מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: יצחק קצנלסון (1944-1885) |
לחן: יואל חיות (1985-1910) - Julius Chajes |
עיבוד וניצוח: צבי כספי (הרשל בן חיים) (1990-1919) |
שירה: אברהם רענני (צויגנהפט) (2001-1912) - Abraham Raanani |
עם הלהקה הקולית הישראלית בהדרכת צבי כספי (1990-1919) |
שנת כתיבה: 1906 | שנת הדפסת מילים ולחן: 1937 | שנת הקלטה: ~195.
יצחק קצנלסון חיבר את מילות השיר "יפים הלילות בכנען" ("Lovely are the nights in Caanan") ("Ma Yafim HaLeilot BiChnaan") בהיותו בלודז'/פולין, כחלק מחיזיון פרי עטו בשם "מכירת יוסף". היה זה 19 שנים לפני שביקר לראשונה בארץ (1925).
החיזיון נכתב כ"דרמה ב-3 מערכות".
הוא נדפס ב-תר"ע, 1910, בוורשה, תחת הכותרת "מכירת יוסף" ("דרמה"), בתוך "הביבליותיקה לילדים ונערים" (הוצאת "מקרא").
בפרסומים תואר כ"כתוב גם לפי רוח הגדולים אם כי מובן הוא דיו לפעוטות".
הוא הוצג ברוסיה ובפולין ע"י "הבמה העברית הראשונה" - להקה של שחקנים חובבים שהקים קצנלסון בלודז'.
בשנת 1910 (או 1914) הותאם לשיר לחן של שיר אהבה עממי ערבי, בשם "שׁוּפָה שֻׁפְתִהָא" - "شوفة شفتها" (נקרא גם "שֻׁפְתִהָא תח'בז" - "شفتها تخبز") ("רְאִיתִיהָ", "רְאִיתִיהָ אוֹפָה"; "רְאִיתִיהָ אוֹפָה לֶחֶם עַל הַסָּאגִ'י") (תודה לחוקר הזמר העברי, יעקב מזור, על שם השיר בערבית). השיר בלחן העממי-ערבי הוא הנפוץ והמוכר, ולו גרסאות כיסוי רבות.
השיר, בלחנו של יואל חיות, נדפס לראשונה בשנת 1937.
קצנלסון, מהגדולים שבמשוררי יהדות מזרח-אירופה, נולד בשנת 1885 ברוסיה הלבנה. בשנת 1944 נרצח במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. יצירותיו במלחמת העולם השנייה הפכו לעדות נצח לשואה. שלמה אבן-שושן כתב עליו כי "נחרט לעד בדברי ימי עמנו כמקונן השואה, כמשורר אשר גורלו ייעד לו לשיר את שירת עמו שנרצח, להיות לפה לאלפי בני עמו הטבוחים, עד היותו עמם וכמותם אפר-כבשן במחנה ההשמדה אושוויץ". מוזיאון "בית לוחמי הגטאות" להנצחת השואה, השוכן בקיבוץ לוחמי הגטאות, נקרא על-שמו.
קצנלסון בלט בכישרונו כמשורר כבר מילדותו. יצירתו הענפה, שקדמה לתקופת השואה, כוללת קלאסיקות כמו: "רוח עצוב", "מה יפים הלילות בכנען", "חמש שנים על מיכאל", "גילו הגלילים", "הידד, הידד גינה קטנה", "נעולה היא דלתי".
השיר, המובא כאן מפי אברהם רענני, בלחן יואל חיות, עם הלהקה הקולית הישראלית בהדרכתו של צבי כספי*, הוקלט בעשור של 1950 בתקליט 10 אינץ' (מקולית).
* המוזיקאי והצייר, צבי כספי, נולד במאי 1919 בפולין, ונפטר בשנת 1990 בישראל.
שמו האמנותי הוא הרשל בן חיים, אותו בחר לזכר אביו חיים. ממנו גם שאב את השראתו ליצירותיו.
הרשל בן חיים נולד וחי בעיירה היהודית קלימונטוב שבפולין. כשהיה בן 11 שנים עברה משפחתו לעיר לודז', שם החל את הקריירה המוזיקלית שלו. בשנת 1941 הצטרף לצבא הפולני, וב-1945, בשלהי המלחמה, עלה לא"י והמשיך בה את דרכו האמנותית.
כמוזיקאי, עסק כספי בהוראת מוזיקה במוסדות חינוך שונים בארץ. במלחמת השחרור הוא יסד עם קבוצת זמרים מקצועיים את "הרביעייה הקולית הצבאית", שערכה מאות הופעות במחנות צה"ל. מגרעיניה של להקה זו נוסדה ע"י כספי "הלהקה הקולית הישראלית", שהתעלתה ברמתה הקולית לממדים בינלאומיים. בשנת 1958 יצא כספי לוינה, ובמשך 5 שנות שהותו שם ערך מחקר מקיף על הפיזיולוגיה של הקול. כ"כ יסד שם את "להקת הסולנים הבינלאומית", שמנתה 25 זמרים וזמרות בני לאומים שונים מרחבי העולם. מטרתה העיקרית היתה ליצור קשרי הבנה, רעות וסובלנות בין העמים. במהלך העשור של 1960 הקים בית ספר לפיתוח קול על שמו ברחוב הירקון 51 בתל אביב. בית הספר פעל עד שנת 1989.
צבי כספי גם שר זכרונות מבית אבא, והוציא שלושה אלבומים משירתו של מרדכי גבירטיג.
כצייר, העלה כספי בציוריו מוטיבים רבים הקשורים במוזיקה, וכן מוטיבים של דמות היהודי הנושא את ביתו על הגב, ושעון הקוקיה המסמל את הזמן ומחזור החיים.
צבי כספי הוא אביה של המוזיקאית והיוצרת - ירונה כספי, והבמאי והשחקן - אלירן כספי.
(הפרטים באדיבות ירונה כספי).
ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט "יצחק קצנלסון", מפי:
רות רובין (2000-1906) - בלחן עממי ערבי;
ברכה צפירה (1990-1910) - בלחן עממי ערבי;
ברתה קל (2015-1913) - בלחן עממי ערבי;
הלל ואביבה - אילקה (2002-1916) ואביבה (2015-1928) רוה - בלחן עממי ערבי (1953);
הלל ואביבה - אילקה ואביבה רוה - בלחן עממי ערבי;
יפה ירקוני (2012-1925) - בלחן עממי ערבי;
שולמית לבנת (2021-1929) - בלחן עממי ערבי (1);
שולמית לבנת - בלחן עממי ערבי (2);
גאולה גיל (נ' 1932) ואורנים צבר - בלחן עממי ערבי;
דני אומנסקי (2011-1936) - בלחן עממי ערבי;
אסנת פז (נ' 1938) והגבעטרון - בלחן עממי ערבי;
נסים גרמה (נ' 1950) - בלחן עממי ערבי;
גאולה גיל (נ' 1932) ולהקת אורנים צבר - בלחן יואל חיות (1985-1910).
מה יפים הלילות בכנען, ( - מושר: מה יפים הלילות)
צוננים המה ובהירים.
הדממה פה תשיר, ( - מושר: הדממה פה תשרור)
ויען לה ליבי בשירים. ( - מושר: יען ליבי מלא שירה)
יללת תנים נוגה ( - לא מושר כאן)
תחצה דמי הליל.
אחי הלכו לרעות צאנם, ( - לא מושר כאן)
להשקות העדרים.
ורחל, רחל שלי
תטפס על ההרים.
יללת תנים נוגה...
מדי יום ביומו ( - לא מושר כאן)
אחרוש במחרשתי.
ואם רחל בגדה בי -
עוד לא התייאשתי.
יללת תנים נוגה...
השלג על הר החרמון ( - לא מושר כאן)
הולך ונמס.
בואי נא, חביבתי,
בואי נא ונתעלס.
יללת תנים נוגה...
הקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
תיאור השיר:
-----------------
מילים: יצחק קצנלסון (1944-1885) |
לחן: יואל חיות (1985-1910) - Julius Chajes |
עיבוד וניצוח: צבי כספי (הרשל בן חיים) (1990-1919) |
שירה: אברהם רענני (צויגנהפט) (2001-1912) - Abraham Raanani |
עם הלהקה הקולית הישראלית בהדרכת צבי כספי (1990-1919) |
שנת כתיבה: 1906 | שנת הדפסת מילים ולחן: 1937 | שנת הקלטה: ~195.
יצחק קצנלסון חיבר את מילות השיר "יפים הלילות בכנען" ("Lovely are the nights in Caanan") ("Ma Yafim HaLeilot BiChnaan") בהיותו בלודז'/פולין, כחלק מחיזיון פרי עטו בשם "מכירת יוסף". היה זה 19 שנים לפני שביקר לראשונה בארץ (1925).
החיזיון נכתב כ"דרמה ב-3 מערכות".
הוא נדפס ב-תר"ע, 1910, בוורשה, תחת הכותרת "מכירת יוסף" ("דרמה"), בתוך "הביבליותיקה לילדים ונערים" (הוצאת "מקרא").
בפרסומים תואר כ"כתוב גם לפי רוח הגדולים אם כי מובן הוא דיו לפעוטות".
הוא הוצג ברוסיה ובפולין ע"י "הבמה העברית הראשונה" - להקה של שחקנים חובבים שהקים קצנלסון בלודז'.
בשנת 1910 (או 1914) הותאם לשיר לחן של שיר אהבה עממי ערבי, בשם "שׁוּפָה שֻׁפְתִהָא" - "شوفة شفتها" (נקרא גם "שֻׁפְתִהָא תח'בז" - "شفتها تخبز") ("רְאִיתִיהָ", "רְאִיתִיהָ אוֹפָה"; "רְאִיתִיהָ אוֹפָה לֶחֶם עַל הַסָּאגִ'י") (תודה לחוקר הזמר העברי, יעקב מזור, על שם השיר בערבית). השיר בלחן העממי-ערבי הוא הנפוץ והמוכר, ולו גרסאות כיסוי רבות.
השיר, בלחנו של יואל חיות, נדפס לראשונה בשנת 1937.
קצנלסון, מהגדולים שבמשוררי יהדות מזרח-אירופה, נולד בשנת 1885 ברוסיה הלבנה. בשנת 1944 נרצח במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. יצירותיו במלחמת העולם השנייה הפכו לעדות נצח לשואה. שלמה אבן-שושן כתב עליו כי "נחרט לעד בדברי ימי עמנו כמקונן השואה, כמשורר אשר גורלו ייעד לו לשיר את שירת עמו שנרצח, להיות לפה לאלפי בני עמו הטבוחים, עד היותו עמם וכמותם אפר-כבשן במחנה ההשמדה אושוויץ". מוזיאון "בית לוחמי הגטאות" להנצחת השואה, השוכן בקיבוץ לוחמי הגטאות, נקרא על-שמו.
קצנלסון בלט בכישרונו כמשורר כבר מילדותו. יצירתו הענפה, שקדמה לתקופת השואה, כוללת קלאסיקות כמו: "רוח עצוב", "מה יפים הלילות בכנען", "חמש שנים על מיכאל", "גילו הגלילים", "הידד, הידד גינה קטנה", "נעולה היא דלתי".
השיר, המובא כאן מפי אברהם רענני, בלחן יואל חיות, עם הלהקה הקולית הישראלית בהדרכתו של צבי כספי*, הוקלט בעשור של 1950 בתקליט 10 אינץ' (מקולית).
* המוזיקאי והצייר, צבי כספי, נולד במאי 1919 בפולין, ונפטר בשנת 1990 בישראל.
שמו האמנותי הוא הרשל בן חיים, אותו בחר לזכר אביו חיים. ממנו גם שאב את השראתו ליצירותיו.
הרשל בן חיים נולד וחי בעיירה היהודית קלימונטוב שבפולין. כשהיה בן 11 שנים עברה משפחתו לעיר לודז', שם החל את הקריירה המוזיקלית שלו. בשנת 1941 הצטרף לצבא הפולני, וב-1945, בשלהי המלחמה, עלה לא"י והמשיך בה את דרכו האמנותית.
כמוזיקאי, עסק כספי בהוראת מוזיקה במוסדות חינוך שונים בארץ. במלחמת השחרור הוא יסד עם קבוצת זמרים מקצועיים את "הרביעייה הקולית הצבאית", שערכה מאות הופעות במחנות צה"ל. מגרעיניה של להקה זו נוסדה ע"י כספי "הלהקה הקולית הישראלית", שהתעלתה ברמתה הקולית לממדים בינלאומיים. בשנת 1958 יצא כספי לוינה, ובמשך 5 שנות שהותו שם ערך מחקר מקיף על הפיזיולוגיה של הקול. כ"כ יסד שם את "להקת הסולנים הבינלאומית", שמנתה 25 זמרים וזמרות בני לאומים שונים מרחבי העולם. מטרתה העיקרית היתה ליצור קשרי הבנה, רעות וסובלנות בין העמים. במהלך העשור של 1960 הקים בית ספר לפיתוח קול על שמו ברחוב הירקון 51 בתל אביב. בית הספר פעל עד שנת 1989.
צבי כספי גם שר זכרונות מבית אבא, והוציא שלושה אלבומים משירתו של מרדכי גבירטיג.
כצייר, העלה כספי בציוריו מוטיבים רבים הקשורים במוזיקה, וכן מוטיבים של דמות היהודי הנושא את ביתו על הגב, ושעון הקוקיה המסמל את הזמן ומחזור החיים.
צבי כספי הוא אביה של המוזיקאית והיוצרת - ירונה כספי, והבמאי והשחקן - אלירן כספי.
(הפרטים באדיבות ירונה כספי).
ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט "יצחק קצנלסון", מפי:
רות רובין (2000-1906) - בלחן עממי ערבי;
ברכה צפירה (1990-1910) - בלחן עממי ערבי;
ברתה קל (2015-1913) - בלחן עממי ערבי;
הלל ואביבה - אילקה (2002-1916) ואביבה (2015-1928) רוה - בלחן עממי ערבי (1953);
הלל ואביבה - אילקה ואביבה רוה - בלחן עממי ערבי;
יפה ירקוני (2012-1925) - בלחן עממי ערבי;
שולמית לבנת (2021-1929) - בלחן עממי ערבי (1);
שולמית לבנת - בלחן עממי ערבי (2);
גאולה גיל (נ' 1932) ואורנים צבר - בלחן עממי ערבי;
דני אומנסקי (2011-1936) - בלחן עממי ערבי;
אסנת פז (נ' 1938) והגבעטרון - בלחן עממי ערבי;
נסים גרמה (נ' 1950) - בלחן עממי ערבי;
גאולה גיל (נ' 1932) ולהקת אורנים צבר - בלחן יואל חיות (1985-1910).
מה יפים הלילות בכנען, ( - מושר: מה יפים הלילות)
צוננים המה ובהירים.
הדממה פה תשיר, ( - מושר: הדממה פה תשרור)
ויען לה ליבי בשירים. ( - מושר: יען ליבי מלא שירה)
יללת תנים נוגה ( - לא מושר כאן)
תחצה דמי הליל.
אחי הלכו לרעות צאנם, ( - לא מושר כאן)
להשקות העדרים.
ורחל, רחל שלי
תטפס על ההרים.
יללת תנים נוגה...
מדי יום ביומו ( - לא מושר כאן)
אחרוש במחרשתי.
ואם רחל בגדה בי -
עוד לא התייאשתי.
יללת תנים נוגה...
השלג על הר החרמון ( - לא מושר כאן)
הולך ונמס.
בואי נא, חביבתי,
בואי נא ונתעלס.
יללת תנים נוגה...
הקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

