שיר עד - מגדלור | מילים: דן אלמגור | לחן: משה וילנסקי | ביצוע: שרה אביאני והשלישייה התימנית, ?196

מילים: דן אלמגור (נ' 1935) |
לחן: משה וילנסקי (1997-1910) |
עיבוד: מיקי בן-חיים |
ביצוע: השלישייה התימנית: שרה אביאני - סולנית, מאיר מזרחי (מאיר אלון), אריה כדורי |
The Yemenite Trio: Sarah Aviani, Meir Mizrahi (Meir Alon), Arie Kaduri |

שנת כתיבה והלחנה: 1958 | שנת הוצאת תקליט: תחילת העשור של 1960.

השיר "מגדלור" ("Lighthouse") ("Migdalor") חובר בשנת 1958, לקראת חגיגות העשור למדינה. השיר יועד לשושנה דמארי, אשר ביצעה אותו לראשונה בטקס יום העצמאות העשירי הממלכתי שהתקיים בנמל הקישון בחיפה.
סיפר דן אלמגור: "הקימו במה גדולה על מי נמל הקישון, ושושנה היתה צריכה לעמוד על דוברה מתנדנדת בתוך המים ולשיר. רק שלא אמרו לה את זה קודם. התזמורת, שהיתה על הרציף, התחילה לנגן, ודחפו את הדוברה למים, עם שושנה עליה.היא פחדה ליפול למים, אבל לא היתה לה ברירה. היא התחילה לשיר, וזה היה הביצוע הכי מהיר בהיסטוריה של "מגדלור", כי היא חשבה לסיים אותו מהר ולרדת מהדוברה. אלא שלפי התכנון, היו לה עוד 300 מטרים להתקדם עם הדוברה במים, כדי שכל הקהל שהיה לרוחב הנמל ישמע אותה. אחרי ביצוע אחד של השיר היא הפסיקה לפחד, הדוברה המשיכה לשוט, והיא חזרה על השיר עוד כמה פעמים, הפעם בקצב הרגיל שלו. בסיום היא באה אלי ונתנה לי סטירה - למה לא סיפרתי לה שהיא תצטרך לשיר על הדוברה" (אסף נבו: ישראל היום, 15.4.2018).

הביצוע, המובא כאן לשיר מפי השלישייה התימנית, עם הסולנית שרה אביאני, נטבע בתקליט "קולות של ישראל - שרה אביאני והתימנים - אריה כדורי, מאיר מזרחי" (לונדיסק, ארגנטינה, תחילת העשור של 1960).

ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט "משה וילנסקי", מפי:
שושנה דמארי (2006-1923);
חבורת "רננים", עם תזמורת ההקלטות של רשות השידור.

הוא ידע שאין בחוף שום מגדלור, ( - מושר: הוא ידע שאין בחוף כל מגדלור)
אך תמיד, כשחזר עם ליל,
מן החוף היה מבחין, בתוך השחור,
אור פלאי קורץ לו וצוהל,

הוא ידע שאין בחוף שום מגדלור, ( - מושר: הוא ידע שאין בחוף כל מגדלור)
אך תמיד האיר לו אור מתוך השחור.

היא נשקה לו בשפתיים מלוחות,
הוא חבק אותה אליו דומם.
הוא הבטיח: "אשאר עימך, אחות!",
אך עם שחר שוב חמק לים.

הוא ידע שאין בחוף שום מגדלור, ( - פזמון זה אינו מושר כאן)
אך תמיד האיר לו אור מתוך השחור.

פעם היא לפתה אותו חזק-חזק: ( - בית זה אינו מושר כאן)
"הישאר, כי לא אוכל יותר!".
הוא נשק לשתי עיניה, ושתק,
אך עם שחר שוב נראה חותר.

אך עם לילה, בשובו מים ושחור,
לא האיר לו עוד האור כמגדלור.

הם מצאו אותה בחוף, בין הצדפים,
וליבה כגוש פחם שחור.
ורק אז, בלאט, גילו לו השחפים,
כי ליבה היה לו מגדלור.

הוא ידע שאין בחוף שום מגדלור, ( - מושר: הוא ידע שאין בחוף כל מגדלור)
אך ליבה תמיד האיר לו מן השחור.

הוא חפן אז את הלב אשר אוכַּל,
פתע שוב זרח הלב וחם.
וכיום במרום הצוק, בראש מגדל,
הוא מאיר לכל מלח בים.

כי למרות שאין בחוף שום מגדלור, ( - מושר: כי למרות שאין בחוף כל מגדלור)
לב אחד תמיד מאיר לו מן השחור.

הקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.