעקבות ההחלטה, לא הושמע הפזמון במשך עשרות שנים.
רק לאחר הסכם השלום עם ירדן בשנת 1994 נפתח המקום באופן חוקי לישראלים.
השיר נכתב עבור אריק לביא (2004-1927), כשהיה בראשית דרכו כסולן, והוקלט על-ידו באוקטובר 1958.
הביצוע, המובא כאן לשיר מפי רן אלירן, נטבע בתקליט "Ron Eliran - Modern Moods Of Israel" (RCA, 1970).
מלווה את הסרטון תמונה של עטיפת התקליט.
ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של עמותת "שיר עד", בפלייליסט "חיים חפר", מפי:
יפה ירקוני (2012-1925);
אריק לביא (2004-1927);
שרונה אהרון-ברוזה (2005-1927);
שולמית לבנת (נ' 1929);
יהודה שיפמן (נ' 1945).
מעבר להרים ולמדבר,
אומרות האגדות, ישנו מקום,
שאיש ממנו חי עוד לא חזר,
והוא נקרא הסלע האדום.
הו, הסלע האדום - האדום.
שלושה יצאו לדרך עם שקיעה,
מנגד להטו הרי אדום,
חלום ישן, מפה ומימיה,
לקחו הם אל הסלע האדום.
הו, הסלע האדום - האדום.
ראשון הלך גשש, מרים פניו,
מביט בכוכבים שבמרום, ( - מושר: צופה בכוכבים שבמרום)
אך המראה אשר ראו עיניו -
היה מראה הסלע האדום.
הו, הסלע האדום - האדום.
בואדי, עת חנו בין אבנים, ( - בית זה אינו מושר כאן)
אמר אחד, כמו מוכה-חלום:
רואה אני - פניה לבנים.
ענו רעיו: הסלע האדום.
הו, הסלע האדום - האדום.
גלגל השמש על ראשם הלם
והם נושמים אבק-מדבר וחום
ולפתע - כמו קפא בהם דמם -
ראו הם את הסלע האדום.
הו, הסלע האדום - האדום.
מטח היריות היה קצר.
גנח אחד: נפצעתי - וידום.
ענו רעיו בפה מלא עפר:
הגענו אל הסלע האדום.
הו, הסלע האדום - האדום.
הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי.
"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad
לחן: יוחנן זראי (2016-1929) |
עיבוד: וורנר קרופסקי Werner Krupski |
ביצוע: רן אלירן (נ' 1934) |
שנת כתיבה והלחנה: העשור של 1950 | שנת הוצאת תקליט: 1970.
השיר "הסלע האדום" ("The Red Rock") ("HaSela HaAdom") מתאר את מסעם הטראגי של צעירים ישראלים אל "הסלע האדום", היא העיר פטרה, החצובה בהרי אדום שבדרום ירדן. המפגש עם יופיו של המקום, השוכן מעבר לגבול, היה אתגר וחלום עבור צעירים רבים במהלך העשור של 1950, בעיקר בין השנים 1957-1953.
המסע לפטרה היה כרוך בסכנת חיים, ורבים מההולכים שילמו על כך בחייהם. ככל הידוע, רק שלושה - מאיר הר-ציון ורחל סבוראי שהיו ככל הנראה הראשונים שהלכו לפטרה בשנת 1953, וכן דימיטרי ברמן, שהלך בשנת 1956 - צלחו את המסע בשלום.
למרות שהשיר מתאר זאת ומדבר על הקורבנות שהמסע גבה, הוא תרם להגדלת המיתוס סביב ההליכה לפטרה, שלהב והניע אחרים לנסות את מזלם.
לאחר ששני מסעות לפטרה בשנת 1957 גבו מותם של שישה צעירים, אסר ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, ביולי 1958, את השמעת השיר ב"קול ישראל". כותב השיר, חיים חפר, תמך בהחלטה. בעקבות ההחלטה, לא הושמע הפזמון במשך עשרות שנים.
רק לאחר הסכם השלום עם ירדן בשנת 1994 נפתח המקום באופן חוקי לישראלים.
השיר נכתב עבור אריק לביא (2004-1927), כשהיה בראשית דרכו כסולן, והוקלט על-ידו באוקטובר 1958.
הביצוע, המובא כאן לשיר מפי רן אלירן, נטבע בתקליט "Ron Eliran - Modern Moods Of Israel" (RCA, 1970).
מלווה את הסרטון תמונה של עטיפת התקליט.
ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של עמותת "שיר עד", בפלייליסט "חיים חפר", מפי:
יפה ירקוני (2012-1925);
אריק לביא (2004-1927);
שרונה אהרון-ברוזה (2005-1927);
שולמית לבנת (נ' 1929);
יהודה שיפמן (נ' 1945).
מעבר להרים ולמדבר,
אומרות האגדות, ישנו מקום,
שאיש ממנו חי עוד לא חזר,
והוא נקרא הסלע האדום.
הו, הסלע האדום - האדום.
שלושה יצאו לדרך עם שקיעה,
מנגד להטו הרי אדום,
חלום ישן, מפה ומימיה,
לקחו הם אל הסלע האדום.
הו, הסלע האדום - האדום.
ראשון הלך גשש, מרים פניו,
מביט בכוכבים שבמרום, ( - מושר: צופה בכוכבים שבמרום)
אך המראה אשר ראו עיניו -
היה מראה הסלע האדום.
הו, הסלע האדום - האדום.
בואדי, עת חנו בין אבנים, ( - בית זה אינו מושר כאן)
אמר אחד, כמו מוכה-חלום:
רואה אני - פניה לבנים.
ענו רעיו: הסלע האדום.
הו, הסלע האדום - האדום.
גלגל השמש על ראשם הלם
והם נושמים אבק-מדבר וחום
ולפתע - כמו קפא בהם דמם -
ראו הם את הסלע האדום.
הו, הסלע האדום - האדום.
מטח היריות היה קצר.
גנח אחד: נפצעתי - וידום.
ענו רעיו בפה מלא עפר:
הגענו אל הסלע האדום.
הו, הסלע האדום - האדום.
הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי.
"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

