שיר עד - רינה - מילים: נתן אלתרמן | לחן: א. דונייבסקי | שירה: יונה עטרי, יוסף גולנד ויעקב טימן, 1960

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: נתן אלתרמן (1970-1910) |
לחן: איסק דונייבסקי (1955-1900) |
ניצוח: יצחק גרציאני (2002-1924) |
שירה: יונה עטרי (2019-1923), יוסף גולנד (1973-1907), יעקב טימן (1975-1903) |

שנת כתיבה: 1935 | שנת הלחנה: 1934 | שנת הקלטה: 1960.

השיר "רומנס על הספסל" (מוכר בעיקר בשם "רינה") ("Rina") הוא גרסה עברית מקורית שכתב אלתרמן בהתאמה למנגינה של שיר אהבה רוסי בקצב הטנגו, "לב" ("Сердце" / "סֶרְצֶה"), שהלחין איסק דונייבסקי בשנת 1934 (*).

את השיר כתב אלתרמן לתכנית ל"ז של התיאטרון הסטירי הא"י, "המטאטא", "חַגְלָיָדָע" (תת כותרת: "גילה-רינה ב-12 תמונות"), מאת נ. יצחקי (שם העט של יצחק נוז'יק, 1949-1889), שגם ביים. שירי התכנית והפזמונים נכתבו על-ידי נתן אלתרמן. המוזיקה - על-ידי משה וילנסקי.
הצגת הבכורה נערכה ב-25.5.1935, בבית העם בתל אביב.

השיר בוצע בתכנית בתמונה י' (מתוך 12 התמונות), "ויהי בחצי הלילה...", בדואט בפי יוסף גולנד ואמה טאובר (1973-1910).
לטאובר, שעלתה לארץ בשנת 1934 בהזמנת 'המטאטא' והאופרה הא"י, היתה זו התכנית הראשונה שבה השתתפה ב"מטאטא".

הביקורות לא אהדו את התכנית.
"עניינה של הצגה זו - פארודיה על ריבוי החגים [...]. מבין שס"ה ימי-השנה נמצא רק יום אחד ויחיד שעדיין עומד בלא חג [...] ועל-כן ראוי להועיד לו חג מיוחד, ששמו ייקרא 'חגלידע', על משקל 'עדלידע'. ("נתן אלתרמן: פזמונים ושירי זמר", חלק א'; תשל"ז, 1976; תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד; פרק "הערות", עמ' 291; מילים: עמ' 56-53).

"[...] המאהב של רינה הוא צעיר תל-אביבי בעל חדר ומרפסת ברחוב דיזנגוף 80, קומה שנייה משמאל. אלתרמן תמיד דקדק בכתובת וציין לא רק את שם הרחוב ומספר הבית אלא גם את הקומה והצד. (את העלמה התופרת, שעל פעמון דירתה צריך לצלצל פעמיים שיכן ברחוב הגליל מס' 2, קומה ראשונה מימין)". (מתוך ספרו של אליהו הכהן, "בכל זאת יש בה משהו - שירי הזמר של תל-אביב" - דביר, 1985, עמ' 95).

24 שנים לאחר חיבורו, הפך השיר ללהיט, בזכות חידוש שהעניקו לו לראשונה באוגוסט 1959 יונה עטרי, יוסי בנאי ואבנר חזקיהו, בעיבודו של אריה לבנון, במסגרת המופע "תל אביב הקטנה", מאת חיים חפר ודן בן-אמוץ, שהתקיים במועדון הלילה שבבעלותם, "תל אביב הקטנה", בגני התערוכה בתל אביב, בבימויו של שמואל בונים.
מאז זכה השיר לביצועים נוספים. רובם אינם כוללים את שני הבתים הראשונים של השיר המקורי. כמו-כן קיימים מספר שינויי נוסח בין הגרסה הכתובה בספר "פזמונים ושירי זמר" לגרסאות המושרות.

השיר, המובא כאן מפי יונה עטרי, יוסף גולנד ויעקב טימן, הוא הקלטה חיה מהצגת הבכורה של המופע "היה היו זמנים - מצעד פזמוני הישוב", שהתקיימה ב-15.5.1960 ב"היכל התרבות" בתל אביב.
הוא נטבע באותה שנה (1960), תחת הכותרת "רינה", בתקליט 2 מתוך אלבום כפול של המופע (הד-ארצי).

(") השיר הרוסי, בלחנו של איסק דנייבסקי למילים של ואסילי לבדב-קומאץ', נקרא במקור "כל כך הרבה בנות יפות" ("Как много девушек хороших"). הוא חובר כאמור, בשנת 1934, לפסקול הסרט הקומי המוזיקלי הסובייטי, "החבריא העליזה". הסרט הוקרן בארץ לראשונה בפברואר 1935, בקולנוע מוגרבי בתל אביב, תחת הכותרת "החבריא".

יש בעולם הרבה שמים, ( - בית זה אינו מושר)
הרבה שירים ואהבות.
אפשר היה מנה אפיים
לחלק לכל,
והרוצה - סחב עוד!

אבל אנחנו בני-בלי-מוח, ( - בית זה אינו מושר)
צריך אותנו - למשפט!
באושר לנו קצת לא נוח,
לנו טוב מאד
אם לנו רע מעט!

רינה - ( - בית זה אינו מושר)
אני אוהב את השמיים!
רינה -
אני אוהב את הספסל!
רינה -
אני אוהב את סנדלייך,
את אור עינייך,
את ארנקך אשר נפל!

אל תזמר בקול דרמטי ( - מושר: אל תדבר בקול דרמטי)
ואל תהיה כל-כך עדין - ( - מושר: אל תהיה כל-כך עדין)
אני מאמא'לה שמעתי:
לגברים, בתי,
אסור להאמין!

לא-לא! אני אינני גבר...
לא דון ז'ואן צעיר וריק ( - מושר: לא דון ז'ואן פזיז וריק)
אהבתי קשה מדבר ( - מושר: אהבתי קשה מקבר)
זה הרגל שלי
מאז – משיך-אבריק!

רינה -
אל תסלסל לי סרנדה!
רינה -
ואת ליבי אל תבלבל!
רינה -
תשוב אל חנה או אל עדה, ( - מושר: תשוב אל חנה ואל עדה)
הלא ידעת
שהיא בוכה יומם וליל!

תבכה לה, עדה, תתייפח, ( - בית זה אינו מושר)
איתך הלילה כה בהיר.
אנחנו פה ושם ירח,
את רואה - הנה
כמעט חיברתי שיר.

לא, לא נחוץ לי גבר לירי, ( - בית זה אינו מושר)
נחוץ לי גבר מנומס!
אינך מזמין אותי העירה
ואינך קונה
גלידה עם אננס!

רינה - ( - בית זה אינו מושר)
נקנה גלידה עם אננסים!
רינה -
נלך יום-יום לסינמה.
רינה -
נשתה עסיסים ותססים,
נרקוד בג'זים,
מה עוד תרצי, עני נא - מה?

אני רוצה שתאהבני
ושתקרא לי בוב'לה,
שעד עולם לא תעזבני
ושתאמר לי
איך לבך אלי מלא...

אני אוהב אותך כפליים,
כי את אינך אוהבת כלל,
לבשי את זאת, לבשי בינתיים,
פה תופסים תמיד
נזלת מן הטל.

רינה -
אל תדבר לי על נזלת!
רינה -
מספיק ודי, כבר מאוחר!
רינה -
בוא תלווני עד הדלת,
לא, אין תועלת,
שב, הישאר פה עד מחר.

מחר אם לא תהיי כועסת, ( - מושר: מחר אם לא אהיה כועסת)
תיגשי אלי, זה קצת בחול... ( - משור: תיגש אלי זה קצת בחול)
אצלי יש חדר ומרפסת,
דיזנגוף שמונים,
קומה שנייה משמאל.

אם לא תאמרי מאומה, רינה ( - מושר: ומה תגידי הלאה, רינה)
אם לא תרצי לומר דבר... ( - מושר: לא, אל תגידי לי דבר)
אני אבין, אני אבינה ( - מושר: אני מבין, אני אבינה)
זה סימן
שאת הכל אמרנו כבר!

רינה -
אני אוהב את השמיים!
רינה -
אני אוהב את הספסל!
רינה -
אני אוהב את סנדלייך,
את אור עינייך,
את ארנקך אשר נפל!

הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.