שיר עד - אלוהים אשאלה : יוסף בן ישראל & שר הממונה : ר' שלום שבזי | שירה: שושנה דמארי, 1963

93 צפיות
Published
מובאים כאן ברצף שני שירים בביצוע שושנה דמארי (Shoshana Damari): "אלוהים אשאלה" ו"שר הממונה".
ביצוע משולב זה נטבע בשנת 1963 בתקליט "שושנה - תכנית של שירים ישראליים ובינלאומיים, מבוצעים בעברית, יידיש, ספרדית, רומנית, תורכית, ערבית, תימנית על-ידי שושנה דמארי!" (Vanguard, ארה"ב), ובשנת 1995 בתקליטור "שושנה דמארי - שירי עם ישראליים, יידיים, תימניים ואחרים" (Vanguard, ארה"ב).
עיבוד וניצוח: גרשון קינגסלי (2019-1922) (Gershon Kingsley).
תמונה של עטיפת התקליט "שושנה" מלווה את הסרטון.

אלוהים אשאלה
===========
מילים: יוסף בן ישראל (יהוסף בן ישראל) (מחצית שניה של המאה ה-16 - תחילת המאה ה-17) |
לחן: עממי תימני |

שנת כתיבה: תחילת המאה ה-17.

הפיוט "אלוהים אשאלה" ("The Lord I'll Ask") ("Elohim Esh'ala") נכתב בתחילת המאה ה-17 בתימן, על-ידי ר' יוסף בן ישראל (למשפחת משתא), אחד משלושת יוצריה הגדולים של שירת תימן ומי שנחשב לאביו הרוחני של בן משפחתו, ר' שלום שבזי.

כרבים מהשירים שחיבר, גם שיר זה עוסק בגלות ובגאולה. הוא פותח בבקשת גאולה וקיבוץ גלויות לציון. לאחר מכן עובר לספר על עבודת הכוהנים בבית המקדש, ולבסוף מתייחס למעמד מתן תורה ועשרת הדברות.
הפייטן משבץ בשיר פסוקים רבים מהמקרא ומהתפילה, כמו: "יוצר מאורים", "והכהן הגדול מאחיו" (ויקרא כ"א, 10), "ושפט בצדק דלים" (ישעיהו י"א, 4). (מתוך "קהילות שרות").

הפיוט כולל במקור 21 בתים. הוא נכלל בדיוואן (ספר הפיוטים של יהודי תימן), ונפוץ במסורת יהודי תימן, המושר בכל עת. צורתו הפיוטית היא מסוג ה"נשיד" (אחד משלוש צורות היסוד של השירים לכל עת: נשיד, שירה והלל) (מתוך "הזמנה לפיוט").

השיר בוצע בשידור הבכורה של תחנת הרדיו הראשונה של ארץ-ישראל הבריטית, לימים "קול ירושלים", שהתקיים ב-30 במרץ 1936, על-ידי ברכה צפירה (1990-1910), בליווי פסנתר של נחום נרדי (1977-1901), בפינה שהוקדשה ל"זמירות תימן" (מתוך אתר "המרכז לחקר המוסיקה היהודית").

נוסח הפיוט המלא (21 בתים):
אלוהים אשאלה יוצר מאורים / יגלה קץ עדתו הפזורים
וניקבץ לתוך ציון בשמחה / ונהיה שם בכל מועד חברים
והכהן שהוא גדול באחיו / יהא לובש כליל אורים ותומים
ומי מקטיר ומי מדליק מנורה / ומי ישא לכל דשן וירים
בכל יום יעמידו בפְּיָסוֹת / ומכל מום ונזק הם שמורים
ומשיח יהא שופט בצדק / והכהן והוא יהיו חגורים
ביום כִּפור עבודתו מרובה / וייכנס לתוך חדרֵי חדרִים
וישמע קול אלוהים עת ידבר / כמו דיבר עשרת הדברים
תחילתן אני האל יְיֹיָ / ואין אחר כמותי ביצורים
ולא יסור לבבך משמוע / ולא יהיה לך אלוהים אחרים
ולא תזכור שמי שלא לצורך / ולא תרגיל לשונך בשקרִים
והזהר בסוד שבת בראשית / אשר בו ישמחו זרע ישרים
לאביךָ ואמךָ תפרנס / וזו מצוה ידועה בספרים
ולא תרצח לכל נפש בעורמה / ולא תנאף לכל גופות אסורים
ולא תגנוב נפשות לעבדים / אשר לי הם במצרים קנויים
ועד שקר יהא חיב בנפשוֹ / וכל מעשיו ועדותיו אסורים
ולא תחמוד לכל בית ואשה / ולא תחמוד שוורים וחמורים
אני אוסיף שְׁבח לאל בשִירי / ואזכירו עֲרָבים עם שְׁחרים
וכולָכם ברוכים מיְיֹיָ / אשר ציווה לשלם הנדרים
שמי יוסף וישראל גבירי / אשר שאל ישועה מיְיֹיָ
ושלום רב יסובב כל עדתי / וכל גזע זקנים עם נערים
אנא

הנוסח המושר:
אלוהים אשאלה יוצר מאורים,
יגלה קץ עדתו הפזורים.

וניקבץ לתוך ציון בשמחה,
ונהיה שם בכל מועד חברים.

והכהן שהוא גדול באחיו,
יהא לובש כליל אורים ותומים.

ומי מקטיר ומי מדליק מנורה.

ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט "שירי תקומה ומולדת", מפי:
שושנה דמארי (2006-1923) - ביצוע משנת 1951;
שושנה דמארי (2006-1923) - ביצוע משנת 1956;
אהובה צדוק (נ' 1928);
גאולה גיל (נ' 1932) וקבוצת "צבר" ("אורנים צבר") .

שר הממונה
========
מילים: ר' שלום שבזי (1686-1619) |
לחן: עממי תימני |

שנת כתיבה: המאה ה-17.

הפיוט "שר הממונה" ("Sar HaMemuna") נכתב במאה ה-17 בתימן, על-ידי ר' שלום שבזי, מגדולי משוררי תימן במאה ה-17, כשיר קינה, לאחר מות ידידו אברהם, אחד מגדולי תלמידי החכמים בדורו. זהו פיוט לכל עת במנהג יהודי תימן (מתוך "הזמנה לפיוט").

שר הממונה
גינת אגוז קום פתח נא
לקראת ידידי ומהרה.

ברצון ואהבה
הולכים למדרש בחיבה,
עימם שכינה מרחפה.

הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

להרשמה לערוץ "שיר עד" ביוטיוב ◄ https://www.youtube.com/channel/UCwgUy2j5iufGYXRO3pXWXxw

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.