מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: נתן אלתרמן (1970-1910) |
לחן: משה וילנסקי (1997-1910) |
שירה: מתתיהו רוזין (1950-1916) - Matityahu Rosin |
שנת כתיבה והלחנה: 1946 | שנת הקלטה: 1947.
השיר "אני מפוזר" (מוכר גם בשמות "מפוזר" ו"טבע מפוזר") ("Ani Mefuzar") ("I'm Scattered") חובר על-ידי נתן אלתרמן (מילים) ומשה וילנסקי (לחן) לתכנית מספר 9 של התיאטרון הסטירי, "לי לה לו", "קצת מזה וקצת מזה..." ("רביו ב-2 חלקים ו-20 תמונות"), מאת זנון ורדן.
את הפזמונים כתב נתן אלתרמן; את המוזיקה - משה וילנסקי.
2 הצגות בכורה נערכו ב-14.12.1946, באולם "ישה חפץ" המחודש בתל-אביב.
את השיר ביצע בתכנית מתתיהו רוזין, אשר כונה "פזמונאי מחונן", "אלוף הפזמונאים", וכן "המבצע הטוב ביותר של פזמוני נתן אלתרמן".
מילות השיר נדפסו בשנת תשל"ט, 1979, תחת הכותרת "אני מפוזר", בספר "נתן אלתרמן : פזמונים ושירי זמר", כרך שני; תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד; עמ' 101-99.
השיר, המובא כאן מפי מתתיהו רוזין, הוקלט בשנת 1947 (כחודש לאחר בכורת התכנית) על-ידי קול ישראל (על-גבי התקליט: 15.1.1947).
מתנצלים על איכות ההקלטה.
מילות השיר לקוחות מהספר "פזמונים ושירי-זמר" שלעיל.
כשהייתי עוד תינוק חסר צורה
כבר מפוזר הייתי... מין צרה צרורה.
כשהיתה אותי לוקחת המינקת,
לא כלום - את אצבעי מצצתי לי בשקט.
אך אם הדוד היה לוקחני על ברכיו,
הייתי מחפש אצל הדוד חלב.
ולא לשווא אמרה הדודה חיה פרסר:
הוא מפוזר... זה לא תינוק, זהו פרופסר.
כן, רבותיי, זה רע ומר,
אך יש לי טבע מפוזר.
לי אין מושיע ועוזר,
אני הולך ומתפזר.
בדרך זו, יש לשער,
ממני כלום לא יישאר.
אני הולך ומתפזר.
זה לא נעים, זה משגע למדי
ומתרחש אצלי לא פעם, רבותיי,
שאת ידיי אני לובש על הגרביים,
טפו, כלומר את רגליי אני לובש על הידיים.
טפו, התבלבלתי שוב... ופעם, בלי לחשוש,
אל המשרד הגעתי ממש על הראש.
אני הולך לי וחושב לי כך בסתר:
עפס כולם פה הפוכים, זה לא בסדר...
אז המנהל אמר: מוזר,
איזה מין טבע מפוזר.
באין מושיע ועוזר,
אתה הולך ומתפזר.
בדרך זו, יש לשער,
ממך כלום לא יישאר,
אתה הולך ומתפזר.
כן, לדבר על זה אולי קצת לא נעים, ( - בית זה אינו מושר כאן)
אך פיזור-נפש יש גם בין המדינאים.
הנה הלייבור, בקבלו את הממשלת,
הכין סיסמות אשר היו לו לתועלת,
סיסמות שלום וסוציאליזם, כדרוש,
והמיניסטר הכינן כבש לשימוש,
אך בצאתו לעבודה או סתם לצייד,
ראו כולם שהוא שכח אותן בבית.
זה משונה, שה כה מוזר, ( - בית זה אינו מושר כאן)
איזה מין טבע מפוזר.
היה פרסטיז', אך אין עוזר,
זה מתפזר, זה מתפזר.
בדרך זא, יש לשער,
ממנו כלום לא יישאר.
זה מתפזר, זה מתפזר.
יצאו שלושה גדולים, היה זה רק שלשום,
מתוך המלחמה לנסוע לשלום,
חגיגיים, רחבי-חיוך, יפי תלבושת,
אל הרכבת נכנסו השלושת. ( - מושר: אל הרכבת יחד נכנסו השלושת)
נסעו... ולפתע מביטים הם: מה זה? מה?
נוסעים כאילו חזרה למלחמה.
זה כבר קרה לא פעם... ותבל דובבת:
חזיז ורעם, שוב טעו הם ברכבת!
זה משונה, זה כה מוזר,
איזה מין טבע מפוזר,
היה שלום, אך אין עוזר,
זה מתפזר, זה מתפזר,
אם כך נמשיך, יש לשער,
ממנו כלום לא יישאר.
זה מתפזר, זה מתפזר.
מקור: הספרייה הלאומית. באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
תיאור השיר:
-----------------
מילים: נתן אלתרמן (1970-1910) |
לחן: משה וילנסקי (1997-1910) |
שירה: מתתיהו רוזין (1950-1916) - Matityahu Rosin |
שנת כתיבה והלחנה: 1946 | שנת הקלטה: 1947.
השיר "אני מפוזר" (מוכר גם בשמות "מפוזר" ו"טבע מפוזר") ("Ani Mefuzar") ("I'm Scattered") חובר על-ידי נתן אלתרמן (מילים) ומשה וילנסקי (לחן) לתכנית מספר 9 של התיאטרון הסטירי, "לי לה לו", "קצת מזה וקצת מזה..." ("רביו ב-2 חלקים ו-20 תמונות"), מאת זנון ורדן.
את הפזמונים כתב נתן אלתרמן; את המוזיקה - משה וילנסקי.
2 הצגות בכורה נערכו ב-14.12.1946, באולם "ישה חפץ" המחודש בתל-אביב.
את השיר ביצע בתכנית מתתיהו רוזין, אשר כונה "פזמונאי מחונן", "אלוף הפזמונאים", וכן "המבצע הטוב ביותר של פזמוני נתן אלתרמן".
מילות השיר נדפסו בשנת תשל"ט, 1979, תחת הכותרת "אני מפוזר", בספר "נתן אלתרמן : פזמונים ושירי זמר", כרך שני; תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד; עמ' 101-99.
השיר, המובא כאן מפי מתתיהו רוזין, הוקלט בשנת 1947 (כחודש לאחר בכורת התכנית) על-ידי קול ישראל (על-גבי התקליט: 15.1.1947).
מתנצלים על איכות ההקלטה.
מילות השיר לקוחות מהספר "פזמונים ושירי-זמר" שלעיל.
כשהייתי עוד תינוק חסר צורה
כבר מפוזר הייתי... מין צרה צרורה.
כשהיתה אותי לוקחת המינקת,
לא כלום - את אצבעי מצצתי לי בשקט.
אך אם הדוד היה לוקחני על ברכיו,
הייתי מחפש אצל הדוד חלב.
ולא לשווא אמרה הדודה חיה פרסר:
הוא מפוזר... זה לא תינוק, זהו פרופסר.
כן, רבותיי, זה רע ומר,
אך יש לי טבע מפוזר.
לי אין מושיע ועוזר,
אני הולך ומתפזר.
בדרך זו, יש לשער,
ממני כלום לא יישאר.
אני הולך ומתפזר.
זה לא נעים, זה משגע למדי
ומתרחש אצלי לא פעם, רבותיי,
שאת ידיי אני לובש על הגרביים,
טפו, כלומר את רגליי אני לובש על הידיים.
טפו, התבלבלתי שוב... ופעם, בלי לחשוש,
אל המשרד הגעתי ממש על הראש.
אני הולך לי וחושב לי כך בסתר:
עפס כולם פה הפוכים, זה לא בסדר...
אז המנהל אמר: מוזר,
איזה מין טבע מפוזר.
באין מושיע ועוזר,
אתה הולך ומתפזר.
בדרך זו, יש לשער,
ממך כלום לא יישאר,
אתה הולך ומתפזר.
כן, לדבר על זה אולי קצת לא נעים, ( - בית זה אינו מושר כאן)
אך פיזור-נפש יש גם בין המדינאים.
הנה הלייבור, בקבלו את הממשלת,
הכין סיסמות אשר היו לו לתועלת,
סיסמות שלום וסוציאליזם, כדרוש,
והמיניסטר הכינן כבש לשימוש,
אך בצאתו לעבודה או סתם לצייד,
ראו כולם שהוא שכח אותן בבית.
זה משונה, שה כה מוזר, ( - בית זה אינו מושר כאן)
איזה מין טבע מפוזר.
היה פרסטיז', אך אין עוזר,
זה מתפזר, זה מתפזר.
בדרך זא, יש לשער,
ממנו כלום לא יישאר.
זה מתפזר, זה מתפזר.
יצאו שלושה גדולים, היה זה רק שלשום,
מתוך המלחמה לנסוע לשלום,
חגיגיים, רחבי-חיוך, יפי תלבושת,
אל הרכבת נכנסו השלושת. ( - מושר: אל הרכבת יחד נכנסו השלושת)
נסעו... ולפתע מביטים הם: מה זה? מה?
נוסעים כאילו חזרה למלחמה.
זה כבר קרה לא פעם... ותבל דובבת:
חזיז ורעם, שוב טעו הם ברכבת!
זה משונה, זה כה מוזר,
איזה מין טבע מפוזר,
היה שלום, אך אין עוזר,
זה מתפזר, זה מתפזר,
אם כך נמשיך, יש לשער,
ממנו כלום לא יישאר.
זה מתפזר, זה מתפזר.
מקור: הספרייה הלאומית. באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
- תגיות
- שיר עד, שיר ישראלי, שיר עברי
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

