שיר עד - לילה דממה - מילים: נעמי ברונטמן | לחן: משה ביק | שירה: חנן יובל, 1975 - Hanan Yovel

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: נעמי ברונטמן (1969-1910) |
לחן: משה ביק (1979-1899) |
הדרכה: אפי נצר (נ' 1934) |
שירה: חנן יובל (נ' 1946) |

כתיבה: 1926-7 | הלחנה: 1922 | הוצאת תקליט: 1975.

על שיר הערש, "לילה, דממה" ("Night Of Silence") ("Laila, Dmama") סיפר אליהו הכהן (חדשות בן עזר, גיליון מס' 308, 14 בינואר 2008):
אם הזדמנת לערב זמר טיפוסי ושמעת את השיר "לילה, דממה", משמע שנשארת עד סוף הערב [...]. השיר הזה לעולם לא יפתח ערב זמר. הוא תמיד יתנגן לקראת סופו.
בשעת לילה מאוחרת, לאחר שהוצף הלב בשירים מכל מדורי הזמר [...], מגיעה שעתן של המנגינות הרוסיות הליריות. השיר הפותח הוא בדרך כלל "דוגית נוסעת", ואחריו [...] "צלצל קתרוס בעצב" ו"אט זורם הנחל," עד שלבסוף יגיע "לילה, דממה" ויושר בערגה [...] כמו הגיע אלינו היישר מאחד הקולחוזים שבערבות רוסיה [...]
"לילה, דממה" [...] הוא פזמון הווי קליל, פרי עטהּ של נערה בת 16, שכתבה אותו להצגת בית ספר, ומאפיזודה חובבנית זו יצא והתפשט בכל הארץ:
השנה היא 1922. ימי העלייה השלישית. גדוד העבודה בשיא פעילותו. מאות צעירים עובדים בחציבה ובסלילת כבישים בעמק יזרעאל ובעמק הירדן. בין מאהלי מחנות העבודה מסתובב חלוץ צעיר בשם משה ביק, ומגייס מתנדבים להצטרף למקהלת פועלים [...] הוא גם מנסה לארגן צוותי נגינה שיסתובבו בין המחנות וינעימו את ערביהם של החלוצים. הוא מכין רפרטואר ראשוני למנגנים ובין היתר כולל בו גם מנגינה אחת, פרי ביכוריו. כעבור זמן הוא מקים תזמורת כלי פריטה, המופיעה ביישובי העמק החדשים ונושאת עימה מיישוב ליישוב את המנגינה שחיבר, שלימים תיצמד לשיר "לילה, דממה". תוך זמן קצר מתחילים לשיר אותה ללא מילים (לַי לַי, לַי לַי לַי).
עלילת השיר נמשכת בשנים 1926-7, בבית הספר החקלאי לנערות בנהלל, בניהולה של חנה מייזל. באחד הלילות נעלמה פרה מרפת המוסד. כמה בנות יצאו לחפש אחריה. היה זה ליל ירח, ובעודן תוהות כה וכה, הרחיקו עד לקבוצה הצעירה הסמוכה (גבת). בינתיים הגיעה שעת כיבוי האורות במוסד והבנות לא נמצאו במיטתן, ועל כך נענשו. למסיבת הסיום חיברה אחת הבנות, נעמי ברונטמן, שיר פארודי על האירוע [...]. את מילות השיר התאימה נעמי למנגינת המנדולינות המוכרת שהיתה נפוצה אז בעמק, זו שחיבר בהסתר משה ביק. כך התגבש אז "לילה, דממה", וכמקובל כמעט בכל השירים שהופצו אז מפה לאוזן, חלו בו לאורך הדרך אי-אלו שינויים.
זה היה נוסחו המקורי: לילה, הדממה / סביב, סביב, / מנמנמות פרות. / הדרך אל הקבוצה / אינה קצרה / ואף לא ארוכה. / לאור ירח אז יעלה, / צצים עולים בי הזיכרונות. / היו לי ימים טובים, / היו לי בעיקר לילות.
נעמי ברונטמן הגיעה ארצה כילדה בשלהי ימי העלייה השנייה. עם מות אימה, שוכנה בבית משפחת המלחין פואה גרינשפון בתל אביב ואחר-כך גדלה בבית גיטה וטוביה דוניה בחיפה [...]. נעמי סיימה בהצטיינות את ביה"ס הריאלי בחיפה, לאחר שקפצה שתי כיתות. משם עברה לביה"ס החקלאי בנהלל. אחר כך הייתה מורה בדגניה והתגוררה באפיקים - שם העלתה את המחזה "חולצה כחולה" [...]. היא היתה מדריכת נוער וכותבת הטקסטים לחגיגות ולטקסים. ערכה את כל המסיבות באפיקים משנות השלושים ואילך [...]. עסקה בחינוך מיוחד, והקימה בית ספר לילדים קשיי חינוך. אימצה ילד מילדי טהרן. בנה הצנחן, יואב צורי, נהרג בקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים. נעמי הצניעה את זהותה כמחברת מילות השיר "לילה, דממה".
תרומתו של מלחין השיר, משה ביק, לקידום הזמר העברי ופיתוח חיי המוזיקה בקרב חלוצי העלייה השלישי והרביעית, טרם נחשפה במלואה. רעב וחסר כל היה בשנותיו הראשונות בארץ. החלוץ הצעיר נמוך הקומה [...] שבמקצועו היה סַפָּר [...], הקדיש את כל עיתותיו למשימה שראה בה עבודת קודש: הקמת מקהלות ו"תזמורות עממיות" בעמק יזרעאל, בחיפה ובצפון הארץ, כדי להפיץ את המוזיקה והזִמרה היהודית בשפה העברית. מבין מאות השירים שלימד וניצח על ביצועם, העדיף את מה שכונה בפיו "שירת העמל" וזמירות החלוצים. הוא נהג להזמין את חברי גדוד העבודה אליו לאוהל, כאלה שלא ידעו נגן ולא ראו צורת תו מימיהם, והיה מרביץ בהם אלף-בית של נגינה. באופן דומה נהג להדריך את המקהלות הראשונות שהקים בראשית העשור של 1920, במשמרות של צמדים ושלישיות, כדי לאפשר לאנשים לנוח מעמל היום.
במרוצת השנים הקים משה ביק עשרות תזמורות ומקהלות בחיפה, בעמק הירדן, בעמק יזרעאל ובקריות, וניצח עליהן. בשנת 1933 יצא לפריז ופגש את המלחין רחמנינוב וחבריו שהקימו שם "קונסרבטוריון רוסי". שנתיים השתלם במוסד זה וזכה להערכה רבה. בשובו ניהל את הקורס הראשון של מנצחי מקהלות בארץ. שיריו "למפלסי נתיבות", "שיר לעמק, שיר להר" היו לשירי עם. שירו "נבנה ארצנו" נמנה עם השירים הלאומיים החשובים ביותר שחוברו בארץ מאז ראשית המהפכה הציונית, והוא הוצע שוב ושוב כהמנון היישוב היהודי בארץ ישראל (להבדיל מ"התקווה", שנחשב להמנון העם היהודי כולו).

שורת השיר - "הדרך אל הקבוצה אינה קצרה אך גם לא ארוכה" - מצוטטת בתחילת ספרו של עמוס קינן, "הדרך לעין חרוד".
רונה קינן, בתו של עמוס קינן, שרה את השיר כשיר נושא בעיבוד הבימתי של הספר.

הביצוע, המובא כאן לשיר מפי חנן יובל, נטבע בשנת 1975, תחת הכותרת "היו לי ימים טובים", בתקליט 2 מתוך האלבום הכפול, "נוסטלגיה - 37 שירי תנועות הנוער" (התקליט).
תמונה של עטיפת התקליט מלווה את הסרטון.

לילה, דממה.
סביב סביב מנמנמות פרות.
הדרך אל הקבוצה
אינה קצרה וגם לא ארוכה.
והירח, עת יעלה,
עולים צצים בי הזיכרונות.
היו לי ימים טובים,
ימים טובים ובעיקר לילות.

הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.