מילים: אברהם חלפי (1980-1904) |
לחן: מרדכי זעירא (1968-1905) |
עיבוד: גיל אלדמע (2014-1928) |
ביצוע: אילקה (הלל) רוה (2002-1916) |
שנת כתיבה: 1948-9.
מתוך התקליטור "שדמתי... אילקה רוה שר" בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי (2005).
shir ad - "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי.
ראיתיך עם כד צמוד אל השפתיים
ואני יושב על מישלטי בדד.
את בצימאונך שתית ממנו מים
הוי, חבל, חבל שגם אני אינני כד.
הוי, חבל, חבל, חבל, חבל
שגם אני אינני כד.
לו הייתי כד כזה בזרועותייך,
לו חיממת אותי בלהט צימאונך,
כמו להתקפה הייתי רץ אלייך,
הוי, חבל, חבל שלא אני, אני כדך.
הוי, חבל, חבל...
אז שילבנו שנינו גם לבב גם זרוע
וירדנו מהמעיין לשאוב.
נערתי שלי, אימרי, בשם אלוה,
התסכימי כד צמא כמוני לאהוב.
הוי, חבל, חבל...
אז אהיה נחמד ולא ארבה ""צ'יזבטים""
ולהביט עלייך לא תישבע עיני.
הוי, מישלט חיי, אני ליבי נקעתי
וכעת כבר לא אדע אם אנוכי אני.
הוי, חבל, חבל...
שר אני לך שיר על כד ועל שפתיים,
על אחד תקוע במישלט בדד,
מה עצום לחיות בין ארץ ושמיים
ולשתות איתך, "חבובה", מאותו הכד.
הוי, חבל, חבל...
שיר "הכד" הוא דוגמא הממחישה היטב גלגול הולדתו של שיר.
סיפור השיר מתחיל בצילום של הצלם בוריס כרמי משנת 1948, אשר הופיע על שער עיתון חיילי צה"ל, "במחנה". בצילום - חיילת לוגמת מכד חרס. בתחתית הצילום מופיע הכיתוב "מי מקנא בכד?".
על-פי גיל אלדמע, החיילת הינה זיוה ארבל (1927-2012), קצינת קשר בגדוד השלישי בפלמ"ח, שבו שירת גם גיל אלדמע.
אברהם חלפי ראה את הצילום על שער העיתון, התרשם ובהשראתו כתב את שירו "הכד".
מלווה את הסרטון: תמונה של הצמד "אילקה ואביבה" (אילקה ואביבה רוה).
בסוף הסרטון - תמונתה של זיוה ארבל לוגמת מהכד, כפי שצולמה על-ידי בוריס כרמי והתפרסמה ב"מחנה" ב-1948 - לקוח מויקיפדיה.
עריכה: אתי ירוחמי
לחן: מרדכי זעירא (1968-1905) |
עיבוד: גיל אלדמע (2014-1928) |
ביצוע: אילקה (הלל) רוה (2002-1916) |
שנת כתיבה: 1948-9.
מתוך התקליטור "שדמתי... אילקה רוה שר" בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי (2005).
shir ad - "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי.
ראיתיך עם כד צמוד אל השפתיים
ואני יושב על מישלטי בדד.
את בצימאונך שתית ממנו מים
הוי, חבל, חבל שגם אני אינני כד.
הוי, חבל, חבל, חבל, חבל
שגם אני אינני כד.
לו הייתי כד כזה בזרועותייך,
לו חיממת אותי בלהט צימאונך,
כמו להתקפה הייתי רץ אלייך,
הוי, חבל, חבל שלא אני, אני כדך.
הוי, חבל, חבל...
אז שילבנו שנינו גם לבב גם זרוע
וירדנו מהמעיין לשאוב.
נערתי שלי, אימרי, בשם אלוה,
התסכימי כד צמא כמוני לאהוב.
הוי, חבל, חבל...
אז אהיה נחמד ולא ארבה ""צ'יזבטים""
ולהביט עלייך לא תישבע עיני.
הוי, מישלט חיי, אני ליבי נקעתי
וכעת כבר לא אדע אם אנוכי אני.
הוי, חבל, חבל...
שר אני לך שיר על כד ועל שפתיים,
על אחד תקוע במישלט בדד,
מה עצום לחיות בין ארץ ושמיים
ולשתות איתך, "חבובה", מאותו הכד.
הוי, חבל, חבל...
שיר "הכד" הוא דוגמא הממחישה היטב גלגול הולדתו של שיר.
סיפור השיר מתחיל בצילום של הצלם בוריס כרמי משנת 1948, אשר הופיע על שער עיתון חיילי צה"ל, "במחנה". בצילום - חיילת לוגמת מכד חרס. בתחתית הצילום מופיע הכיתוב "מי מקנא בכד?".
על-פי גיל אלדמע, החיילת הינה זיוה ארבל (1927-2012), קצינת קשר בגדוד השלישי בפלמ"ח, שבו שירת גם גיל אלדמע.
אברהם חלפי ראה את הצילום על שער העיתון, התרשם ובהשראתו כתב את שירו "הכד".
מלווה את הסרטון: תמונה של הצמד "אילקה ואביבה" (אילקה ואביבה רוה).
בסוף הסרטון - תמונתה של זיוה ארבל לוגמת מהכד, כפי שצולמה על-ידי בוריס כרמי והתפרסמה ב"מחנה" ב-1948 - לקוח מויקיפדיה.
עריכה: אתי ירוחמי
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

