מילים: הברות בלבד |
לחן: ידידיה אדמון (גורוכוב) (1982-1894) |
עיבוד וביצוע: אילקה (הלל) רוה (2002-1916) |
מתוך התקליטור "שדמתי... אילקה רוה שר" בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי (2005).
shir ad - "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי.
מספר המלחין, נחום (נחצ'ה) היימן (2016-1934): "קולו של השיר 'יא ליל יא ליל' הוא 'קול הבדידות'. בדידותו של הרועה הנודד עם עדרו ולן תחת כיפת השמים וקולו של הנוטר את הכרמים בתקופת הבציר. הבדווים מרבים לשיר (ולחלל) שירים מסוג זה, וברובם בקצב חופשי וללא הקפדה יתרה של מיקצב סדור.
משנתו המוסיקלית של ידידיה אדמון (גורוכוב) כוללת תכנים והשפעות רבות של הלחן המזרחי העממי, שירי הבדווים והלחן הערבי העממי בכלל (השיר "שדמתי" הוא דוגמא טובה לכך). אלא שבלחן הנוכחי, תרגם אדמון את תפיסת 'הבדידות המדברית' לשפתו שלו, חיבר אליו במידת מה את יללת התן וכך נולד השיר. על-פי נחומי הרציון, מוזיקולוג וחוקר זמר עברי, השיר חובר בשנת 1925, וקיימת לו גירסת הקלטה גם של אסתר אדמון".
בפתיח הסרטון: תמונתו של ידידיה אדמון.
מלווה את הסרטון: תמונתו של אילקה (הלל) רוה עם החליל.
עריכה: אתי ירוחמי
לחן: ידידיה אדמון (גורוכוב) (1982-1894) |
עיבוד וביצוע: אילקה (הלל) רוה (2002-1916) |
מתוך התקליטור "שדמתי... אילקה רוה שר" בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי (2005).
shir ad - "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי.
מספר המלחין, נחום (נחצ'ה) היימן (2016-1934): "קולו של השיר 'יא ליל יא ליל' הוא 'קול הבדידות'. בדידותו של הרועה הנודד עם עדרו ולן תחת כיפת השמים וקולו של הנוטר את הכרמים בתקופת הבציר. הבדווים מרבים לשיר (ולחלל) שירים מסוג זה, וברובם בקצב חופשי וללא הקפדה יתרה של מיקצב סדור.
משנתו המוסיקלית של ידידיה אדמון (גורוכוב) כוללת תכנים והשפעות רבות של הלחן המזרחי העממי, שירי הבדווים והלחן הערבי העממי בכלל (השיר "שדמתי" הוא דוגמא טובה לכך). אלא שבלחן הנוכחי, תרגם אדמון את תפיסת 'הבדידות המדברית' לשפתו שלו, חיבר אליו במידת מה את יללת התן וכך נולד השיר. על-פי נחומי הרציון, מוזיקולוג וחוקר זמר עברי, השיר חובר בשנת 1925, וקיימת לו גירסת הקלטה גם של אסתר אדמון".
בפתיח הסרטון: תמונתו של ידידיה אדמון.
מלווה את הסרטון: תמונתו של אילקה (הלל) רוה עם החליל.
עריכה: אתי ירוחמי
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

