שיר עד - אלוהים אשאלה-יוסף בן ישראל & הה עפרה-שרה לוי-תנאי | לחן עממי תימני | ביצוע: גאולה גיל, 1958

מובאים כאן ברצף שני שירים בביצוע גאולה גיל וקבוצת "צבר": "אלוהים אשאלה" ו"הה, עפרה".
ביצוע משולב זה נטבע בשנת 1958, בתקליטים "שירי עם תימניים וישראליים אחרים - גאולה גיל בליווי קבוצת דב זלצר" (Folkways Records, ארה"ב), ו"גאולה גיל - שירי נגב - בליווי להקת דב זלצר" (Studio Recordings, תל אביב).
תמונה של עטיפת התקליט "שירי עם תימניים וישראליים אחרים" מלווה את הסרטון.

אלוהים אשאלה
===========
מילים: יוסף בן ישראל (יהוסף בן ישראל) (מחצית שניה של המאה ה-16 - תחילת המאה ה-17) |
לחן: עממי תימני |
עיבוד: דב (דובי) זלצר (נ' 1932) |
ביצוע: גאולה גיל (נ' 1932) וקבוצת "צבר" ("אורנים צבר"): דב (דובי) זלצר - עיבוד ואקורדיון; מיכאל כגן - תופים; יונתן זק - חליל; ג'ין גליקמן - גיטרה |
Tzabar Group, Featuring songs accompaniments by Geula Gill |

שנת כתיבה: תחילת המאה ה-17 | שנת הוצאת תקליט: 1958.

הפיוט "אלוהים אשאלה" ("The Lord I'll Ask") ("Elohim Esh'ala") נכתב בתחילת המאה ה-17 בתימן, על-ידי ר' יוסף בן ישראל (למשפחת משתא), אחד משלושת יוצריה הגדולים של שירת תימן ומי שנחשב לאביו הרוחני של בן משפחתו, ר' שלום שבזי.

כרבים מהשירים שחיבר, גם שיר זה עוסק בגלות ובגאולה. הוא פותח בבקשת גאולה וקיבוץ גלויות לציון. לאחר מכן עובר לספר על עבודת הכוהנים בבית המקדש, ולבסוף מתייחס למעמד מתן תורה ועשרת הדברות.
הפייטן משבץ בשיר פסוקים רבים מהמקרא ומהתפילה, כמו: "יוצר מאורים", "והכהן הגדול מאחיו" (ויקרא כ"א, 10), "ושפט בצדק דלים" (ישעיהו י"א, 4). (מתוך "קהילות שרות").

הפיוט כולל במקור 21 בתים. הוא נכלל בדיוואן (ספר הפיוטים של יהודי תימן), ונפוץ במסורת יהודי תימן, המושר בכל עת. צורתו הפיוטית היא מסוג ה"נשיד" (אחד משלוש צורות היסוד של השירים לכל עת: נשיד, שירה והלל) (מתוך "הזמנה לפיוט").

השיר בוצע בשידור הבכורה של תחנת הרדיו הראשונה של ארץ-ישראל הבריטית, לימים "קול ירושלים", שהתקיים ב-30 במרץ 1936, על-ידי ברכה צפירה (1990-1910), בליווי פסנתר של נחום נרדי (1977-1901), בפינה שהוקדשה ל"זמירות תימן" (מתוך אתר "המרכז לחקר המוסיקה היהודית").

נוסח הפיוט המלא (21 בתים):
אלוהים אשאלה יוצר מאורים / יגלה קץ עדתו הפזורים
וניקבץ לתוך ציון בשמחה / ונהיה שם בכל מועד חברים
והכהן שהוא גדול באחיו / יהא לובש כליל אורים ותומים
ומי מקטיר ומי מדליק מנורה / ומי ישא לכל דשן וירים
בכל יום יעמידו בפְּיָסוֹת / ומכל מום ונזק הם שמורים
ומשיח יהא שופט בצדק / והכהן והוא יהיו חגורים
ביום כִּפור עבודתו מרובה / וייכנס לתוך חדרֵי חדרִים
וישמע קול אלוהים עת ידבר / כמו דיבר עשרת הדברים
תחילתן אני האל יְיֹיָ / ואין אחר כמותי ביצורים
ולא יסור לבבך משמוע / ולא יהיה לך אלוהים אחרים
ולא תזכור שמי שלא לצורך / ולא תרגיל לשונך בשקרִים
והזהר בסוד שבת בראשית / אשר בו ישמחו זרע ישרים
לאביךָ ואמךָ תפרנס / וזו מצוה ידועה בספרים
ולא תרצח לכל נפש בעורמה / ולא תנאף לכל גופות אסורים
ולא תגנוב נפשות לעבדים / אשר לי הם במצרים קנויים
ועד שקר יהא חיב בנפשוֹ / וכל מעשיו ועדותיו אסורים
ולא תחמוד לכל בית ואשה / ולא תחמוד שוורים וחמורים
אני אוסיף שְׁבח לאל בשִירי / ואזכירו עֲרָבים עם שְׁחרים
וכולָכם ברוכים מיְיֹיָ / אשר ציווה לשלם הנדרים
שמי יוסף וישראל גבירי / אשר שאל ישועה מיְיֹיָ
ושלום רב יסובב כל עדתי / וכל גזע זקנים עם נערים
אנא

הנוסח המושר:
אלוהים אשאלה יוצר מאורים.
והכהן שהוא גדול באחיו ( - מושר: והכהן שהוא גדול כאחיו)
יהא לובש כליל אורים ותומים.

ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט "שירי תקומה ומולדת", מפי:
שושנה דמארי (2006-1923) - ביצוע משנת 1951;
שושנה דמארי (2006-1923) - ביצוע משנת 1956/8;
שושנה דמארי (2006-1923) - ביצוע משנת 1963;
אהובה צדוק (נ' 1928).

הה, עפרה
=======
מילים שרה לוי-תנאי (2005-1910) |
לחן: עממי תימני |
עיבוד: דב (דובי) זלצר (נ' 1932) |
ביצוע: גאולה גיל (נ' 1932) וקבוצת "צבר" ("אורנים צבר"): דב (דובי) זלצר - עיבוד ואקורדיון; מיכאל כגן - תופים; יונתן זק - חליל; ג'ין גליקמן - גיטרה |
Tzabar Group, Featuring songs accompaniments by Geula Gill |

שרה לוי תנאי התאימה את שירהּ "הה עפרה" ("Ha Ofra") ללחן העממי-תימני של הפיוט "אם ננעלו", מאת ר' שלום שבזי (1686-1619).

הה עפרה, הה עפרה,
אל יהי לבך כה רע,
לא נורא,
הרואה את? זה הלב
כול היום דופק, סובב.
לא אחד אותו כרסם,
ועדין הוא שלם.

מה אמר לך הראשון?
לא היתה בפיו לשון,
לא דיבר ולא אמר -
שלחתיו אל המדבר.

אחריו דמעה עיני,
אז הופיע השני.
השני היה רק אש,
כל היום גועש, רועש:
״ילדתי, מחמד עיני,
בלעדייך מה אני?"


אך גם בו בחלה נפשי,
אז הופיע השלישי.
השלישי השלישי אהבתי יום
וגם לו: "שלום,שלום".

הרביעי והחמישי
נעלמו עם השישי,
ועדין זה הלב
מצפה לו לאוהב.

הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.