מילים: חיים גורי |
לחן: שמואל פֶרְשְׁקוֹ (1990-1914) |
עיבוד: הרצל סיגלוב |
שירה: הדסה סיגלוב |
מתוך התקליטור "הדסה סיגלוב - סולו", בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי.
shir ad - "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי.
פה אני עובר, ניצב ליד האבן.
כביש אספלט שחור, סלעים ורכסים.
ערב אט יורד, רוח ים נושבת,
אור כוכב ראשון מעבר בית מחסיר.
באב אל וואד,
לנצח זכור נא את שמותינו,
שיירות פרצו בדרך אל העיר.
בצידי הדרך מוטלים מתינו.
שלד הברזל שותק כמו רעי.
פה רתחו בשמש זפת ועופרת.
פה עברו לילות באש וסכינים.
פה שוכנים ביחד עצב ותיפארת,
משוריין חרוך ושם של אלמוני.
באב אל וואד...
ואני הולך, עובר כאן חרש חרש (- בית זה אינו מושר כאן)
ואני זוכר אותם אחד אחד.
כאן לחמנו יחד על צוקים וטרש
כאן היינו יחד משפחה אחת.
באב אל וואד...
יום אביב יבוא ורקפות תיפרחנה,
אודם כלנית בהר ובמורד.
זה אשר יילך בדרך שהלכנו -
אל ישכח אותנו, אותנו באב אל וואד.
באב אל וואד...
השיר "באב אל וואד" נולד מתוך כאב האובדן והפך לאחד מסמלי יום הזיכרון לחללי צה"ל.
בספרם "משפחת הפלמ"ח / ילקוט עלילות וזמר" (בעריכת חיים גורי וחיים חפר, הוצאת "ידיעות אחרונות", 1977, עמוד 214), כותבים חיים גורי וחיים חפר על השיר:
"מלווי השיירות לירושלים, אנשי הגדוד החמישי, השישי ו'הפורצים' - אנשי 'הראל', החטיבה שנתנה את תרומת הדם הכבדה ביותר במלחמת השחרור. לאורך הדרך ההיא ובגבעות שמעבריה, נרשמו כמה מהמרים והמופלאים בסיפורי תש"ח. וירושלים הנצורה מנגד. מספרים על פלוגה אחת פצועה, רטושה ועייפת קרבות, שהודיעה כי אין בכוחה להמשיך. הם ביקשו לישון לילה אחד במנוחה. פנה המ"פ אל יוספלה (טבנקין) המח"ט וביקש ממנו כי ידבר אל האנשים. אמר יוספלה: "אינני יכול לדבר אליהם, אני יכול רק לתת פקודה. שבני ידבר". בני מרשק, הפוליטרוק שבע הקרבות, ישב מול הבחורים והקשיב לטענותיהם. בעוד הוא קם על רגליו להשיב להם - התמוטט. קמו אנשי הפלוגה ויצאו לפעולה".
ביצועים של יפה ירקוני ושל מאי ישראלי-לשמן לשיר "באב אל וואד", נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט של חיים גורי.
מלווה את הסרטון תמונתה של הדסה סיגלוב.
עריכה: אתי ירוחמי
לחן: שמואל פֶרְשְׁקוֹ (1990-1914) |
עיבוד: הרצל סיגלוב |
שירה: הדסה סיגלוב |
מתוך התקליטור "הדסה סיגלוב - סולו", בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי.
shir ad - "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי.
פה אני עובר, ניצב ליד האבן.
כביש אספלט שחור, סלעים ורכסים.
ערב אט יורד, רוח ים נושבת,
אור כוכב ראשון מעבר בית מחסיר.
באב אל וואד,
לנצח זכור נא את שמותינו,
שיירות פרצו בדרך אל העיר.
בצידי הדרך מוטלים מתינו.
שלד הברזל שותק כמו רעי.
פה רתחו בשמש זפת ועופרת.
פה עברו לילות באש וסכינים.
פה שוכנים ביחד עצב ותיפארת,
משוריין חרוך ושם של אלמוני.
באב אל וואד...
ואני הולך, עובר כאן חרש חרש (- בית זה אינו מושר כאן)
ואני זוכר אותם אחד אחד.
כאן לחמנו יחד על צוקים וטרש
כאן היינו יחד משפחה אחת.
באב אל וואד...
יום אביב יבוא ורקפות תיפרחנה,
אודם כלנית בהר ובמורד.
זה אשר יילך בדרך שהלכנו -
אל ישכח אותנו, אותנו באב אל וואד.
באב אל וואד...
השיר "באב אל וואד" נולד מתוך כאב האובדן והפך לאחד מסמלי יום הזיכרון לחללי צה"ל.
בספרם "משפחת הפלמ"ח / ילקוט עלילות וזמר" (בעריכת חיים גורי וחיים חפר, הוצאת "ידיעות אחרונות", 1977, עמוד 214), כותבים חיים גורי וחיים חפר על השיר:
"מלווי השיירות לירושלים, אנשי הגדוד החמישי, השישי ו'הפורצים' - אנשי 'הראל', החטיבה שנתנה את תרומת הדם הכבדה ביותר במלחמת השחרור. לאורך הדרך ההיא ובגבעות שמעבריה, נרשמו כמה מהמרים והמופלאים בסיפורי תש"ח. וירושלים הנצורה מנגד. מספרים על פלוגה אחת פצועה, רטושה ועייפת קרבות, שהודיעה כי אין בכוחה להמשיך. הם ביקשו לישון לילה אחד במנוחה. פנה המ"פ אל יוספלה (טבנקין) המח"ט וביקש ממנו כי ידבר אל האנשים. אמר יוספלה: "אינני יכול לדבר אליהם, אני יכול רק לתת פקודה. שבני ידבר". בני מרשק, הפוליטרוק שבע הקרבות, ישב מול הבחורים והקשיב לטענותיהם. בעוד הוא קם על רגליו להשיב להם - התמוטט. קמו אנשי הפלוגה ויצאו לפעולה".
ביצועים של יפה ירקוני ושל מאי ישראלי-לשמן לשיר "באב אל וואד", נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט של חיים גורי.
מלווה את הסרטון תמונתה של הדסה סיגלוב.
עריכה: אתי ירוחמי
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

