שיר עד - שבחי החושך - מילים: נתן אלתרמן | לחן: יאיר רוזנבלום | ביצוע: להקת פיקוד המרכז, 1972

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: נתן אלתרמן (1970-1910)
לחן: יאיר רוזנבלום (1996-1944) |
עיבוד: יאיר רוזנבלום (1996-1944) |
ביצוע: להקת פיקוד המרכז - The Central Command Variety Ensemble |
סולנית: דורית ראובני (נ' 1952) |

השיר "שבחי החושך" ("Shivchey HaChoshech") מספר את דבר הברית שבין חיילי ישראל במלחמת העצמאות, לבין הלילה. ברית, שבכוחה ניצחו המעטים את הרבים (למרחב, 21.6.1957).

השיר נכלל בשנת 1957 בספר שיריו של נתן אלתרמן, "עיר היונה: שירים", במדור א': "שירי עיר היונה". כל שירי המדור עוסקים במלחמת השחרור, תקומת המדינה והתחייה הישראלית (תל אביב: מחברות לספרות / הקיבוץ המאוחד, עמ' 90-89). הספר יצא לקראת חגיגות העשור למדינה.

ב-3.4.1970, מספר ימים לאחר פטירתו של אלתרמן, פורסם במוסף השבת של מעריב מאמר מאת משה דיין, שכותרתו "משורר דור הלוחמים", ובו התייחס דיין, בין היתר, לשיר "שבחי החושך" (על-פי נאום ב"המדורה" ב-18.7.1957):
"יש בעיר היונה שיר אחד שהוא בהחלט מתחום מקצועי - ‬'שבחי הלילה' - ואוכל לחוות דעה לפחות על הצד המקצועי שבו. זהו שיר הנוגע לענין לחימת הלילה שהיא הלחימה הטפוסית של מלחמת השחרור, ושל צה"ל, לאחר מכן. היא טיפוסית, משום שבלחימת הלילה מוכן הלוחם להסתכן בסכון ובמחיר הגדולים ביותר כדי לקבל את התמורה הגבוהה ביותר, במהירות. אך ליתרונותיה של הלחימה בלילה יש מגבלה פשוטה, וגדולה - אור השמש. כי על אף הלילה, טיבו שהוא מגיע לקצו, וההערכות לקרב, ההכנות, והקרב עצמו - גוזלים זמן, ובלילה, אף זמן רב יותר. וקים תמיד הסכון שאור השחר יפציע והכוחות התוקפים עדין יהיו מחוץ לגדירות, בטרם הספיקו לפרוץ את העמדות. ואז, אוי לו לתוקף בלילה שאור השמש תופשהו כשהוא מכונס במבנהו הלילי. משמעות הדבר היא על פי רב, הרג רב. ומועטים אז מאד הסכויים לצאת מהענין במצב שבו הלוחמים שכובים ליד הגדירות וחשופים מטוח קצר למטחי מכונות היריה והמרגמות של האויב. ומסופקני אם יש בעולם צבאות אחרים שכאשר תגיע שעת חצות ויוותרו עוד 4 או 5 שעות לאור היום, והם טרם השלימו את מלאכתם - שלא יחליטו לסגת בעוד מועד בחסות החשיכה כדי למנוע הימור מסוכן. בצה"ל מחנכים ונוקטים שיטה של 'עד הסוף'. כשיחידה מתאחרת ומסתכנת בהחשפות לאור השחר, היא מבקשת להתגבר על הסכנה שלא על ידי אי ביצוע משימתה ונסיגה, אלא להיפך - על ידי זירוז ההתקפה, ועל ידי הגברת לחץ ההסתערות, כדי להשלים את המשימה במהירות ובשלימות בעוד לילה. ‬הארכתי בפרטי סוגיה זו משום שהיא אפינית, לדעתי, ללוחם הישראלי ולנוער העברי בכלל. הנוער נקרא למלא משימות ולבצע צווים לאומיים והוא עושה אותם בלהט של שריפה עצמית. ודומני שדוקא עלי שומה לדעת זאת, משום שבתכנון צבאי חיב המתכנן לדעת את מגבלות הלוחמים וכשירותם כדי שישכיל להתוות את התכנית באופן שתפיק את המקסימום בלי שתטיל עליהם משימות הקשות מכדי יכלתם לבצען. וכשקם לו לנוער הזה משורר כאלתרמן, המסוגל לשיר על אותם ענינים לאומיים בטונים הגבוהים ביותר, בלא זיוף ובלא מלאכותיות, ועם זה, להרים את החרוז למרומי פאתוס עוצר נשימה - מוכן הנוער להכבש על ידו. יתר על כן, הנוער מחפש את הבטוי האמיתי לחווית חייו הגדולה. וכמו הדור שקדם, עם 'שאו ציונה נס ודגל' כך גם הדור הנוכחי, עם כל העמדת הפנים הצינית שלו, רוצה להיות גאה על עלילותיו, רוצה להאמין בחיוניותן, רוצה שיסופר וידובר בהן, ואוהב, בסתר לבו, לקרא שבחיו ובלבד שיהיו שבחים של אמת. וכשם שהדור עצמו מותח מיתריו עד לפקיעה כן משחיז גם אלתרמן את חרוזיו עד לקצה גבול האפשר. הוא בוחר ובורר את הבטויים הנועזים והקצוניים ביותר והוא מלטש אותם עד לידי כאב, עד שהקורא מרגיש בהם כמו בתחושה פיזית, כמו צמרמורת פנימית".

אל"מ עוזי יאירי, אשר היה מפקד סיירת מטכ"ל ומפקד חטיבת הצנחנים ונפל ב-1975 בהתקפת המחבלים על מלון "סבוי" בתל-אביב, ביקש להפוך את השיר "שבחי החושך" להמנון הצנחנים (דבר, 9.4.1976).

בשנת 1972 נכלל השיר בתכניתה ה-י"ט של להקת פיקוד המרכז, "שר מי ששר אחרון".

השיר, המובא כאן בביצוע להקת פיקוד המרכז, עם הסולנית דורית ראובני, נטבע בשנת בתקליט, "שר מי ששר אחרון - תכניתה של להקת פיקוד המרכז" (הד ארצי, 14306 (BAN.

עת חגרו חיל-צרים כלי חרושת-
גויים באורה של חמה,
עשו היהודים את החושך
לחזק בכל כלי מלחמה.
כי בחושך קם איש וניגש
עד אויבו - אין רואהו - וגח.
ובחושך סכין הרש
ארוכה מני קני תותח.

עת אמרו יודעי-דין כי חוסן
וישועות לרבים פי שמונים,
סיכלו היהודים ביד חושך
עצתם של סופרים-ומונים.
כי החושך ניצב בצד -
כל-חשבון ורישתו מזורה.
עשרה אנשים בו יחסו כאחד
והאחד פניו כעשרה.

את עיניו של מחנה בראש גבע
חושך קם לסמא בנטות יום.
אך עיניים בורא הוא שבע
לכל איש הזוחל במדרון.
בו יגיעו מתי מעט
עד אל קו חפירות אויב
וזינקו בצווחה ובקת
כנופלים על צווארי אוהב.

בקורות העיתים הללו
לא הושבה תקוות עם אל עפר
כי נקרע לה ביד קרבות-לילה
גזר הכוח וגזר המספר.
כסימן להכר וכאות -
מלידה, גם ברבות הגדודים,
אש ידי העני הריקות
תלהט בלחימת היהודים.

מתעופף הזיקוק ובדל-שיח
וגדר הוא חושף ברומו
וזונק החיל המגיח
ובקולו צעקת אמו.
עיוור וחשך הקרב
ועד בוא תיאורי המליצים
הוא כלה ומשאיר אחריו
דומיית לבבות אמיצים.

הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ????, להגיב ולשתף.