שיר עד - מגדלור | מילים: דן אלמגור | לחן: משה וילנסקי | ביצוע: חבורת "רננים" עם תזמורת רשות השידור

59 צפיות

  • תודה! אתה מוזמן לשתף את הסרטון עם חבריך!

    לא אהבת את הסרטון הזה. תודה על שהבעת את דעתך!

admin
Published
מילים: דן אלמגור (נ' 1935) |
לחן: משה וילנסקי (1997-1910) |
עיבוד וניצוח: שמעון כהן (נ' 1937) |
ביצוע: חבורת "רננים" - Renanim Choir |
עם תזמורת ההקלטות של רשות השידור |

שנת כתיבה והלחנה: 1958 | שנת הקלטה: 1976 | שנת הוצאת תקליט: 1977.

השיר "מגדלור" ("Lighthouse") ("Migdalor") חובר בשנת 1958, לקראת חגיגות העשור למדינה. השיר יועד לשושנה דמארי, אשר ביצעה אותו לראשונה בטקס יום העצמאות העשירי הממלכתי שהתקיים בנמל הקישון בחיפה.
סיפר דן אלמגור: "הקימו במה גדולה על מי נמל הקישון, ושושנה היתה צריכה לעמוד על דוברה מתנדנדת בתוך המים ולשיר. רק שלא אמרו לה את זה קודם. התזמורת, שהיתה על הרציף, התחילה לנגן, ודחפו את הדוברה למים, עם שושנה עליה.היא פחדה ליפול למים, אבל לא היתה לה ברירה. היא התחילה לשיר, וזה היה הביצוע הכי מהיר בהיסטוריה של "מגדלור", כי היא חשבה לסיים אותו מהר ולרדת מהדוברה. אלא שלפי התכנון, היו לה עוד 300 מטרים להתקדם עם הדוברה במים, כדי שכל הקהל שהיה לרוחב הנמל ישמע אותה. אחרי ביצוע אחד של השיר היא הפסיקה לפחד, הדוברה המשיכה לשוט, והיא חזרה על השיר עוד כמה פעמים, הפעם בקצב הרגיל שלו. בסיום היא באה אלי ונתנה לי סטירה - למה לא סיפרתי לה שהיא תצטרך לשיר על הדוברה" (אסף נבו: ישראל היום, 15.4.2018).

הביצוע, המובא כאן לשיר מפי חבורת "רננים", עם תזמורת ההקלטות של רשות השידור, נטבע בתקליט "היה היו אי-פעם... / עם תזמורת ההקלטות של רשות השידור" (הד ארצי, 1977).

ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט "משה וילנסקי", מפי:
שושנה דמארי (2006-1923);
השלישייה התימנית, עם הסולנית שרה אביאני.

הוא ידע שאין בחוף שום מגדלור,
אך תמיד, כשחזר עם ליל,
מן החוף היה מבחין, בתוך השחור,
אור פלאי קורץ לו וצוהל,

הוא ידע שאין בחוף שום מגדלור,
אך תמיד האיר לו אור מתוך השחור.

היא נשקה לו בשפתיים מלוחות,
הוא חבק אותה אליו דומם.
הוא הבטיח: "אשאר עימך, אחות!",
אך עם שחר שוב חמק לים.

הוא ידע שאין בחוף שום מגדלור,
אך תמיד האיר לו אור מתוך השחור.

פעם היא לפתה אותו חזק-חזק:
"הישאר, כי לא אוכל יותר!".
הוא נשק לשתי עיניה, ושתק,
אך עם שחר שוב נראה חותר.

אך עם לילה, בשובו מים ושחור,
לא האיר לו עוד האור כמגדלור.

הם מצאו אותה בחוף, בין הצדפים,
וליבה כגוש פחם שחור.
ורק אז, בלאט, גילו לו השחפים,
כי ליבה היה לו מגדלור.

הוא ידע שאין בחוף שום מגדלור,
אך ליבה תמיד האיר לו מן השחור.

הוא חפן אז את הלב אשר אוכַּל,
פתע שוב זרח הלב וחם.
וכיום במרום הצוק, בראש מגדל,
הוא מאיר לכל מלח בים.

כי למרות שאין בחוף שום מגדלור,
לב אחד תמיד מאיר לו מן השחור.

הקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.