מילים: דודו ברק (נ' 1948) |
לחן: נחום (נחצ'ה) היימן (2016-1934) |
עיבוד: משה זורמן (נ' 1952) |
ביצוע: שושנה דמארי (2006-1923) |
שנת כתיבה: 1992.
דודו ברק, מחבר השיר "שושנת תימן" ("Shoshanat Teiman"), מספר על השיר:
"לצד השיר "עגילי דמאר" שהוקדש לשושנה דמארי מתייצב שיר זה אשר הוא סיפור מסעה של הזמרת לארץ ישראל מתימן הרחוקה. במסע זה חלתה הילדה דמארי, אך אמה לא הניחה לה לגווע במדבר הרחוק והעלתה את ציפור השיר שלנו אל חוף מבטחים. שושנה עצמה שרה את ספור מסעה". (מתוך הספר: "היום היום - מיטב שירי הזמר של דודו ברק", הוצאת פרינטיב, ירושלים, תשס"ט, 2008, עמוד 85).
הביצוע של שושנה דמארי לשיר נטבע בתקליטור "שושנה דמארי - ביתי שלי", בעריכת נחום (נחצ'ה) היימן, 2001 (סדרת "נוסטלגיה עברית").
תימן וארץ נגב,
מחוז רחוק שלוח,
מולדת הראשית והתנ"ך
בין יריעות הרוח.
שם אני נודדת,
אוחזת נבל מים,
במרחבים אני אובדת,
בין ארבע רוחות שמים.
קול רחוק עולה מן המדבר,
נכון כאור השחר,
אברהם, יצחק ויעקב
קוראים מכאן.
קול רחוק עולה מן המדבר,
נפשי שלי לא נחה,
מישהו לוחש לי: "בואי
שושנת תימן,
שושנת תימן,
שושנת תימן".
שוב הסנה בוקע
ומעיין נובע,
תמרים ומן אני טועמת
ומימי צורים לוגמת.
אל סופה נקלעת,
הרוח מתעצמת,
לישימון אני נכנעת,
על נווה דקלים חולמת.
קול רחוק...
הרחק עודי פוסעת,
סוערת ונרגעת,
אל ארבע אמהות,
אל ארבע אימותיי אני נוסעת.
לא על כנף הנשר,
לא על מרבד הקסם,
אל ארץ אוהביי,
אל ארץ אבותיי אני נכנסת.
קול רחוק...
מלווה את הסרטון תמונה של שושנה דמארי בהופעה, 1974. צילום: יעקב סער, לע"מ.
עריכה: אתי ירוחמי.
"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad
לחן: נחום (נחצ'ה) היימן (2016-1934) |
עיבוד: משה זורמן (נ' 1952) |
ביצוע: שושנה דמארי (2006-1923) |
שנת כתיבה: 1992.
דודו ברק, מחבר השיר "שושנת תימן" ("Shoshanat Teiman"), מספר על השיר:
"לצד השיר "עגילי דמאר" שהוקדש לשושנה דמארי מתייצב שיר זה אשר הוא סיפור מסעה של הזמרת לארץ ישראל מתימן הרחוקה. במסע זה חלתה הילדה דמארי, אך אמה לא הניחה לה לגווע במדבר הרחוק והעלתה את ציפור השיר שלנו אל חוף מבטחים. שושנה עצמה שרה את ספור מסעה". (מתוך הספר: "היום היום - מיטב שירי הזמר של דודו ברק", הוצאת פרינטיב, ירושלים, תשס"ט, 2008, עמוד 85).
הביצוע של שושנה דמארי לשיר נטבע בתקליטור "שושנה דמארי - ביתי שלי", בעריכת נחום (נחצ'ה) היימן, 2001 (סדרת "נוסטלגיה עברית").
תימן וארץ נגב,
מחוז רחוק שלוח,
מולדת הראשית והתנ"ך
בין יריעות הרוח.
שם אני נודדת,
אוחזת נבל מים,
במרחבים אני אובדת,
בין ארבע רוחות שמים.
קול רחוק עולה מן המדבר,
נכון כאור השחר,
אברהם, יצחק ויעקב
קוראים מכאן.
קול רחוק עולה מן המדבר,
נפשי שלי לא נחה,
מישהו לוחש לי: "בואי
שושנת תימן,
שושנת תימן,
שושנת תימן".
שוב הסנה בוקע
ומעיין נובע,
תמרים ומן אני טועמת
ומימי צורים לוגמת.
אל סופה נקלעת,
הרוח מתעצמת,
לישימון אני נכנעת,
על נווה דקלים חולמת.
קול רחוק...
הרחק עודי פוסעת,
סוערת ונרגעת,
אל ארבע אמהות,
אל ארבע אימותיי אני נוסעת.
לא על כנף הנשר,
לא על מרבד הקסם,
אל ארץ אוהביי,
אל ארץ אבותיי אני נכנסת.
קול רחוק...
מלווה את הסרטון תמונה של שושנה דמארי בהופעה, 1974. צילום: יעקב סער, לע"מ.
עריכה: אתי ירוחמי.
"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

