שיר עד - במקומותינו יש בית דין - מילים: נתן אלתרמן | לחן: סטפן וולפה | שירה: מקהלה מקובצת, 1955

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים בגרמנית: גרהרט האופטמן (1946-1862) |
תרגום / נוסח עברי: נתן אלתרמן (1970-1910) |
לחן: סטפן וולפה (1972-1902) |
עיבוד וניצוח: יהודה אנגל (1991-1924) |
שירה: מקהלת הקיבוצים מעגן מיכאל, שדות ים, נחשולים |

שנת כתיבה בגרמנית: 1892.

השיר "במקומותינו יש בית דין", פרי עטם של נתן אלתרמן (מילים) וסטפן וולפה (לחן) עוסק במרד האורגים שהתחולל בשלזיה / גרמניה בשנת 1844.
השיר מלא ההבעה והזעם, הוא תרגום/נוסח עברי לשיר בגרמנית מתוך המחזה "האורגים" מאת גרהרט האופטמן.

להלן על השיר מאת חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן: הקשר של סטפן וולפה עם אלתרמן החל מיד עם הגיעו של וולפה ארצה בשנת 1934. מתוך הזדהות עמוקה הלחין וולפה באותה שנה את שני שיריו האנטי-מלחמתיים של אלתרמן: "אבא נלחם לחופש" ("הַנְסִי הקטן"), שהתפרסם ב"דבר - מוסף לילדים", ו"אל תתנו להם רובים", שהתפרסם בכתב העת הספרותי, "טורים". אלה הושרו בעיקר בקרב חברי תנועות הנוער הפועליות.
את שיתוף הפעולה שלו עם אלתרמן המשיך וולפה כשהלחין את שיר הפועלים "במקומותינו יש בית דין". שיר מעמדי זה נכלל במחזה "האורגים" של המשורר והמחזאי הגרמני גרהרט האופטמן, ועניינו הוא מרד האורגים השלזיים בשנת 1844. (*) יוסף חיים ברנר תרגם את המחזה בימי העלייה השנייה [...]. אלתרמן נטל את תרגומו של ברנר בידיו האמונות, הפך אותו על כרעיו ועל קרבו ולמעשה תירגמו מחדש והתאימו לשירת מקהלה. בעקבות תרגומו של אלתרמן התפשט השיר בארץ והושר בעצרות האחד במאי, בביצוע מקהלות רבות. (אלישע פורת, "משולש מסקרן: משה ליפשיץ-שטפן וולפה-נתן אלתרמן!", ניוז1 מחלקה ראשונה).

(*) בשנת ‭1844‬ פרץ מרד של אורגי חבל שלזיה שבגרמניה. זאת בעקבות הפגיעה הדרמטית בתנאי חייהם, עד כדי מצוקת רעב, שגרמה המהפכה התעשייתית ואיתה המעבר של תעשיית הטכסטיל מייצור של בעלי מלאכה זעירים לייצור חרשתי. את המחזה כתב האופטמן בשנת 1892, אחרי שסייר בכפרי האורגים, והזדעזע מהרעב, מהסבל ומהייאוש שראה. המחזה הוגדר כ"הימנון נשגב ושירת תהילה למתקוממים כנגד משעבדיהם". בגרמניה מלך אז וילהלם השני, שחלם על אימפריה, לא רצה להיפרד משרידי הפיאודליזם ושנא סוציאליסטים, והחליט כי המחזה מסכן את שלום המדינה. ובעקבות כך נאסרה למשך זמן הצגתו של המחזה, תחילה בברלין ובהמשך נם בווינה.
מחזה זה בעיקר הוא שהקנה להאופטמן מוניטין גם מחוץ לגרמניה, ולא מעט בזכותו הוענק לו בשנת 1912 פרס נובל לספרות.
בשנותיו המאוחרות בגד האופטמן בתנועה הסוציאליסטית והפך לנציונל-סוציאליסט מבלי שהצליח לכתוב יצירות בעלות ערך.
הציירת והפסלת, קטה קולוויץ, ביטאה בסדרה של 4 רישומים בשם "מרד האורגים", את הזעזוע העמוק שעבר עליה לאחר שצפתה במחזה.
בשנת 1914 פורסם תרגום המחזה לעברית, מאת יוסף חיים ברנר, תחת הכותרת: "האורגים : חזיון משנות הארבעים" (הוצאת "אחדות, ירושלם).
ב-1987 נתפרסם תרגום נוסף של המחזה, מאת שמעון לוי (מרכז ישראלי לדרמה ליד "בית צבי").

להלן תרגומו של יוסף חיים ברנר לשיר:
במקומותינו יש בית-דין / עוד רע מאויב-רשע, / נפש אביון שם תרמס / על לא דבר, על לא פָּשע. //
אט-אט יעונה עמי שם / וגדולה שם התלאה וארוכה / אנחות אין-ספור תעוּפֶינָה שם - / עדים אילמים לאימת המצוקה. //
האדונים דרייסיגֶר התליינים / וכל משרתיהם האעים / ככלי ריק יציגונו / וישתו דמנו כמים. //
ארורים אתם, בני-השטן, / שעירי-שחת, תאכלכם רימה! / מגזלת העני, מאנקת האביון / תעשו עלי כֶּסֶל פימה.//
שם ננעלו שערי דמעות / תפלל לשווא, תתחנן לחינם. / "תמאנו? - לכו לכם באשר תלכו. // למות ברעב ולירש גיהנום!" //
והחי כי ייתן אל לב עוני זה / וריש דלים כי יבינה: / בבית לחם אין לפי הטף - / הלא יתפלץ מכאב וחנינה. //
אך חמלה לרש - רגש נאצל הוא / ואוכלי-אדם לא יחושו מחסורו. / הם אחת יידעו: לקחת טרפו / מפיו ולפשוט כותנתו ועור.
(השיר על כל בתיו מוקרא במערכה השנייה, עמ' 48-46; בתים 3-1 מושרים במערכה השלישית, עמוד 76-75).

מילותיו של נתן אלתרמן לשיר וכן התווים נכללו בגיליון ג' של "ענות : פרקים לשירה במקהלה ובצבור", בעריכת יהודה שרת, שפורסם באייר תרצ"ז, 1937, והוקדש "לאחד במאי" (ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, הקיבוץ המאוחד - ועדת התרבות). כל השירים נרשמו בכתב יד על-ידי יהודה שרת על גבי סטנסלים ומהם הודפסו.

השיר, במילים של אלתרמן, הושר בשנת 1955 על-ידי המקהלה המקובצת של הקיבוץ המאוחד, במסגרת הזמריה השנייה, שנפתחה בירושלים ב-14.8.

השיר, המובא כאן מפי מקהלת הקיבוצים מעגן מיכאל, שדות ים, נחשולים, גם הוא במילים של אלתרמן, הוקלט בשנת 1955 על-ידי קול ישראל (על גבי התקליט: 1.10.1955).

במקומותינו יש בית-דין
שחור הוא וכבד,
נשמת אביון שם תֵּרָמֵס
ללא עוון וחטא.

לאט גווע שם הדל
בלי בכי וצעקה,
רק אנחה שם תעלה
ובדממה תשקע.

שם המנצל ותלייניו,
שם אין משפט וחוק,
העבדים - להיכנע,
העבדים לשתוק.

שותקים אנחנו, אך הדם
זועק ולא יחדל,
אתם תרגישו בבשרכם
את קללת הדל.

אנחנו עדר מעונה
קרוע ונרדף,
בבית אין שמחה ללב
ולחם אין לטף.

הקשיבו נא התליינים,
עוד בוא יבוא הקץ,
וזעקת האביונים
החוצה תתפרץ.

מקור: הספרייה הלאומית. באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.