שיר עד - אבא נלחם לחופש (הנסי הקטן) - מילים: נתן אלתרמן | לחן: סטפן וולפה | ביצוע: חבורת שהם, 2005

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים נתן אלתרמן (1970-1910) |
לחן: סטפן וולפֶּה (1972-1902) |
עיבוד: מרדכי (מוטקה) שָׁלֶף (נ' 1933) |
ביצוע: חבורת שהם - Shoham Group |
סולן: אמיץ גולן (2010-1936) |

שנת כתיבה והלחנה: 1934 | שנת הקלטה: 2005.

נתן אלתרמן כתב את השיר "אבא נלחם לחופש" ("Aba Nilcham LaChofesh") ("Father Fought For Freedom") בעקבות דיכוי מרד הפועלים באוסטריה, שהתחולל כחודש ימים קודם לכן. המרד פרץ ב-12/2/1934, לאחר שהקנצלר האוסטרי, ראש מפלגת הנוצרים הסוציאליסטים, אנגלברט דולפוס, הוציא את המפלגות הסוציאל-דמוקרטיות מחוץ לחוק ופגע בזכויות התושבים. המרד דוכא ב-16/2/1934, לאחר קרבות והתנגשויות דמים בין "השוצבונד", הארגון הלוחם הסוציאל-דמוקרטי, ל"היימוואר" הריאקציוני והפרו-פשיסטים האלים של דולפוס, ולאחר שגבה מספר רב של הרוגים ופצועים. מתנגדיו של דולפוס הוצאו להורג.

בשיר צוואה של אב שנלחם על הבריקדות במרד הפועלים, לבנו הנסי, שעתיד לצאת ולהילחם גם הוא למען הדמוקרטיה, כשימלאו לו שבע שנים.

השיר נדפס לראשונה בכ"ב באדר תרצ"ד, 9/3/1934, בעמוד הראשון של "מוסף לילדים" של עיתון "דבר" (לימים "דבר לילדים").

סטפן וולפה הלחין את השיר ב-1934, השנה שבה עלה לארץ מגרמניה (אחרי 4 שנים, שבהן התגורר בקיבוץ קריית ענבים ובירושלים, עזב לארה"ב). הוא הושר לראשונה במסכת שהוקדשה למרד הפועלים האוסטרי, אשר עלתה באותה שנה (1934) בקיבוץ עין חרוד, לרגל חג הפועלים, אחד במאי, בבימויו של רפאל צבי.

השיר נכלל גם ברפרטואר שירי תנועות הנוער הפועליות, וב"דבר" (27.12.1934) נכתב, כי לא תיתכן מסיבת נוער בלעדיו.

המשורר והסופר, חתן פרס ישראל, חיים גורי, סיפר במספר ראיונות, כי קרא את השיר ב"מוסף לילדים" של "דבר" כשהיה כבן ½11-10. הוא למד אז בבית החינוך לילדי עובדים בתל אביב, עקב אחרי מרד "וינה האדומה" ואהד את המורדים. השיר הרשים אותו עמוקות, עד כי גם 70 שנה לאחר פרסומו, "לאחר חיים שלימים" כהגדרתו, הוא זכר את מילותיו בעל-פה. "כנראה שהקסם שבשיר וגם הצד האלתרמני שתמיד היה; החריזה הוירטואוזית והריתמוס האלתרמני וסיפור העלילה; [...] כילד הרגשתי משהו מהקסם המיוחד הזה שלימים עתיד ללוות אותי במהלך חיי. [...] זה היה שיר רציני. מאד טרגי. [...] זאת היתה הפעם הראשונה שהיתה לי פגישה עם טקסט ספרותי של אלתרמן. [...] לאחר עליית הנאצים לשלטון, ובוודאי לאחר כל מה שעבר, אלתרמן גזר על כל השירים שהיו קשורים לגרמניה ובאוסטריה שלא ייזכר ולא ייפקד. אפילו שירים של ברכט שהוא תרגם. [...]".

ב-1974 נכלל השיר במהדורה השנייה המורחבת של הספר "נתן אלתרמן - לילדים" (תל אביב: הקיבוץ המאוחד). הוא לא נכלל במהדורות הראשונה (1972) והשלישית (1976). ב-2002 שב השיר ונכלל במהדורה נוספת של הספר, שכותרתהּ "חרוזים לילדים".

השיר המקורי הכתוב כולל 17 בתים, מתוכם הולחנו ומושרים 3 בתים.

להלן גרסת השיר המלאה:
יום ולילה. / יורים ויורים. / אפילו אמא חדלה לבכות. / רק פניה היו חיוורים / ועיניה היו רכות. //
אמא אמרה: / - הנס, בוא נא. שבה. / שב על ברכיי. אתה ילד טוב. / לו היית כעת בן שבע
היית יוצא עם אבא לרחוב. //
הנס את ראשו הטמין בין ידיה / והראש חשב מחשבה קטנה: / - מה לעשות... נחכה... מי יודע / אולי זה יימשך עוד חצי שנה! //
ויום ולילה. / יורים ויורים. / אפילו הנס חדל לשמוע. / בחוץ דהרו סוסים שחורים, / שניים קטנים ואחד בוה. //
הסוסים הקטנים / צהלו כשטנים / והסוס הגדול / התנודד וייפול. //
כעת היו בחדר שלושה. / הנד ואמא ואדם פצוע. / המנורה פרפרה. גברה וחלשה. / ופתאום כבתה כאילו ניפצוה. //
אז האיש אמר לאמא כך: / - החצר נכבשה והבית נלקח. / היינו מאה. היתר היכן? / זכרי נא את שמי - אני פטר פרנץ. //
ודי. / ובחוץ יורים ויורים. / אפילו אמא לא רצתה לבכות. / רק פניה היו חיוורים / ועיניה היו רכות. //
אמא, הגידי מדוע / את כה אימצתיני לחיק? / מדוע האיש הפצוע / מביט ומביט ושותק? //
פניו לא דומים לפני אבא / כי אבא צעיר ויפה. / בשש מדי ערב היה בא / ואת מכינה לו קפה. //
והוא מושיבני על ברך - / עלי נדנדה... מטה רום! / ספר-נא לי הנסי, ספר איך / הרגזת את אמא היום... //
כעת הוא איננו. די אמא. / את כה אימצתיני לחיק!... / הנה כבר שחרית האדימה / וזה עוד מביט ושותק... //
בבוקר דפק בן-אדם על הדלת. / שאל: / - פה גרים האם והילד? / - כן. / - אבא שלח את ברכת הפרידה / לאמא, להנסי ולנדנדה. //
ואבא אמר עוד, לפני אשר מת: / - ספרו לו להנסי את כל האמת, / אמרו לו כי רק בשבילו, בן יקיר, / כרעתי ליפול בגבי אל הקיר. //
‏אני אהבתיהו את הנסי השובב, / לכן לא ברחתי לראות את פניו, / לכן האמנתי - ליל אופל הולך, / אך הוא בשביל הנס לא לעד יימשך. //
‏אז חשב לו הנסי מחשבה קטנה: / - אולי הוא יימשך עוד כחצי שנה... / אני אהיה גדול. בן שבע סוף כל סוף. / וכשייצאו כולם אצא גם כן לרחוב. //
אז בא היום. / ושקט. / אין יורים. / אפילו אמא לא יכלה לבכות. / רק פניה היו חיוורים / ועיניה היו רכות.

הגרסה המושרת:
ואבא אמר עוד, לפני אשר מת:
- ספרו לו להנסי את כל האמת,
אמרו לו כי רק בשבילו, בן יקיר,
כרעתי ליפול בגבי אל הקיר.

‏אני אהבתיהו את הנסי השובב,
לכן לא ברחתי לראות את פניו,
לכן האמנתי - ליל אופל הולך,
אך הוא בשביל הנס לא לעד יימשך.
‏
אז חשב לו הנסי מחשבה קטנה:
- אולי הוא יימשך עוד כחצי שנה... ( - מושר: אולי זה יימשך עוד חצי שנה)
אני אהיה גדול. בן שבע סוף כל סוף.
וכשייצאו כולם אצא גם כן לרחוב. ( - מושר: וכשייצאו כולם גם אני אצא לרחוב)

הקלטה ועטיפת תקליטור: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.