מילים: יעקב אורלנד (2002-1914) |
לחן: ידידיה אדמון (1982-1894), על- פי לחן עממי בוכרי |
עיבוד: אריה לבנון (נ' 1932) |
ביצוע: הדודאים - בני אמדורסקי (1994-1931) וישראל גוריון (נ' 1935) - The Dudaim |
שנת כתיבה: 1937-8 | שנת הלחנה: 1944 | שנת הקלטה: 1959.
על האופן המיוחד שבו נכתב שיר האהבה, "עץ הרימון" ("The Pomegranate Tree") ("Ets HaRimon"), סיפר יעקב אורלנד, כי באחר-צהריים אחד, בסוף העשור של 1930, השתתף במסיבת חתונה של בת העדה הבוכרית בירושלים. במהלך האירוע הושר ברקע שיר אהבה בוכרי מונוטוני בעל ארבעה בתים. אורלנד כה התלהב מהשיר עד כי נכנס לחדר האמבטיה במקום וכתב לשיר את נוסחו העברי, "עץ הרימון".
הראשונה לבצע את השיר ב'גלגולו' זה היתה השחקנית, חנה רובינא (1980-1888). השיר הושר בהופעותיה, בין היתר בפני חיילי הבריגדה היהודית באיטליה, וקצר מייד אהדה והתרגשות.
בשנת 1944 עדכן המלחין ידידיה אדמון את אורלנד, כי כדי להוציא את השיר מגירסתו הבוכרית-המקורית המונוטונית, הוא הוסיף למנגינה 'בית מלודי'. נוסח מולחן זה של ידידיה אדמון, הנשען על המנגינה הבוכרית, הוא הנוסח המוכר והמושר מאז ועד היום.
במילות השיר זיקה ורמזים לפסוקים מ"שיר השירים". הוא נדפס בשנת 1946 בספר שיריו השלישי של אורלנד, "שירים על עיט ועל יונה", תחת הכותרת "שיר הרימון" (הוצאת אחיאסף, ירושלים, 1946).
השיר זכה לעשרות רבות של ביצועים בעיבודים שונים.
הביצוע, המובא כאן לשיר מפי הדודאים, הוקלט בשנת 1959.
הוא נטבע בתקליטור מס' 1, "ערב של שושנים", מתוך האוסף המחומש, "הדודאים - בני אמדורסקי וישראל גוריון" (הד ארצי, 2009).
ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של עמותת "שיר עד", בפלייליסט "יעקב אורלנד", מפי:
הלל ואביבה (אילקה ואביבה): אילקה (הלל) רוה (2002-1916) ואביבה רוה (2015-1928);
אריק לביא (2004-1927);
צמד "הדודאים" - בני אמדורסקי (1994-1931) וישראל גוריון (נ' 1935) - גרסה 2;
גאולה גיל (נ' 1932);
חנה אהרוני (נ' 1933) - גרסה 1;
חנה אהרוני (נ' 1933) - גרסה 2;
אברהם פררה (1984-1934);
חבורת "שירו שיר".
עץ הרימון נתן ריחו
בין ים המלח ליריחו. ( - מושר: בין ים המלח ועד יריחו)
שב, חומתי, גדודך מנדוד,
שב, תמתי, דודך מדוד.
אוצרות אופיר וצרי גלעד, ( - מושר: אורות אופיר וצרי גלעד)
רכב מצרים שללתי לך, בת.
אלף הזמר אתלה לך מגן
מן היאור עד הירדן.
את כלולה מכל כלות,
את דגולה כנידגלות.
שתיים עינייך כשתיים יונים
וקול קולך פעמונים.
לך התרועות, לך הזרים,
לך כל שלטי הגיבורים,
מה לי חיל אלף ומה רבבה?
לבבי מת מאהבה.
שב אל הקשת, שב החץ,
שב הרימון אל ראש העץ.
לך ואלייך החייל יוחל,
בואי כלה, כי רד הליל.
הקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי.
"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad
לחן: ידידיה אדמון (1982-1894), על- פי לחן עממי בוכרי |
עיבוד: אריה לבנון (נ' 1932) |
ביצוע: הדודאים - בני אמדורסקי (1994-1931) וישראל גוריון (נ' 1935) - The Dudaim |
שנת כתיבה: 1937-8 | שנת הלחנה: 1944 | שנת הקלטה: 1959.
על האופן המיוחד שבו נכתב שיר האהבה, "עץ הרימון" ("The Pomegranate Tree") ("Ets HaRimon"), סיפר יעקב אורלנד, כי באחר-צהריים אחד, בסוף העשור של 1930, השתתף במסיבת חתונה של בת העדה הבוכרית בירושלים. במהלך האירוע הושר ברקע שיר אהבה בוכרי מונוטוני בעל ארבעה בתים. אורלנד כה התלהב מהשיר עד כי נכנס לחדר האמבטיה במקום וכתב לשיר את נוסחו העברי, "עץ הרימון".
הראשונה לבצע את השיר ב'גלגולו' זה היתה השחקנית, חנה רובינא (1980-1888). השיר הושר בהופעותיה, בין היתר בפני חיילי הבריגדה היהודית באיטליה, וקצר מייד אהדה והתרגשות.
בשנת 1944 עדכן המלחין ידידיה אדמון את אורלנד, כי כדי להוציא את השיר מגירסתו הבוכרית-המקורית המונוטונית, הוא הוסיף למנגינה 'בית מלודי'. נוסח מולחן זה של ידידיה אדמון, הנשען על המנגינה הבוכרית, הוא הנוסח המוכר והמושר מאז ועד היום.
במילות השיר זיקה ורמזים לפסוקים מ"שיר השירים". הוא נדפס בשנת 1946 בספר שיריו השלישי של אורלנד, "שירים על עיט ועל יונה", תחת הכותרת "שיר הרימון" (הוצאת אחיאסף, ירושלים, 1946).
השיר זכה לעשרות רבות של ביצועים בעיבודים שונים.
הביצוע, המובא כאן לשיר מפי הדודאים, הוקלט בשנת 1959.
הוא נטבע בתקליטור מס' 1, "ערב של שושנים", מתוך האוסף המחומש, "הדודאים - בני אמדורסקי וישראל גוריון" (הד ארצי, 2009).
ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של עמותת "שיר עד", בפלייליסט "יעקב אורלנד", מפי:
הלל ואביבה (אילקה ואביבה): אילקה (הלל) רוה (2002-1916) ואביבה רוה (2015-1928);
אריק לביא (2004-1927);
צמד "הדודאים" - בני אמדורסקי (1994-1931) וישראל גוריון (נ' 1935) - גרסה 2;
גאולה גיל (נ' 1932);
חנה אהרוני (נ' 1933) - גרסה 1;
חנה אהרוני (נ' 1933) - גרסה 2;
אברהם פררה (1984-1934);
חבורת "שירו שיר".
עץ הרימון נתן ריחו
בין ים המלח ליריחו. ( - מושר: בין ים המלח ועד יריחו)
שב, חומתי, גדודך מנדוד,
שב, תמתי, דודך מדוד.
אוצרות אופיר וצרי גלעד, ( - מושר: אורות אופיר וצרי גלעד)
רכב מצרים שללתי לך, בת.
אלף הזמר אתלה לך מגן
מן היאור עד הירדן.
את כלולה מכל כלות,
את דגולה כנידגלות.
שתיים עינייך כשתיים יונים
וקול קולך פעמונים.
לך התרועות, לך הזרים,
לך כל שלטי הגיבורים,
מה לי חיל אלף ומה רבבה?
לבבי מת מאהבה.
שב אל הקשת, שב החץ,
שב הרימון אל ראש העץ.
לך ואלייך החייל יוחל,
בואי כלה, כי רד הליל.
הקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי.
"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

