שיר עד - איה - מילים: נתן אלתרמן | לחן: מרדכי זעירא | שירה: שושנה דמארי, 1968 - Shoshana Damari

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: נתן אלתרמן (1970-1910) |
לחן: מרדכי זעירא (1968-1905) |
עיבוד: חנן וינטרניץ (1995-1914) |
ניצוח: משה וילנסקי (1997-1910) |
שירה: שושנה דמארי (2006-1923) |

שנת כתיבה: בעשור של 1940 | שנת הוצאת תקליט: 1968.

השיר "איה" ("Aya") חובר בשנות מלחמת העולם השנייה, כשיר פטריוטי לארץ ישראל. הארץ היתה אז תחת שלטון המנדט הבריטי, אשר הגביל את השימוש בשם "ארץ ישראל". אלתרמן בשירו עקף הגבלה זאת, והסווה את ראשי התיבות של ארץ ישראל - א"י - כשיר אהבה לבחורה ששמהּ "איה" ו"אי".

סיפר חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן: "השיר 'איה' הוא משירי מלחמת העולם השנייה. מרדכי זעירא היה מן המתנדבים היהודים שהתגייסו למלחמה הארוכה הזו, ובמרוצתה הלחין עשרות שירים, כמו 'שיר הלגיונות' ('צבא, צבא, מה טובו אוהליך'), 'שיר הגדודנים' ('היו ימים של תכלת ברקיע'), 'שיר ההודיה' ('ליוִית אותי ארצי בלובן שקדיה'), 'שיר החייל' ('עלי נא עלי, שלהבת שלי'), וגם את השיר 'איה', שאותו כתב נתן אלתרמן כפזמון אהבה לנערה קלועת צמות, בת מושב בארץ, שהחיילים המגוייסים מתגעגעים אליה ממרחקים, ממקום שירותם בנכר. הוא בחר לכתוב איה-אַי תוך רמיזה מכוונת לראשי התיבות של ארץ ישראל, שכידוע על השם המפורש הזה חלו הגבלות. אסור היה, למשל, להטביע אותו על השטרות והמטבעות שהיו הילך חוקי בארץ בימי השלטון המנדאטורי, ועל כך ניטש ויכוח ממושך בין הנהגת היישוב היהודי בארץ ובין השלטונות, עד שבסופו של דבר נתקבלה הפשרה שיוטבע באותיות עבריות השם פלשתינה (א"י), ועל הא"י הזה שבסוגריים נכתבו חידודים ונחרזו חרוזים ונשברו קולמוסים בלי סוף באותם ימים, לא רק בעיתונות היומית, אלא גם בתיאטרונים הסטיריים, בעיתונות ההיתולית שממש פרחה אז, ובפזמונים מכל הסוגים. אפילו בפזמון של תיאטרון "המטאטא" – 'צִ'י צִ'י בּוּם בּוּם', שמילותיו התחלפו כל פעם מחדש בעקבות האירועים והאקטואליה, הפזמון החוזר נשאר: 'אַי אַי אַי זה לא טוב', תוך פזילה למושג אַ"י, והקהל הבין וצחק. אלתרמן אף פעם לא התראיין על השיר 'איה'. הוא בכלל לא אהב ראיונות ולא נענה לפונים אליו. עם זאת לא צריך להרחיב פרשנויות כדי לזהות את כוונתו בשיר הזה, העולה מבין השיטין.
אגב, בשיר 'שולמית', שכתב אלתרמן לתיאטרון "לי-לה-לו", שנים ספורות לאחר מכן, עדיין בשנות המנדאט, שולמית היא בת דמותה של איה. יפה, בעלת צמות, באה ממרחבי שדות, אלא שהפעם הזיהוי שלה עם ארץ ישראל מופיע במפורש:
שולמית, התירי צמותייך, / שולמית, יפה הינך כליל, / שולמית, הראיני את מראייך, / כי מראייך - ארץ ישראל" (מתוך "חדשות בן עזר", גיליון מס' 118, 23 בפברואר 2006).

מילות השיר נכללו בשנת תשל"ט, 1979, בספר "נתן אלתרמן: פזמונים ושירי זמר", כרך שני; בפרק "פזמונים מכל השנים'" (תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד; עמ' 322-321).

השיר, המובא כאן מפי שושנה דמארי, נטבע בשנת 1968 בתקליט "שושנה דמארי - שירי עם לוחם" (סי.בי.אס.).
בשנת 1994 שב השיר ונטבע בתקליטור "שושנה דמארי - השירים היפים" (NMC).

ביצוע נוסף לשיר, בפי שושנה דמארי, משנת 1975, נמצא גם הוא בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "נתן אלתרמן", "מרדכי זעירא ו"שושנה דמארי".

להלן גרסת השיר הכתובה, כפי שנדפסה בספר "נתן אלתרמן: פזמונים ושירי זמר". (מילות הגירסה המושרת רשומות על-גבי הסרטון):

במשעול הרץ הגיאה
ראינוה, ידידיי:
במושב קראו לה איה
ובגדוד קוראים לה אי.

אי, אי, איה, אי,
אי, יפית בצמותייך
הקלועות לך לראשך.
אי, אי, איה, אי,
אי, הלב מושך אלייך,
כי הלב זוכר, יא-שיך!

במרחק, באין אגרת,
עת עם ליל נח הגדוד,
לכולנו את נזכרת
וכל איש לוחש לחוד:

אי, אי, איה, אי,
אישונייך כמו זית,
וברוח שמלתך,
אי, אי, איה, אי,
כך זוכרים שדה ובית
וקוראים לזה בשמך.

ובשובנו, איה, איה,
תבחרי את היחיד
ואנחנו, החבריא,
נברכך וכה נגיד:

אי, אי, איה, אי,
לא נשאל אותך מדוע
רק אותו בחר ליבך.
אי, אי, איה, אי,
זה עצוב, אך זה ידוע -
זוהי אהבה, יא-שיך!

הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.