מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים/נוסח עברי: חיים גורי (2018-1923) |
לחן: ולדימיר אלכסנדרוביץ' סאבינין (1930-1885) |
ניהול מוזיקלי ועיבוד: מרדכי (מוטקה) שלף (נ' 1933) |
ביצוע: חבורת שהם - Shoham Group |
סולנים: אורה כהן ושאול רוזנברג |
שנת חיבור (מילים ולחן) ברוסית: 1914 | שנת כתיבה בעברית: מאי 1941 | שנת הוצאת תקליטור: 2012.
השיר "היא עמדה בחלון והביטה" ("Hi Amda BaChalon VeHibita") נכתב למנגינה של שיר מארש רוסי בשם "Гусары-усачи" ("הפרשים המשופמים") (מוכר גם בשם "Черные Гусары" - "הפרשים השחורים").
את המילים והלחן לשיר הרוסי כתב בשנת 1914 ולדימיר אלכסנדרוביץ' סאבינין. הוא התפרסם בשנת 1915 ושולב בשנת 1916 בסרט "הנשק מבהיק באור שמש" ("Оружьем на солнце сверкая").
מילות השיר שכתב חיים גורי עצמאיות ואינן קשורות למילות השיר הרוסי.
גורי סיפר לקובי לוריא, כי כתב את השיר במאי 1941, סמוך למועד התגייסותו לפלמ"ח, וכי זה שיר הזמר הראשון שכתב בפלמ"ח.
בפרטי המידע הנלווים לשיר בספר "משפחת הפלמ"ח / ילקוט עלילות וזמר" בעריכת חיים גורי וחיים חפר (הוצאת "ידיעות אחרונות", 1977, עמ' 11-10), מצויין כי השיר נכתב בשנת 1942, במסע השלישי של פלוגה א': "שנת 42'. המסע השלישי של פלוגה א'. המ"פ - יגאל פייקוביץ (אלון), משה כהן - סמ"פ, נחום שריג - מפקד 'מחלקת גלבוע', יוספל'ה טבנקין - סגנו ואסף שמחוני - מפקד-כיתה. מסלול המסע: חורשת גינוסר (ערש הפלוגה הראשונה) - קרני-חיטים - עילבון - כפר מנדא (לינה). לאחר-מכן הדיידבא - (זריחה - איזה יופי!) וחזרה דרך יודפת וואדי עמוד (חויה בלתי רגילה). שם, ליד אחד הסלעים, היה מוטל בכל כובדו להב מחליד של מחרשה. משה כהן הרימו, קשר אותו בחוט 'שפגאט' לתרמיל ונשאו כל הדרך חזרה, על שפת ים-כנרת*. הוא היה איש אדמה, בן המושבה כנרת, וגם נפל לא הרחק מכפרו, כמפקד בקרב על עמק-הירדן בשנת תש"ח.
וכל הזמן היא עמדה בחלון והביטה. לא ברור עד היום מה זה 'מפוזמק עד העצם'**, אבל ברור מה זה 'פרטיזן שימושי'".
(*) שתי שורות השיר הראשונות וסיפור המחרשה חרוטות על סלע הנצחה לזכרו של משה כהן, שיצר הפסל יובל לופן מגינוסר: "היא עמדה בחלון והביטה / הוא יצא למסע השלישי / וחזר עם מחרשה שמצא / מסעו האחרון בקרב על הדגניות / ממנו לא שב".
(**) "הוא היה מפוזמק עד העצם כי נתנו לו נקניק בקופסא" - מילולית מפוזמק הוא מי שלובש גרביים. במילון הסלנג של בן יהודה-בן אמוץ מפוזמק הוא אדם שסידרו או הונו אותו. חיים גורי סיפר לרוביק רוזנטל, שהמילה הייתה בשימוש על-ידי יוסיק רז מקבוצת גבע, שאמר לו יום אחד לפני מסע פלמ"חניקי: "האקונומית (האחראית על מחסן המטבח) פזמקה אותי", כלומר, נתנה לו מאכלים טובים, נקניק ושמנת (רוביק רוזנטל: "מאותגרות שכלית או לקות תבונית").
השיר, המובא כאן בביצוע חבורת שהם, נטבע בשנת 2012 בתקליטור לא מסחרי שהוציאה החבורה, "שיא הכיף - שירי-עם שובבים".
היא עמדה בחלון והביטה,
הוא יצא למסע השלישי.
ושלום כה נחמד לו השמיטה,
"שתהיה פרטיזן שימושי".
הוא היה מפוזמק עד העצם,
כי נתנו לו נקניק בקופסא,
הוא חייך לה קלות - אך בעצם,
את זִכרהּ הוא נשא במסע.
הוא אהב אותה ואת חניתה,
הוא אהב והיה קצת טפשי;
היא עמדה בחלון והביטה...
הוא יצא למסע השלישי.
הקלטה ועטיפת תקליטור: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
תיאור השיר:
-----------------
מילים/נוסח עברי: חיים גורי (2018-1923) |
לחן: ולדימיר אלכסנדרוביץ' סאבינין (1930-1885) |
ניהול מוזיקלי ועיבוד: מרדכי (מוטקה) שלף (נ' 1933) |
ביצוע: חבורת שהם - Shoham Group |
סולנים: אורה כהן ושאול רוזנברג |
שנת חיבור (מילים ולחן) ברוסית: 1914 | שנת כתיבה בעברית: מאי 1941 | שנת הוצאת תקליטור: 2012.
השיר "היא עמדה בחלון והביטה" ("Hi Amda BaChalon VeHibita") נכתב למנגינה של שיר מארש רוסי בשם "Гусары-усачи" ("הפרשים המשופמים") (מוכר גם בשם "Черные Гусары" - "הפרשים השחורים").
את המילים והלחן לשיר הרוסי כתב בשנת 1914 ולדימיר אלכסנדרוביץ' סאבינין. הוא התפרסם בשנת 1915 ושולב בשנת 1916 בסרט "הנשק מבהיק באור שמש" ("Оружьем на солнце сверкая").
מילות השיר שכתב חיים גורי עצמאיות ואינן קשורות למילות השיר הרוסי.
גורי סיפר לקובי לוריא, כי כתב את השיר במאי 1941, סמוך למועד התגייסותו לפלמ"ח, וכי זה שיר הזמר הראשון שכתב בפלמ"ח.
בפרטי המידע הנלווים לשיר בספר "משפחת הפלמ"ח / ילקוט עלילות וזמר" בעריכת חיים גורי וחיים חפר (הוצאת "ידיעות אחרונות", 1977, עמ' 11-10), מצויין כי השיר נכתב בשנת 1942, במסע השלישי של פלוגה א': "שנת 42'. המסע השלישי של פלוגה א'. המ"פ - יגאל פייקוביץ (אלון), משה כהן - סמ"פ, נחום שריג - מפקד 'מחלקת גלבוע', יוספל'ה טבנקין - סגנו ואסף שמחוני - מפקד-כיתה. מסלול המסע: חורשת גינוסר (ערש הפלוגה הראשונה) - קרני-חיטים - עילבון - כפר מנדא (לינה). לאחר-מכן הדיידבא - (זריחה - איזה יופי!) וחזרה דרך יודפת וואדי עמוד (חויה בלתי רגילה). שם, ליד אחד הסלעים, היה מוטל בכל כובדו להב מחליד של מחרשה. משה כהן הרימו, קשר אותו בחוט 'שפגאט' לתרמיל ונשאו כל הדרך חזרה, על שפת ים-כנרת*. הוא היה איש אדמה, בן המושבה כנרת, וגם נפל לא הרחק מכפרו, כמפקד בקרב על עמק-הירדן בשנת תש"ח.
וכל הזמן היא עמדה בחלון והביטה. לא ברור עד היום מה זה 'מפוזמק עד העצם'**, אבל ברור מה זה 'פרטיזן שימושי'".
(*) שתי שורות השיר הראשונות וסיפור המחרשה חרוטות על סלע הנצחה לזכרו של משה כהן, שיצר הפסל יובל לופן מגינוסר: "היא עמדה בחלון והביטה / הוא יצא למסע השלישי / וחזר עם מחרשה שמצא / מסעו האחרון בקרב על הדגניות / ממנו לא שב".
(**) "הוא היה מפוזמק עד העצם כי נתנו לו נקניק בקופסא" - מילולית מפוזמק הוא מי שלובש גרביים. במילון הסלנג של בן יהודה-בן אמוץ מפוזמק הוא אדם שסידרו או הונו אותו. חיים גורי סיפר לרוביק רוזנטל, שהמילה הייתה בשימוש על-ידי יוסיק רז מקבוצת גבע, שאמר לו יום אחד לפני מסע פלמ"חניקי: "האקונומית (האחראית על מחסן המטבח) פזמקה אותי", כלומר, נתנה לו מאכלים טובים, נקניק ושמנת (רוביק רוזנטל: "מאותגרות שכלית או לקות תבונית").
השיר, המובא כאן בביצוע חבורת שהם, נטבע בשנת 2012 בתקליטור לא מסחרי שהוציאה החבורה, "שיא הכיף - שירי-עם שובבים".
היא עמדה בחלון והביטה,
הוא יצא למסע השלישי.
ושלום כה נחמד לו השמיטה,
"שתהיה פרטיזן שימושי".
הוא היה מפוזמק עד העצם,
כי נתנו לו נקניק בקופסא,
הוא חייך לה קלות - אך בעצם,
את זִכרהּ הוא נשא במסע.
הוא אהב אותה ואת חניתה,
הוא אהב והיה קצת טפשי;
היא עמדה בחלון והביטה...
הוא יצא למסע השלישי.
הקלטה ועטיפת תקליטור: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

