שיר עד - פועל במה (פועל הבמה) - מילים: נתן אלתרמן | לחן: יאיר רוזנבלום | שירה: בומבה צור, 1969

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: נתן אלתרמן (1970-1910) |
לחן: יאיר רוזנבלום (1996-1944) |
עיבוד: יאיר רוזנבלום (1996-1944) |
שירה: יוסף (בומבה) צור (1979-1928) |

השיר "פועל במה" (מוכר גם כ"פועל הבמה") ("Poel Bama") ("Stage Manager") נכלל במופע המוזיקלי, שנקרא תחילה "ערב פזמוני אלתרמן" ולאחר זמן קצר שינה שמו ל"צץ וצצה". (*)
הצגת הבכורה התקיימה ב-11.7.1969 בקיבוץ יקום.

המופע התנהל סביב סיפורו של פועל במה החולם להיות במאי. מכיוון ש"הבין קצת" בתיאטרון ונקלע לבמה בעת ההצגה, הוא שמח להשתתף פה ושם ולספר את סיפוריו האישיים. (מעריב, 27.6.1969).
את תפקיד פועל הבמה גילם יוסף (בומבה) צור.

מילות השיר נדפסו בתשל"ט, 1979, בספר "נתן אלתרמן: פזמונים ושירי זמר", כרך שני; תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד; עמ' 354-350.

(*) המופע "צץ וצצה" הוצג תחילה כ"ערב פזמוני אלתרמן", בבימויו של שמואל בונים. משתתפיו: יוסף (בומבה) צור, רבקה זהר, עזרא דגן, מנחם זילברמן וטליה שפירא.
מקורו של "ערב פזמוני אלתרמן" במערכון סאטירי פרי עטו, שמעולם לא הוצג. משהוחלט לא להציגו, נטל ממנו אלתרמן חלק מהפזמונים, ועליהם הוסיף פזמונים ישנים. "ערב פזמוני אלתרמן" הסתמן תחילה ככישלון. בעקבות כך הוחלט, בהצעתה של רבקה סמל, אמו של נעם סמל (המנהל האדמניסטרטיבי של המופע), לשנות את שם המופע ל"צץ וצצה", כשם אחד מפזמוניו. אלתרמן, שנהג להגיע לכל ההצגות, נתן הסכמתו לשינוי השם (חדשות, 10.4.1987). המופע, תחת השם "צץ וצצה", זכה להצלחה רבה.
המופע כלל 16 פזמונים מאת אלתרמן. כל שיר תיאר עולם פולקלורי אחר.
אחרי השיר "אוריאנה", אמורים היו לנעול את המופע שני שירי פרידה - "על הסף" ו"באמצע המישור", אך בסופו של דבר הם לא נכללו במופע, שכן לא תאמו את אופיו הקליל.
אלתרמן נפטר בעת שהמופע עדיין רץ. שחקניו, אשר קיבלו את הידיעה על מותו לפני ההצגה, בישרו לקהל על כך רק בסוף המופע.

השיר, המובא כאן בפי יוסף (בומבה) צור, נטבע בשנת 1969 בתקליט המופע "ערב פזמוני אלתרמן" (CBS), ובשנת 2006 בתקליטור 1 מהאוסף הכפול "ערב פזמוני אלתרמן | צץ וצצה" (הד ארצי).

להלן הגירסה הכתובה של השיר (מילות הגירסה המושרת רשומות על-גבי הסרטון):

מה מסתכלים? אל מי? אלי? אני הוא.
פועל במה. (ניצור מגע אישי...)
תפקיד שלי, אה... לא תפקיד ראשי הוא.
אך כל התפקידים תמיד הם על ראשי.

לזה דרוש ניצוץ. כן, זיק. זיקה.
קצת יחס. אל נא תשאלו - לשווא!
אם כבר גנבתי פעם את ההצגה?
גנבתי - לא. אבל סחבתי - על הגב!

זו עבודה. אך זוהי לא רק עבודה.
זו גם... נכון מאוד! גם אמנות. תודה.

ואם אתם רוצים הסבר
אני אתן לכם משל:
זה בדיוק כמו... טוב, מה יש לדבר?...
זה ככה... ובפרט, כשבכלל
אומרים שתיאטרון זה - - מה?
הא? מה זה תיאטרון? נשמע, נשמע...
אה, תיאטרון זה אמנות במה.
טוב, אמנות במה זו לא חוכמה.
השאלה איך, מדוע, למה, מה?
אמנות במה...

קומדיות קלות בלי קומפליקציות -
זה טוב. אך דווקא במחזות קלים
יש על פי רוב - תאמינו, דקורציות
שמצריכות ממש תוספת סבלים.

לפני שבוע, יום ראשון-שני,
בהצגה אפסית, משקל נוצה,
כמעט קיבלתי דווקא שבר רציני
בגלל מטען שתי טונות בממוצע.

ואחר-כך כותבים לך: זה חומר קל.
בימוי קלילי. ומחזה חסר משקל.

אז אם אתם רוצים הסבר
אני אתן לכם משל:
זה בדיוק כמו... טוב, מה יש לדבר...
תלוי מי שסוחב זאת... ובכלל
אומרים שתיאטרון זה - - מה?
הא? מה זה תיאטרון? נשמע, נשמע...
אה, תיאטרון זה גוף עם נשמה,
טוב, גוף עם נשמה זה לא חוכמה.
השאלה היא איך, מדוע, למה, מה?
גוף עם נשמה!

לפני יובלות הציגו בגימנסיה,
רק שם היה אולם. סביב שממה.
לא להקות ולא פרמיירות. אסיה.
כי היישוב אז רק עלה על הבמה.

אז גם אני הייתי מועמד
להיות שחקן הצלחתי. אך לא די.
בכל הארץ רק היה במאי אחד
אשר הציג רק באחד במאי.

אצלו נבחנתי בדקלום "אל הציפור",
וכשהתחלתי הוא אמר לי: אל תגמור.

ביקשתי כמובן הסבר
והוא אמר: אתן לך משל.
זה בדיוק כמו... טוב, מה יש לדבר...
זה טוב, אך זו זוועה... ש... אל תשאל...
ואם התיאטרון זה - - מה?
הא? מה זה תיאטרון? נשמע, נשמע...
אה, תיאטרון זה לא משחק.. אז מה?
לא לשחק זה לא חוכמה,
השאלה: איך, מדוע, למה, מה?
איזו בהמה!

מאחורי קלעים תמיד גיליתי
יוזמה לשמור מוסר... נאמר פשוט:
למנוע מזמוטים, למנוע פלירטים
או חיבוקים, ובקיצור - פריצות.

כעת אני שותק. שא. הס. דממה.
כי אם רואים בשטח המוסר
מה שעושים ומדברים על הבמה,
אז מה זה סדום ועמורה? מנזר.

אי-אז שיחקו בהליכה, בעמידה.
עכשיו פשוט כבר לא יוצאים מן המיטה.

עכשיו זה לא דורש הסבר,
יש הוא, יש היא... אכפת להם קהל?
זה בדיוק כמו... טוב, מה יש לדבר...
ואיזה דיבורים!... בפרט, כשבכלל
אומרים שתיאטרון זה - - מה?
הא? מה זה תיאטרון? המציאות הערומה?
טוב, ערומה זה לא חוכמה,
השאלה: איך, מדוע, למה, מה?
אימה! אימה!

כן, זה מקצוע שחודר קצת פנימה.
אומרים - קרשי במה, זוהי תחושה.
קרשים זה גם קשרים, לא רק קרשים, הא?
קשרים עם הקרשים... טפו, הלשון קרושה.

ואם אתם רוצים לדעת מה
יותר גרוע בחשבון אחרון
מתיאטרון דרמטי בלי פועל במה,
אז זה פועל במה בלי תיאטרון.

כן, מתקשרים. זה... יש פנאי...
בלי בהלה... איחרתי קצת... בסדר, די...

נכון מאד, יש למהר, לא לאחר...
וכבר אמרו חז"ל:
זה בדיוק כמו... טוב, מה יש לדבר?
זה ככה... ובפרט, כשבכלל
אומרים שתיאטרון זה - - מה?
הא? מה זה תיאטרון? זה כבר נשמע
אולי מחר... כבר יש פה מהומה...
שא, שקט, אני בא. ועוד אומרים: חכמה
להיות פועל במה!

הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.