שיר עד - זה דודי מדוד (זה בעלי) - מילים: נתן אלתרמן | לחן: סשה ארגוב | שירה: יונה עטרי, 1964

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: נתן אלתרמן (1970-1910) |
לחן: אלכסנדר (סשה) ארגוב (1995-1914) |
עיבוד: נעם שריף (2018-1935) |
שירה: יונה עטרי (2019-1933) (עם אילי גורליצקי) - Yona Atari |

שנת הלחנה: 1964.

השיר "זה דודי מדוד" ("זה בעלי") ("Ze Dodi MiDod") ("This Is My Husband") הוא שיר מתוך המחזמר המצליח (הקומדיה המוזיקלית, כהגדרתו של נתן אלתרמן), "שלמה המלך ושלמי הסנדלר", שהעלה התיאטרון הקאמרי, בבימויו של שמואל בונים.
זהו שירהּ של נעמה, אשת שלמי הסנדלר, אותו שרה במחזה יונה עטרי.

ארבע הצגות הרצה של המחזמר התקיימו במסגרת "פסטיבל ישראל 1964" (ההצגה הראשונה: ב-8.8.1964).
הבכורה התקיימה ב-12.9.1964 באולם הקאמרי בתל-אביב; ההצגה האחרונה - ב-1.1.1966.

המחזמר הוא עיבוד לעברית מאת נתן אלתרמן למחזה "החכם והכסיל: המלך שלמה והסנדלר", שכתב בשנת 1942 בגרמנית, ללא פזמונים, הסופר והמחזאי, סמי גרונמן. (*)
הוא מספר את קורותיהם בירושלים של שלמה המלך, החכם מכל אדם, ושלמי, הסנדלר השיכור והפוחז, שהיו דומים זה לזה באופן מפליא, ובמצוות המלך החליפו ביניהם את בגדיהם: שלמי קיבל את מחלצות המלכות והכתר, והמלך - את בגדי הסנדלר.
פזמוניו נכתבו על-ידי אלתרמן (מילים) ואלכסנדר (סשה) ארגוב (מוזיקה).
בין שחקניו: אילי גורליצקי (גילם ארבעה תפקידים - המלך בארמון, הסנדלר בשוק, המלך בשוק והסנדלר בארמון); יונה עטרי (גילמה את נעמה, אשת שלמי הסנדלר); רחל אטאס (גילמה את נופרית, בת פרעה); ועדנה פלידל (גילמה את בת-שבע, אם שלמה).

(*) המחזמר, שהעלה הקאמרי בין השנים 1966-1964, הוא גרסה מחודשת, מודרנית יותר, למחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר", שעלה לראשונה ב-7.1.1943 בתיאטרון "האהל", בבימויו של משה הלוי. מחזמר מוקדם זה הוגדר כ"אבי המחזמר העברי". גם אותו עיבד אלתרמן מגרמנית, על פי המחזה "החכם והכסיל" של גרונמן (שזה אך עלה לארץ מגרמניה). את המוזיקה לפזמונים במחזמר זה הלחין עמנואל עמירן.
(להפקה של שנת 1964 חיבר אלתרמן פזמונים נוספים).

השיר "זה דודי מדוד" ("זה בעלי"), המובא כאן בפי יונה עטרי, הוקלט ב-13.7.1964 על-ידי קול ישראל.
יתכן כי זאת ההקלטה הראשונה של השיר.

בתוך חוצות ירושלים
קולי אשא ואתחנן:
יכה הרעם משמים
את בעלי, שלמי, אמן!

יפצפצנו הברק
ותגלגלנו הקדחת,
הביתה הוא מופיע רק
כשחסר לו המרק
או הצלי שבקלחת.

כי בחוצות הוא מתרוצץ
ועם לצים הוא מתלוצץ
ומבקבוק בלי קץ מוצץ.
- מה, שאשב כמו בול עץ? -
מהר הביתה, אץ קוצץ!

זהו, זהו, זה לא סוד!
זה לא סוד, יכהו רעם!
לץ, גנב, בטלן!
ונבל ובן בליעל!
אויה, זה דודי מדוד,
וי, זה בעלי מבעל.

הוא מתהלך כגיבור ציד,
כיסיו ריקים, ראשו נבוב.
בתוך השוק הוא בעל בית
ועל משכב הוא בעל זבוב.

בפני זרים בעיר ציון
לא אדבר בו דברי בלע,
אבל יכוהו שטפון,
וירקון ושידפון -
זאת אבקש ואתפללה.

בבוקר הוא הולך בטל,
בערב הוא יושב בטל,
בלילה הוא שוכב בטל.
- זה לא נכון! ישפוט האל! -
הביתה חיש, חכם בליל!

זהו, זהו, זה לא סוד...

הו, בחורים יש כתפוח,
כארזים וכברושים,
אבל אותי נשאה הרוח
אל שלומיאל חדל אישים.

בפני זרים רוחי אכבוש,
רעות לא אדבר, חלילה,
אך שמכבש אותו יכתוש
ישר הפוך מסוף עד ראש,
עד גמר וחוזר חלילה.

נפשי מרה עלי, אבל
ליבי, אבוי לי, לא חדל
אותו לאהוב, את הנבל.
- על זה אני צועק: חבל! -
מהר הביתה, ראש גמל!

זהו, זהו, זה לא סוד...

מהר הביתה, נאד של יין! ( - לא מושר כאן)

מקור: הספרייה הלאומית. באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.