שיר עד - שיר על שושנה - מילים: מאיר הר-ציון | לחן: נחומי הרציון | שירה: חבורת רננים - Renanim Choir

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: מאיר הר-ציון (2014-1934) |
לחן: נחומי הרציון (נ' 1941) |
עיבוד: גיל אלדמע (2014-1928) |
שירה: חבורת רננים |

שנת פרסום מילים: 1968 | שנת הלחנה: 2.8.1969.

מאיר הר-ציון, מי שהיה, בין היתר, לוחם יחידה 101 וממקימי סיירת מטכ"ל, כתב את השיר "שיר על שושנה" ("Shir Al Shoshana") ("A Song About Shoshana") לזכר אחותו הצעירה, שושנה הר-ציון (1954-1936), אשר ב-21.12.1954, ימים ספורים לפני גיוסה לצבא, יצאה עם חברהּ, עודד ווגמייסטר, לטיול מירושלים לעין גדי, דרך מדבר יהודה. יומיים לאחר מכן, ב-23.12.1954, חצו השניים את גבול ישראל-ירדן, ושם, באפיקו של נחל ערוגות, בשטח הירדני, כ-7 ק"מ מקו שביתת הנשק, הותקפו השניים ונרצחו על-ידי בדואים.

הרצח זעזע את הר-ציון. הוא פרש זמנית משירותו הצבאי, ובלילה שבין 4-5.3.1955, יצא לפעולת נקם פרטית, שגררה ביקורת וסערה ציבוריות. הר-ציון, יחד עם חברים לנשק, פשטו על מאהל של בדואים בוואדי אלע'ר (בחלקו התיכון של נחל ערוגות, בשטח ירדן), הרגו חמישה מהם (אחד שניסה להימלט וארבעה שלקחו בשבי ותחקרו אותם על זהות הרוצחים). זקן שנשבה גם הוא, שוחרר כדי שיספר בשבט מדוע נרצחו בני שבטו.
בשובם מהפעולה נעצרו הר-ציון ושלושה מחבריו, אך בסופו של דבר שוחררו, בטענה שלא ניתן להעמידם לדין על עבירה שנעשתה מחוץ לגבולות המדינה. הסיבה הרשמית לשחרורם הוגדרה כחוסר ראיות.
בשנת 1959 הקים הר-ציון עם רעייתו חווה חקלאית ב"כוכב הרוחות" ("ידוע גם בשמות "כוכב הירדן" ו"יפה נוף"), וקבע שם את ביתו (שם נמצא גם קברו). לזכרהּ של אחותו קרא לחווה "אחוזת שושנה".

לוח הנצחה ממתכת, לזכרם של שושנה וחברהּ, עודד, קבוע בסלעי נחל ערוגות.

מילות השיר, אשר מבטאות את כאבו של הר-ציון בעקבות רצח אחותו, נדפסו בשנת 1968 בספרו, "פרקי יומן", בעריכת נעמי פרנקל (הוצאת לוין-אפשטיין).

מלחין השיר, חוקר הזמר העברי, נחומי הרציון, סיפר ל"שיר עד", כי הלחין את השיר ב-2.8.1969, בעת שהיה חבר קיבוץ ניר אליהו.
הראשון לבצע אותו היה אושיק לוי, במסגרת תכנית טלוויזיה משנת 1974 (או 1975) שעסקה במאיר הר-ציון, בהנחייתו של מאיר שלו.

וכך סיפר נחומי הרציון על הנסיבות להלחנת השיר:
"ב-1968 יצא לאור ספרו של מאיר הר-ציון "פרקי יומן" (הוצאת א' לוין-אפשטיין). בפרק "דו שיח בחצות הלילה" מספר מאיר על אחותו, שושנה, שנרצחה יחד עם חבר שלה, עודד, בן קיבוץ דגניה, בדצמבר 1954 בנחל ערוגות, שהיה אז תחת שלטון ירדן.
בספר מופיע "שיר על שושנה" שכתב מאיר לזכר אחותו והלחנתי אותו ב-2 באוגוסט 1969, הייתי אז חבר קיבוץ ניר אליהו.
שלחתי את תווי השיר לרותי ומאיר הר-ציון לאחוזת שושנה, שנקראה ע"ש אחותו של מאיר. קיבלתי תגובה אוהדת ונרגשת לאחר ששמעו את השיר מפי המורה למוזיקה במושב מולדת, שם למדו ילדיהם. בסוף המכתב הם הזמינו אותי לבקר בביתם - כשאזדמן.
כחודשיים לאחר מכן הגורל זימן לי שירות מילואים בעמק בית שאן ושובצתי למושב בית יוסף, בדיוק למרגלות אחוזת שושנה.
בשבת הראשונה לשהותנו שם עליתי לאחוזת שושנה. רותי ומאיר הר-ציון אירחו אותי יפה מאוד ושרתי להם את השיר מספר פעמים, כשהתרגשות גדולה ממלאת את חלל הבית. נפרדנו.
כעבור מספר שנים, ב-1974 או 1975, שודרה בטלוויזיה סדרת תכניות על דמויות מופת בישראל שנכתבו עליהם ספרים, כמו: "הצנחנית שלא שבה" (על חנה סנש), "הבכור לבית אבי" (על איתמר בן אב"י) ועוד, וגם על "פרקי יומן" של מאיר הר-ציון, בנוכחותו ובהשתתפות נעמי פרנקל, שערכה את הספר. לקראת סוף התכנית סיפר המנחה, מאיר שלו, על "שיר על שושנה" שחיבר מאיר הר-ציון והלחין נחומי הרציון וישיר אושיק לוי. לא יידעו אותנו לפני התכנית, כך שההפתעה והתדהמה היו מוחלטים!
לאחר זמן מה שלחתי את תווי השיר לגיל אלדמע, לבקשתו, וכעבור מספר חודשים התבשרתי שהשיר הוקלט ע"י חבורת "רננים", כמובן בעיבודו של גיל אלדמע".
(תודה לנחומי הרציון על המידע).

מובא כאן השיר מפי חבורת רננים, באדיבות יפתח מזור מ"שירה עובדת".

נדם המדבר ושקט בין צוקיו
שברו של ההר הרועם.
אנקת האוחים כבר פשטה במרחב
וילל התנים יענם .

כבר הליל עוטף אהלי קידר,
עוממות המדורות בפתחים .
נרדמו שוכניהם, הן הכל כבר נגמר .
כבר סיימו מלאכתם מרצחים .

ובגיא האפל, בפינה חשוכה,
בתוך גל אבנים דומם,
שם טמונה את, ילדה, שם מצאת מנוחה,
ושקט מבטך וחולם...

שקט מבטך, יען כי את
לא ידעת המבט האחר.
האויב הוא אדם - הרי ככה אמרת,
ככה, פשוט, לא יותר...

לא אבכה לך, אחות, מי כמוך ידעת
מה יפה היא דרכך שהלכת.
בת-חורין, איתנה, האמנת ויצאת
לאהוב את הארץ שלך .

את הארץ שלך רצית לאהוב,
את חומות מדברה הגאות, ( - מושר: את חומות המדבר הגאות)
את גבעות השממה, השבילים לאין-סוף,
את גאון והדר הפסגות .

ממורדות הגלבוע ינקת, מן הצאן,
מנחלי ההרדוף הגלילים -
אהבה לחיים, אהבה ורצון
שוב לתור ולפלס בשבילים .

ובבוא ליל רזים, והארץ רגעה,
עוטפי סוד התמתחו מרחבים -
את בהר העפלת ונפשך כה גואה,
כל חלקיק אז זעק בך: חיים!

לא אבכה לך אחות, יפה היא דרכך, ( - בית זה אינו מושר כאן)
חי אלוה - יפה היא עד תום!
כי בריאים הם חייך, גאה נשמתך,
שרוצחים חטפוה פתאום .

ושותק המדבר, אפלים הצוקים,
יזדקפו וניצבו שם דומם.
סגרו בינותם החיים הצעירים,
שזינקו - ואינם עוד, אינם ...

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.