שיר עד - ילדי הפקר (בין שלוש ובין ארבע) - מילים: נתן אלתרמן | לחן: עממי רוסי | שירה: מיכל טל, 2006

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: נתן אלתרמן (1970-1910) |
לחן: עממי רוסי |
שירה: מיכל טל (נ' 1945) - Michal Tal |
פסנתר וקלידים: עשור אלקיים |

השיר "ילדי הפקר" (מוכר בשם "בין שלוש ובין ארבע" כשורת הפתיחה שלו) ("Yaldei Hefker"), הוא שיר מתריע בעל מסר חברתי, שמציף את בעיית נוער השוליים של תל-אביב, כפי שנחשפה בעשור של 1930.

נתן אלתרמן חיבר את השיר ב-1934 לתכנית ל"ו של התיאטרון הסטירי הא"י, "המטאטא", "הכל בסדר" (תת כותרת: "טרגי - כל-בו ב-11 פרקים"), מאת הלל ברגמן-אביחנן. התכנית עסקה בהווי העיר תל-אביב. הצגת הבכורה התקיימה ב-18.12.1934 בבית העם בתל-אביב.

המילים הן גרסה עברית שכתב אלתרמן על בסיס מילות השיר העממי הרוסי, "נשכח ומוזנח" (ברוסית: "Позабыт, Позаброшен") (*).
הן נכתבו בהתאמה לשני לחנים שונים - רוסי ויידי: בתי השיר הותאמו ללחן השיר העממי הרוסי שלעיל; והפזמון - למנגינת השיר היידי, "מיין טאַטע איז א סמאַרעָווזשניק".

השיר הושר בפרק 7 (מתוך 11 פרקי התכנית), שנקרא "הדרך לחיים".

(*) השיר הרוסי נכלל ב-1931 בסרט הסובייטי, "דרך לחיים" ("Путевка в жизнь") בבימויו של ניקולאי אֵק. הסרט עסק בהצלת ילדי רחוב מחיי פשע במוסקבה שאחרי מלחמת האזרחים.

על השיר סיפר חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן ("בכל זאת יש בה משהו - שירי הזמר של תל-אביב" (דביר, 1985, עמ' 103-102):
"ככל שהלכה תל-אביב ונבנתה, ורחובותיה המרכזיים התקשטו בחנויות מפוארות עם חלונות ראווה קורצים, ובתי קפה [...], החלה ניכרת תופעה של ילדים עזובים שהתקבצו אל מרכזה השוקק כסקרנים או כפרפרים הנמשכים אל האור. חלקם פיצחו גרעינים על המעקים בקרנות רחוב, חלקם עסקו במכירת אסקימו, שרוכי נעליים או עיתונים, ויִתרם הסתובבו באפס מעשה [...]. באותה עת הוקרן בארץ הסרט הרוסי 'ילדי הפקר', המספר על ילדי הפקר שהוחזרו למוטב לאחר שנקלעו אל עולם הפשע. מסרט זה שאל אלתרמן את שיר הילדים העזובים, כדי להסב את תשומת-לב הציבור התל-אביבי לבעיית ילדי הרחוב, העלולה להדריך את מנוחתו בעתיד. את החלק הראשון של השיר עיבד אלתרמן על-פי השיר הרוסי המקורי ואליו הצמיד פזמון חוזר, שאותו התאים למנגינת שיר גנבים יהודי ('מיין טאַטע איז א סמאַרעָווזשניק'). בצריפי הנוער העובד, המחנות העולים והשומר הצעיר, הושר רק החלק הראשון של השיר, שהיה לאחד משירי תנועות הנוער, אך על בימת 'המטאטא', בהצגה 'הכל בסדר', הושר השיר כולו, כפי שהוא מופיע כאן [...]:
בין שלוש ובין ארבע / בוערים פנסים. / אין מקום שנוכל בו / את ראשינו לשים. / בני-בליעל הננו, / אך למי זה איכפת? / בעולם בשבילנו / אין אף אמא אחת... //
חצי גרוש שרוכי-נעליים / ושלושה מיל עיתונים. / היום, היום תקענו רק עיניים, / מחר נלמד לתקוע סכינים! //
רוח לילה סוערת / מצליפה בפנים. / השעה מאוחרת / ואתם עוד קטנים. / ילדים שכאלה / צריכים כבר להיות / בין קירות בית-הכלא / או בבית-הקברות. //
חצי גרוש שרוכי-נעליים... //
מני ערב ועד בוקר / ישנים בני-אדם. / הה, ביוקר-ביוקר / תעלה מנוחתם. / מחננו עוד יֵרֶב, / עוד יגיעו לילות - / אז נטרוף בהם טרף / בסימטות אפלות. //
חצי גרוש שרוכי-נעליים..."

"[...] ניכּר שאלתרמן יצא כאן במשתמע נגד קברניטי העיר שלא דאגו לילדים העזובים - 'הפקר יונגע' בפי העם - והניחו לתופעה המסוכנת הזאת להתפתח ולהתעצם בחוסר אחריות משווע. [...] בשנת 1934 (שבה נכתב השיר), במלאת לה חצי יובל שנים, זכתה תל-אביב למעמד של 'עיר'. לבקשת ראש העירייה מאיר דיזנגוף חיבר ביאליק בשנת חייו האחרונה את הִמנון תל-אביב ('על שילֵשים'). [...] גם את 'אגדת הקדומים' שלו [...] הכתיר בכותרת 'אגדת שלושה וארבעה'. האם משום כך בחר אלתרמן ששירו יתרחש 'בין שלוש ובין ארבע' דווקא [...]" (זיוה שמיר: "בסמטות אפלות" - על שירו-פזמונו של אלתרמן "ילדי הפקר". חדשות בן עזר, 24.3.2022).

"נזדמנתי להצגת 'הכל בסדר' ע"י 'המטאטא'. ‬האולם היה מאוכלס ילדים רבים. [...] הגיע מספרם למאות. חלק מהם בא בלוית הוריהם; השאר, והם הרוב, באו לבדם והיו מסורים לנפשם. בין אלה האחרונים, רבו הילדים, שהיו קרועים ובלויים וחזותם העידה ברורות על מעמדם הסוציאלי ועל דרך החיים שלהם. [...] הקטע 'הדרך לחיים' אסור ואסור שילדים יחזו בו ועל אחת כמה וכמה אסור הוא לילדים, שיש לחשוש, כי לפתחם רובץ כבר חטאת. לגבי דידם משמש קטע זה, בית ספר מצויין למעשי פשע. [...] ‬ועוד חסד גמלו אתנו מסדרי ההצגה והתאימו לפזמון החוזר מנגינה המונית ידועה, למען תקל, כפי הנראה, ‬קליטת השיר הזה, עד שיהפך ל'שיר של יום' בתל אביב. [...] (דבר, 27.1.1935).

מילות השיר נדפסו בספר "נתן אלתרמן: פזמונים ושירי זמר", כרך ראשון, שיצא לאור בשנת תשל"ז, 1976 (תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 42-41).

השיר זכה לביצועים שונים. ברובם הושמט הפזמון החוזר ("חצי גרוש שרוכי-נעליים...").
פזמון זה מושר בביצוע של אריק איינשטיין לשיר, על-פי לחן מקורי של יוני רכטר.

השיר, המובא כאן מפי מיכל טל, נטבע בשנת 2006, תחת הכותרת "בין שלוש ובין ארבע", בתקליטור 2, "המיטב - השירים הרוסיים היפים", מתוך האלבום הכפול "ליאור ייני, מיכל טל ואמנון ברנזון - שרים לכם את הבלדות והשירים הנפלאים - הלוך הלכה החבריא לשטן... ולאשת האיכר! המיטב".

הנוסח המושר כאן:

בין שלוש ובין ארבע
דולקים פנסים.
אין מקום שנוכל בו
את ראשינו לשים.
אין מקום שנוכל בו
את ראשינו לשים.

רוח לילה נושבת
מצליפה בפנים.
השעה מאוחרת
ואתם עוד קטנים
ואתם עוד קטנים.

בני-בליעל הננו,
אך למי זה איכפת?
בעולם בשבילנו
אין אף אמא אחת...

הקלטה ועטיפת תקליטור: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.